תופעת הזיופים: איך מתמודדים עם מכת מדינה זו

מבין שורת הרעות-החולות המתמודדות על התואר מכת מדינה, תופעת הזיופים המסחריים תופסת מקום של כבוד. כמעט כל מותג מצליח בישראל מזויף; כמעט כל קלטת וידאו לוהטת זוכה לשיכפולים זולים. ספרים, תרופות, צעצועים, סיגריות מיובאות, נעליים - מה לא. תעשיית הזיוף מעתיקה ומשכפלת הכל.

לדברי דני גילרמן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הנזק הכספי שגרמה תעשיית הזיופים בשנת 2000 לחברות מסחריות וליצרני וזכייני מותגים מסחריים בישראל נאמד בכ-1.2 מיליארד שקל. בשלב זה אין עדיין נתונים מלאים על היקף הזיופים בשנת 2001, אולם נראה שחגיגת הזיופים נמשכת, מוסיף גילרמן.

אין ספק שהנפגעים העיקריים הם החברות המסחריות, אבל התעשייה הלא חוקית המשגשגת הזו גורמת גם נזק רב גם לאוצר המדינה, שהפסיד בשנת 2000 כחצי מיליארד שקל כתוצאה ממכירות לא מדווחות של מוצרים מזויפים.

מילון אבן-שושן מגדיר את המונח זיוף בין השאר כסירוס. אין ספק שהחברות המסחריות מסכימות עם ההגדרה הזו. מעבר לירידה בהיקף המכירות, תופעת הזיופים גורמת גם נזק לתדמית המותג והחברה, ופוגעת במוטיבציה לייצר. אנחנו משקיעים זמן וכסף, ומעסיקים את אנשי המקצוע הטובים ביותר כדי לייצר קולקציה ייחודית עם מעוף. אבל כשרואים שהמוצר אותו יצרת בעמל רב מועתק באופן מושלם ונמכר בעשירית המחיר בשל רמתו הירודה קשה שלא להיתפס קצת לייאוש, אומר אחד מבכירי היצרנים בארץ.

מתברר, שלצרכן הישראלי לא ממש אכפת. הוא רוצה מחיר זול ומוכן להתפשר על האיכות. פה ושם יש מוצרים מזויפים שאיכותם מגיעה כמעט למוצר המקורי - וגם מחירם, אולם אלו הם מקרים נדירים. זה פשוט לא כלכלי לייצר זיוף באיכות טובה.

שלא כמו סין, תאילנד וטורקיה, ישראל דווקא לא נחשבת למקור בינלאומי לייצוא מוצרים מזויפים. למעשה רוב המוצרים המזויפים בארץ מקורם ביבוא. עם זאת נראה, שאינתיפאדת אל-אקצה צמצמה במידה מסוימת את זרם הזיופים שמגיע מן הרשות הפלשתינית, המהווה מקור מרכזי למוצרים מזויפים בישראל.

עו"ד איתן שאולסקי ממשרד סנפורד ט. קולב ושות', מייצג בישראל חברות נכבדות כמו אדידס, וודקה אבסולוט, וורנר ברדרס, גאפ, NBA ועוד. רק בשבוע שעבר הוא השמיד 2.5 טון של פריטים מזויפים, שנתפסו במהלך חצי השנה האחרונה. לדבריו את תחום הזיופים ניתן לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות: הראשונה היא חיקוי מושלם אחד לאחד של המקור; השנייה כוללת הפרת סימן מסחר רשום או שימוש בסימן מסחר, לוגו. למשל הדבקת סמל של יצרן על חולצות שלא יוצרו על ידו, או למשל חולצות שכתוב עליהן CAP בעיצוב דומה ללוגו GAP; הקטגוריה השלישית והמורכבת יותר היא ניצול מוניטין וגניבת עין. כאן לא מדובר בהעתקה מדוייקת של המוצר אלא של המוצר אלא העתקת הלבוש המסחרי או החזות של המוצר המקורי. כלומר הזייפנים מכניסים מספיק נקודות דימיון למקור כדי להטעות את הצרכן, אבל שומרים שיהיו מספיק הבדלים כדי לספק להם הגנה משפטית.