קדמו לכרומטיס

בספטמבר 1997, כשחברת הענק ג`ונסון אנד ג`ונסון רכשה את חברת ביוסנס הישראלית עבור 400 מיליון דולר, נראה הסכום דמיוני. מאז זרמו הרבה מים בירקון והרבה נתונים ברשתות התקשורת המודרניות. נדמה, שרכישה בסדר גודל דומה היום לא תגרור יותר מכמה מחמאות עדינות.

הרכישה של כרומטיס, במובן הזה, היא לא רק עיסקה ששוויה שבר את כל השיאים. מדובר בעיסקה שמעלה את רף ההתרגשות של הציבור בישראל לרמה שנראתה עד לא מזמן כחזון של מדע בדיוני. עתה נותר רק לחייך, כשנזכרים בהתלהבות שאחזה בנו בעקבות עיסקאות ההיי-טק הגדולות שנעשו בישראל בשנים האחרונות.

די.אס.פי: 1.6 מיליארד דולר

באוקטובר 1999 הודיעה אינטל על רכישת DSP הישראלית בסכום של 1.6 מיליארד דולר. זו היתה עיסקת המכירה הגדולה ביותר בהיסטוריה של תעשיית ההיי-טק בישראל. גם עבור אינטל דובר במהלך היסטורי, שכן היתה זו עיסקת הרכישה הגדולה ביותר שביצעה החברה במזומן.

חברת DSP נוסדה ב-1990 ועיסוקה העיקרי הוא בייצור שבבים לתעשיית התקשורת האלחוטית. אינטל, הרוכשת, היא יצרנית השבבים והרכיבים האלקטרוניים הגדולה בעולם. המרוויח הגדול של העיסקה היה יזם ההיי-טק ויו"ר די.אס.פי, דוידי גילה, שהחזיק ב-6% ממניות החברה עבורן קיבל 140 מיליון דולר.

רווח מכובד צבר גם יוסף פרל, שקיבל עבור מניותיו כ-25 מיליון דולר. ל-350 עובדי החברה ניתנה אופציה למכור את חלקם במניות עבור סכום כולל של 160 מיליון דולר. את שאר הסכום הציעה אינטל לגופים מוסדיים ולמשקיעים פרטיים, שהחזיקו ביחד כ-80% ממניות DSP.

המימד החדיש: 675 מיליון דולר

במארס 1999 הודיע ענק התוכנה האמריקני בי.אם.סי על רכישת חברת המימד החדיש בסכום של 675 מיליון דולר. עיסקה זו נחשבה כגדולה ביותר בה נמכרה חברה ישראלית לגורם זר. חצי שנה מאוחר יותר נשבר שיא זה בעיסקת די.אס.פי - אינטל.

עיקר עיסוקה של המימד החדיש מתרכז בפיתוח ושיווק של מוצרי תוכנה לניהול תהליכים במרכזי מידע גדולים. משרדי ההחברה, שהוקמה ב-1983, ממוקמים בקריית עתידים בתל אביב, ובבעלותה מרכזי פיתוח בירושלים ובקליפורניה. BMC היא בית תוכנה ענק שהוקם ב-1980, הכולל בתוכו פיתוח ושיווק של שירותי פתרונות ופלטפורמות לתוכנה.

מייסדי המימד החדיש היו המרוויחים הגדולים מהעיסקה. הראשון שבהם הוא יוסי הולנדר, שהחזיק בכ-30% ממניותיה עבורן קיבל כ-190 מיליון דולר. רוני ענב, יו"ר המימד החדיש, שנמנה גם הוא על המייסדים, החזיק בכ-17% מהמניות עבורן קיבל כ-105 מיליון דולר. דליה פרשקר, יזמית היי-טק שהצטרפה למימד החדיש ב-1984,קיבלה עבור חלקה בחברה, שהסתכם בכ-13%, כ-82 מיליון דולר.

ממקו: 430 מיליון דולר

בחודש אוגוסט 1998 הודיעה חברת פלטינום טקנולוג`יז האמריקנית על רכישת חברת התוכנה הישראלית ממקו בכ-430 מיליון דולר. ממקו עוסקת בפיתוח תוכנות, שמטרתן להגן על המידע השמור על גבי מחשבי ארגון. פלטינום היא ספקית פתרונות תוכנה לניהול מידע ונתונים.

מייסדי ממקו, אלי משיח וישראל מזין, היו גם בעלי המניות הגדולים בחברה - בשיעור של כ-12% לכל אחד מהם. העיסקה עצמה בוצעה בהחלפת מניות, אך מספר חודשים לאחר שהועברו לבעלי ממקו מניות פלטינום נרכשה פלטינום על ידי ענק התוכנה CA. כל בעלי ממקו, שקיבלו לידיהם בעיסקה כ-17% ממניות פלטינום, קיבלו מ-CA תמורת מניותיהם סכום כולל הנאמד בכ-550 מיליון דולר. מתוך סכום זה קיבלו מזין ומשיח כ-75 מיליון דולר במזומן כל אחד.

מיראביליס: 407 מיליון דולר

ביוני 1998 החליטה חברת הענק האמריקנית אמריקה און ליין לרכוש את חברת מיראביליס הישראלית תמורת סכום של 407 מיליון שקל. מיראביליס הוקמה רק שנתיים קודם לכן על ידי ארבעה יזמים צעירים, שפיתחו את תוכנת האינטרנט ICQ, המאפשרת למשתמש להגדיר רשימות של חברים לרשת איתם הוא מעוניין להיות בקשר.

אמריקה און ליין, אחת מספקיות האינטרנט הגדולות ביותר בעולם, הודיעה כי עיסקת הרכישה נועדה להרחיב את נוכחותה בקהיליית האינטרנט.

מקימי מיראביליס, ספי ויגיסר, יאיר גולדפינגר ואריק ורדי, המרוויחים הגדולים מהעיסקה, היו בסך הכל בשנות העשרים לחייהם כאשר נחתמה העיסקה. כל אחד מהם החזיק כ-21% ממניות החברה והמכירה הכניסה לחשבון הבנק של כל אחד מהם כ-61 מיליון דולר.

יו"ר החברה, יוסי ורדי, יועץ כלכלי בתחום ההיי-טק ואביו של אריק ורדי, היה גם המשקיע הראשון בחברה וקיבל תמורת 20.7% מהמניות שהיו בבעלותו כ-59 מיליון דולר.