קחו דידו, תנו כסף

כנהוג בסביבות הקיץ, גם השנה נחת עלינו שלל אוספי להיטים, שאמורים להכניס את הכסף הגדול לחברות התקליטים ולספק את מאוויי הצרכנים המחפשים עסקת חבילה משתלמת. הקיץ שולטים בשוק שלושה אוספי להיטים מדוברים: "Speed" (הליקון), "היטמן 2001" (הד ארצי) ו"מקסימום דאנס 2001" (הד ארצי).

באופן בוטה למדי, "Speed" עולה בהרבה על מתחריו. לא תמצאו פה אפילו שבב של להקות בנים ומוזיקת ילדות. יש בדיסק רצועות די משובחות, חלקן ידועות חלקן פחות, עם כיוון וזרימה למחוזות ההאוס והצ'יל-אאוט: דאפט פאנק עם להיט הדיסקו-פרנץ'-האוס, ”One more time"; דאריו ג'י, שהתקאמבק לאחרונה, עם ”Dream To Me"; "סופר פאנק" המצוינים עם "Last Dance" ועוד מבחר שירים, חלקם פופ אינטליגנטי, אחרים יותר האוס אסרטיבי. לפרקים נדמה שהאוסף הזה מרים טיפה את האף מעל לקהל ה-MTV, ופונה לקהל קצת יותר בוגר.

שנינו מאותו הכפר

שני האחרים, "היטמן" ו"מקסימום דאנס", לא עושים מאמץ מיוחד להתבדל ולהיות ייחודיים. הבחירות של העורכים נראית כמו קונספירציה; למרות השמות והקטלוגים השונים, מדובר ביותר מדי שירים זהים בשני האוספים, ואין צורך להתפלא: שניהם מגיעים מאותו בית (הד ארצי).

הבה נערוך השוואה קצרה ביניהם: בשני האוספים מופיעים להיטי פיית'לס את דידו. פיית'לס, הרכב דאנס משובח שהוציא השנה את “We come 1”, להיט האצטדיונים המצליח, מופיע בשני האוספים בתאימות כמעט מוחלטת – רצועה שניה ב"מקסימום דאנס" ורצועה רביעית ב"היטמן".

דידו, שלוחה לא פחות מוצלחת של פיית'לס, מיוצגת גם היא בשני האוספים, עם אותו שיר ובאותו מיקס. טיטיו, הזמרת השוודית הצעירה, מופיעה אף היא בסמיכות מבהילה, עם אותו שיר (אבל לא אותו מיקס). ווסטלייף מופיעים גם הם, רק עם שני שירים שונים, מה שלא ממעיט מערכם כהרכב שכל שיר שיוציאו - גם אם מדובר יהיה בגרסאות כיסוי לשירי יוסי אלפנט - יישמע אותו דבר.

יש הבדלים?

מעבר לזה, מציע כל אוסף את המבחר הלוהט שלו לקיץ הישראלי המיוזע. היטמן מציע למאזינים שירים קלילים כמו "Starlight" של ה-"Superman Lovers", לצד להיטון ההיפ-הופ של מיסי אליוט, "Get your freak on", מקצבי הדיסקו של "Alcazar" וגרסת ה-R&B של ברנדי לשירו של פיל קולינס, "Another day in Paradise". תוכלו גם למצוא את בריטני, שנדמה כי נזנחה לאנחות לאחרונה, יחד עם הבאקסטריט בויז, שמנסים בכוח להשאיר את הראש מעל המים. גם "Outkast" המצוינים כאן, ולחובבי הלאטינו והטלנובלות, נטליה אוריירו.

לעומתו, מציע "מקסימום דאנס 2001" את להיטי הקיץ שלו: לי אן ריימס בלהיט הפופ-רוקי ”Can’t Fight the Moonlight", עם שתי גרסאות: אחת לאטינית והשניה רגילה; קלאב טראנס קצרצר מבית היוצר של אייל ברקן ו-A-Force, ויאגרה 2001, להיט הקלאב-האוס של פלאנט פאנק, "Chase the sun", ועוד כמה להיטי MTV.

כללית, מדובר בשלושה אוספים שווים לכל נפש מיוזעת, שחשקה במעט מוזיקה קלילה לימים הלחים והחמים של הקיץ. מסוג הדיסקים שאפשר לשים במסיבות כלליות ללא כיוון מוזיקלי מוגדר ולשכוח מהם.

"היטמן 2001 "– הד ארצי; "מקסימום דאנס 2001" – הד ארצי מוזיקה; "Speed", הליקון.