סודות התווית הקטנה

בפעם הבאה שאתם קונים בגד ים של חברת ספידו, הפכו אותו אל חלקו הפנימי, ובדקו היטב מה כתוב בתווית הקטנה התפורה שם. את זה יאמרו לכם דיאנה וניר דבש בפה מלא. הם כבר למודי ניסיון–מר.

לפני כשנה, כתבו לנו בני הזוג דבש, הם רכשו בגד ים של חברת ספידו. כמעט שנה אחר כך החל בגד הים להתפורר בכמה מקומות. אז החלו לבדוק את בגד הים ביתר קפדנות, וגילו כי על התווית הקטנה שבחלקו הפנימי כתוב, כי מגע עם מים המכילים כלור עלול לפגום בגמישות הבד ולגרום לדהייתו (הערה זו הייתה רק בשפה האנגלית ולא בנוסח העברי של התווית). מוזר, אמרו לעצמם. למה הדבר דומה? לנעל שיצרנה קובע כי אסור לה לבוא במגע עם אספלט.

אבל, הם לא איבדו תקווה ופנו ליבואן של בגדי ים ספידו, חברת פלג ניל שמושבה בנתניה. בגד הים הועבר ליבואן לבדיקה, וחיש קל נמסר לבני הזוג, שלפלג ניל אין כל כוונה לפצותם או להחליף את בגד הים.

בפקס שנשלח למתלוננים קובעת פלג ניל נחרצות, כי בגד הים נחשף לכלור. אכן הפתעה. ולא זו בלבד, הם מציינים שם, "מאחר ובגד הים נחשף כידוע לך לחומר כימי חריף ככלור, אורך חייו מוגבל ותלוי באופן הדוק בתדירות ומשך השימוש בו וכן בטיב אחזקתו על ידי הלקוח".

קצת קשה שלא לראות את ההתחמקות מהשאלה: איך זה מייצרים בגד ים שנפגם כתוצאה ממגע עם כלור, חומר שבלעדיו אסור להפעיל בריכת שחייה. נוסף על כך, מצוין שכלור הוא חומר חריף. אכן כך. רק שהכל תלוי במהילה. אם בני אדם יכולים לשחות בבריכה שהמים בה מוכלרים, ועורם אינו ניזוק והם אינם מורעלים, כי אז גם בגד ים אמור לצאת שלם מהחוויה הזאת.

עוד דבר שלא חמק מעינינו הוא הניסיון לגלגל את האחריות להתפוררות בגד הים על הצרכנים בשל מה שבפלג ניל כינו "טיב אחזקתו". ואם לא די בכך, המכתב של פלג ניל מנסה להטיל אחריות גם על מפעילי בריכת השחייה, בנימוק ששיעור הכלור במים גבוה מדי.

אז כולם אשמים חוץ מיצרני ספידו. הם, כך הם מעידים על עצמם, אחראים "רק לאיכות מוצריה (של החברה) בזמן שהם יוצאים משערי החנות". הם רק שכחו להוסיף, שאחרי יציאת בגדי הים מן החנות כל מה שאפשר לעשות בו הוא לשבת על שפת הבריכה, ולהתבונן במתרחצים האחרים (שאולי לשמחתם קנו בגד ים מחברה אחרת, כזה שעמיד בפני מי כלור).

ואם כל זה לא הספיק, באה ההבהרה הבאה מבית מדרשה של חברת פלג ניל. חברת ספידו, הם מתגאים בפקס ששלחו, "נוסדה ב-1928, ומאז החברה שוקדת על פיתוח בדים עמידים בכלור". מאז 1928 עברו כ-73 שנים, כותבים בני הזוג דבש בסרקזם בלתי-מוסתר, "והם עדיין לא פיתחו בד שעמיד בכלור?"

התשובה לתהייה זו נמצאת דווקא בתשובה שנתנה חברת פלג ניל למתלוננת שפנתה לעמיתתנו, דניאלה שמי, ב"ידיעות אחרונות". במקרה זה הסכימה החברה לפצות בשל בגד ים מתוצרת ספידו שהתבלה אחרי כחצי שנה של שימוש אינטנסיבי. הפיצוי (שניתן לדברי החברה כיוון שמדובר בלקוחה ותיקה ולא בגין פגם במוצר) היה בדמות בגד ים מבד שהוא בעל עמידות פי 20 מבד לייקרה רגיל.

פלג ניל: אורך חיי בגד הים מוגבל

פנינו לחברת פלג ניל בבקשה לקבלת תגובה וזו תשובתה: "חברת פלג ניל הינה יבואנית של ספידו לישראל. כל הדגמים עוברים בדיקות מעבדה בחו"ל וכולם עומדים בתקנים אירופיים מחמירים.

"אין בארץ ולא בעולם חברה לבגדי ים שנותנת אחריות לפגיעת כלור לאחר שימוש של שנה.

"בגד ים מבד לייקרה האיכותי ביותר שקיים בעולם ב-80% ניילון ו-20% אלסטיין, מיועד להחזיק בתנאי שיטופל כבהוראות היצרן. יש לציין שאורך חיי בגד הים מוגבל ותלוי באופן הדוק בתדירות ובמשך השימוש.

"בעת הקנייה הייתה לבני הזוג דבש אופציה לרכוש בגד ים מבד אנדורנס כאשר כל האינפורמציה לגבי המוצרים מפורסמת בחנות. לאחר שימוש של שנה בבגד הים אין באפשרותנו לזכות בבגד ים ללקוחה שבגד הים שלה נפגם מכלור".

פלג ניל מוסרת כי חברת ספידו נתבעה על ידי לקוחה על פגיעת כלור לאחר חודשיים של שימוש לא כבהוראות היצרן. בגד הים נשלח לבקשת השופטת קלוגמן לבדיקת מכון התקנים ונמצא תקין. בפסק דין שניתן על ידי השופטת קלוגמן נדחתה התביעה. חברת ספידו החליטה לשלוח ללקוחה בגד ים חדש מבד אונדורנס (בעל עמידות פי 20 בכלור), לדבריהם, כמחווה של רצון ושירות טוב.

"בכל כתבות התחקיר שנעשו בעיתונות הכתובה, גם בידיעות אחרונות, קיבלה חברת ספידו את הציון הגבוה ביותר באיכות מוצרים, כאשר בגדי הים נבדקו במכון בדיקה מקצועית שנבחר על ידי העיתון", מציינים בחברה.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות