החזר הוצאות נסיעה

האפ עובד זכאי להחזר הוצאות בגין שימוש ברכבו הפרטי לצורכי עבודה.

עו"ד אלון לוין, מנהל המחלקה המשפטית ייעוץ לפרט בהסתדרות החדשה, משיב:

החוק אינו מסדיר את זכאותו של עובד להחזר הוצאות נסיעה בגין נסיעות לעבודה וממנה ובמהלכה, בין ברכב פרטי ובין בתחבורה ציבורית.

לעובדים במשק (הפרטי) קיימת זכות להחזר בגין הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בלבד, מכוח הסכם קיבוצי כללי (מיום 13.2.76) שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה על כל העובדים במשק, למעט עובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים.

התעריף המקסימלי מתעדכן מידי פעם בהסכמים קיבוציים שנחתמים בין הצדדים להסכם המקורי, ועומד כיום על 18.67 שקל ליום.

ההסכם הקיבוצי הנ"ל להחזר הוצאות נסיעה, קובע את התנאים למימוש הזכות ותמציתו מובאת להלן:

כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל השתתפות ממעבידו עד תעריף המכסימום, המתעדכן מפעם לפעם, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע לעבודתו. בהקשר זה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי זכאותו של עובד להחזר הוצאות נסיעה, מחושבת על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית, גם כשהעובד מגיע לעבודה ברכבו הפרטי. הוצאות הנסיעה של העובד נקבעות לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו.

עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מהמעביד, עד לגובה התעריף המכסימלי, בתנאי שהנסיעה באוטובוס השני אורכת לפחות 3 תחנות.

לאור האמור עובד אינו זכאי להחזר הוצאות בגין שימוש ברכבו הפרטי, אלא רק בגין ההוצאות עקב נסיעה לעבודה וממנה, כמפורט לעיל. זכות עודפת להחזר הוצאות בגין שימוש ברכב פרטי לצורכי העבודה, יכולה להקבע בחוזה העבודה בין העובד למעביד או בהוראות הסכם (או הסדר) קיבוצי החלות במקום העבודה.

במקרה דנן, במידה והמעביד הבטיח החזר הוצאות מחודש העבודה הראשון, ומפר התחייבותו זו, זכאי המעביד לתבוע את שהוסכם בין הצדדים, לגבי חודש העבודה הראשון, בבית הדין לעבודה.

ההסתדרות החדשה: 50-53-50-1800