תנין ענק יצא מהארון

מסע יחסי הציבור שקדם לאלבום החדש של קורין אלאל עורר בי רתיעה מסויימת. הסינגל הראשון, "תנינענק", היה מאכזב. גם היציאה המתוקשרת מהארון נראתה כמאולצת מדי. ולמרות כל אלו, מדובר באחד האלבומים הטובים שהוציאה אלאל תחת ידיה. בעוד שבנות דורה מתקשות לנפק ולו שיר משמעותי אחד, אלאל הצליחה לייצר 11 כאלה.
הכיוון הכללי אליו מושך התקליט הוא אלקטרוני-האוסי-רוקי. השירה של אלאל, שמעולם לא הצטיינה בניקיון יתר, נשמעת כאן מחוספסת וישירה ממש כמו בימים הטובים של "פירות אסורים". המעטפת הצלילית העשירה שהונפקה לה ברוב השירים משרתת היטב את מידותיה.
ההתחלה של התקליט הזה מקורה, לדעתי, במיקס נהדר לשיר של אלאל, "ציפור תלויה על חוט...", שיצא לפני שנים אחדות. המיקס למעשה שיפר את השיר והפך אותו ללהיט רדיו לכל דבר. רבים מהשירים בתקליט הנוכחי הולכים באותה דרך: מקצבים מהירים ומרקידים, שמלווים ברקע את שירתה המיוחדת של אלאל, בנוסח שהביא בזמנו את סוזן וגה למועדוני הריקודים.
קטע השיא בתקליט הוא "זמן חלל", כחמש דקות מדהימות וכובשות. גם "אווירון" המקסים ו"גשם של פתאום" של ענבל פרלמוטר הם שירים נפלאים. אפילו השיר האחרון בתקליט, אותו היא שרה באנגלית - מוקש ידוע בפני זמרים ישראלים - אינו מתפוצץ בפניה של אלאל ונשמע מצוין.
בסך הכל, נראה שאלאל למדה המון מהאמנים הצעירים איתם הרבתה לעבוד לאחרונה, דוגמת אביתר בנאי. היכולת לנסות דברים חדשים ולא להיתקע בעבר השתלמה לה בגדול.
ההפקה של מרקו גורקן מלאת השראה. שילובם של סימפולים כמו של אום כולתום, ונגנים ברמה של יוסי פיין ודני מקוב מוסיפים את התבלין המיוחד שמגבש הכל ליחידה אחת, אך מונע מהקטעים השונים להפוך למשעממים, דבר שעלול לקרות בסוג כזה של תקליטים. ולסיכומו של דבר, לרוץ, לקנות (אך לדלג על השיר הראשון).