בקשו מק"מ במקום פק"מ

הציבור מבולבל ואובד עצות. הטלטלה בשווקים טרפה את כל הקלפים. למשקיעים הסולידיים, שהתרגלו לקבל ריביות גבוהות בפקדונות השקליים, מצפה תקופת התפכחות מכאיבה, כי הריביות "נחתכו" והן זעומות. הכלכלן הראשי של חברת אופק ניירות ערך והשקעות, יוסי מועלם, מעריך כי העלאת הריבית במשק היא רק עניין של זמן, וכי בנק ישראל צפוי להודיע על העלאה בעוד עשרה ימים או בעוד חודש וחצי.

על-פי ההערכות, שיעורה יהיה בין 0.5% ל-1%, ויש סיכוי שהריבית תעלה שוב לאורך השנה. היום בצהריים יתפרסם מדד חודש ינואר, שצפוי להיות גבוה. כלכלנים מעריכים כי אם הוא יעלה מעל 1%-0.8%, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית כבר בסיום החודש.

בינתיים רבים מעדיפים להתבצר בפיקדון שקלי. הנה כמה עצות לפני סגירת פיקדון:

יש בנקים הנוהגים לשלם ריביות גבוהות מהמקובל לפקדונות. לדוגמה, הבנק לפיתוח התעשיה (בפקדונות בעלי סכומים גבוהים), בנק אינווסטק ובנק טפחות. כדאי לברר מה הריבית שהם מציעים.

לפני שסוגרים את הכסף בפק"מ, כדאי לשאול בבנק מה עם המק"מ - מלוה קצר מועד. זהו מכשיר סולידי שהרבה לקוחות טרם התוודעו אליו (לשמחת הבנקאים). מועלם אומר שניתן לרכוש מק"מ לתקופה של עד שלושה חודשים בתשואה של כ-4.7% (בשיעור שנתי), לפני עמלות של כ-0.7%, או מק"מ לשנה בתשואה של כ-4.7% לפני עמלות. מי שיחזיק את המק"מ עד תום התקופה יקבל את הריבית כולה, ומי שימכור אותו לפני המועד (מדובר במכשיר סחיר שנסחר בבורסה) עשוי לקבל תשואה אחרת, לפי השוק.

מי שאינו מעוניין במק"מ, יכול לבחור בין פיקדון בריבית משתנה או קבועה. הבחירה בין שני המסלולים תיעשה לפי הריבית שתוכלו להשיג. באחד הבנקים הגדולים הציעו פיקדון לשלושה חודשים בריבית פריים פחות 4%-3%, כלומר כ-2.3%-1.3% לשנה, או פיקדון בריבית קבועה שבין 2.5% ל-3.5% לשנה. מועלם אומר כי בנתונים אלה, ובהנחה שהריבית תעלה בתקופה זו בכ-1%, פיקדון בריבית קבועה של כ-3% נראה עדיף. אם משיגים פיקדון בריבית משתנה יותר גבוהה ממה שמצוין לעיל - זו גם אפשרות טובה. לדעתו, מק"מ לשלושה או 12 חודש יותר טוב מהפקדונות המוצעים.

המלחמה בהלבנות מתחילה

ביום ראשון תתחיל לפעול הרשות למלחמה בהלבנת הון, והבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים יתחילו להעביר לה דיווחים כנדרש. איגוד הבנקים הוציא ללקוחות חוברת מידע בנוגע למה שנדרש מהבנקים ומהלקוחות.

האם הבנק יידע את הלקוח כאשר הוא מדווח על עיסקאות שלו לרשות?

לא. החוק אוסר על הבנק לידע את הלקוח על העברת דיווח על פעולות בלתי רגילות בעניינו. דיווח לגבי גודל פעולה הוא אוטומטי, ולקוח שמעוניין בכך יוכל להתעדכן מראש באשר לסוגי העיסקאות והסכומים החייבים בדיווח על-ידי הבנק.

האם המידע שיועבר על-ידי הבנקים לרשות המוסמכת יישאר סודי?

כן. המידע, על-פי החוק, הוא מסווג ואינו נגיש לגורמים בלתי מוסמכים. מידע מהרשות יועבר רק

על-פי החוק ולצורך חקירת עבירות הלבנת הון, או הגנה על בטחון המדינה ומלחמה בארגוני טרור.

האם החוק עומד בסתירה לעקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית?

ייתכן שבמידת-מה כן, אבל המחוקק נדרש לאזן בין ערכים שונים - צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, ומאבק בהלבנת הון ופשיעה מהצד השני. לפיכך הוא קבע שהמידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים ולא למשטרה, כמו שנהוג במדינות אחרות.

בבנקים מקווים שהתועלת ביישום החוק תגבר על כל פגיעה, אם תהיה, בצנעת הפרט, וכי הלקוחות יגלו הבנה לדרישות החוק.