אני חורחה היפה

"אני בטי המכוערת", שהקרנתה הסתיימה עתה, היא אחת התופעות המוזרות בעיות בעול םהטלנובלות. בניגוד לכללי הברזל של הזאנר (מכוערת עם כסף ולא יפהפייה גוועת ברעב, ולמרות הכל כובשת את הבוס) וחרף כל התחזיות, התמכרו לה צופים מכל רחבי הגלובוס, מקולומביה, ערש יצירתה, עד ישראל – כולל ארה"ב.

למרות הרייטינג ההתחלתי הנמוך, התמהיל המדויק של אגדת סינדרלה והברווזון המכוער, שרקם פרננדו גייטן, עשה זאת בגדול, בזכות שני הכוכבים הראשיים: אנה מריה אורוסקו, בטי הכביכול מכוערת, אעם רקע אקדמי וכישרון מוסווה בלתי רגיל עסקים, וחורחה אנריקה אבזו, שגילם את ארמנדו מנדוזה, נשיא חברת איקומודה, המתפתל ומתלבט בסך הקורים שטוות שלוש אהובותיו.

חורחה אנריקה, יליד 28 בפברואר 1968 (את כתובת האי מייל שלו, למשלוח ברכות תוכלו למצוא השבוע במדור "מסך פתוח") הוא בן למשפחת אבזו, אשר שורשיה מגיעים עד אחד מאבות האומה הקולומביאנית, הגנרל סוקרה. הוא נשוי למרסלה סלוזאר והם עומדים להיות הורים בקרוב. אבזו הוא הילד הטוב הקלאסי, הספרים מהם ניזון היו סיפורי השולחן העגול של המלך ארתור ואגדות בהן הגיבור מציל את העלמה מסכנה, חומרים מהם גדלו והתפתחו רומנטיקנים ידועים. לא פלא שהספורט האהוב עליו הוא סיף ורכיבה על סוסים. אשתו, אקדמאית מתחום התקשורת, אומרת עליו כי "הוא אדם מחוץ לתקופתו, שעדיין מסתובב עטוי שריון, ואבירי השולחן העגול משוחחים אתו בטלפון. הוא לא היה צריך לגור בקולומביה אלא בקזבלנקה, ולנהל את בית הקפה שניהל המפרי בוגרט בסרט המפורסם". ואכן, לא מזמן אמר אבזו בראיון ששאיפתו הקרייריסטית היא להידמות לבוגרט ולהיפרד מהצופים בצעידה איטית בערפל של שדה תעופה ישן, בוויתור אבירי על אהובת חייו הממריאה לעבר הלא נודע.

אבל השאיפה הזו כבר אינה בגדר חלום. משום שעל פי רשימת הביצועים שלו בשדה הטלנובלות הקולומביאניות, הוא כבר הגשים הכל, הוא מפורסם יותר מברוני הסמים בארצו, ואהוד אף יותר מהסופר בן ארצו, גבריאל גרסייה מרקס,מחבר "מאה שנים של בדידות".

אבזו, שבאמתחתו תואר בתקורת חברתית, החל לשחק בשנת 1992, בתפקיד קטן ב"חכי לי בסוף", פסע במהירות דרך "סוסי האש", "החיים בלבן" ו"אהבת כלב", עד שהגיע לפסגה ב"בטי המכוערת". כשנשאל איך הוא מתמודד עם הפרסום, ענה: "אני מאוד ברור עם עצמי, אם הגעת לאן שהוא, זה אל אומר שממש הגעת. אם נתנו לך משהו, אתה חייב לתת חזרה. אף פעם אל תביט על ההצלחה כאילו היתה פני המציאות. היא רק מסכה, עוד גוון של המציאות, לא יותר".

קל מאוד להגיד את זה, אבל אפשר לבצע זאת למעשה?

זה לא קל, אני מודה. בהתחלה החנופה מצליחה לרמות אותך, אבל בהמשך אתה מתחיל להרהר מי מתחנף ולאן זה יוביל. אתה חייב לזכור שאכלת הרבה חרא לפני שהגעת. כי אחר כך, כאשר מאבדים הכל, כל מה שנותר הוא הפחד.

ובקולומביה, אכן, שורר פחד וצריך להיזהר. זו ארץ מוכת מאבקים פנימיים ואוכלת יושביה, עם קרטלי הסמים מהגדולים בעולם ואנשי גרילה הלוחמים על דבר מכל אלה. "זו היתה טלנובלה שהתרחשה בעולם מקביל למה שקורה במדינה", אומר אבזו. "היא נועדה לעזור לאנשים לשכוח את המציאות".

כוכבים קטנים בישראל

שניים מכוכבי "קטנטנות" פליפה קולומבו וקמילה בורודונובה, נוחתים בישראל לקידום ההצגה "קטנטנות" ולפגישה עם האוהדים, כולל הועפעה אצל דודו טופז. אתם מגיעה כריס מורנה, היוזמת, המפיקה והתסריטאית הסדרה, האמא (האמיתית) של רומינה יאן. כוכבת העונה הראשונה והסרט. יחד עם מורנה מגיע חברה הצמוד הטרי, ויקטור בו, בנו של הסופר והתסריטאי הידוע לכל ארגנטינאי, ארמנדו בו. הנחיתה מתוכננת ליום ראשון, 3 במרץ, ואין ספק כי מאבטחי נמל התעופה בן גוריון יצטרכו ללבוש קסדות ושכפצים, לבל יידרסו על ידי האוהדים.

כריס מורנה לא מגיעה אלינו רק כדי ללוות את כוכביה, היא מתכוננת להפיק יחד עם יאיר דורי את המשך של "קטנטנות", שתיקרא "המורדים הקטנים" (שם זמני), ולמעשה באה כדי לחתום על החוזה הסופי. אז חוץ מהעונות החדשות שעדיין אל שודרו, יהיה לישראל הכבוד להשתתף בהפקת ההמשך של הסדרה הכי פופולרית בין צעירינו.

חלום ארגנטינאי

ליאיר דורי לא חסרה עבודה בארץ. האיש שהעלה את קרנן של הטלנובלות בישראל מעביר ימים אלה את המחזמר "קטנטנות" לטלווזייה, עובד על פורמט ישראלי ל"אני בטי המכוערת" ואולי על המשך ל"לחיי האהבה" ומתחיל להפיק טלנובלות בארגנטינה.

ממש בימים אלה הוא חותם בבואנוס איירס עם ראול לקזאנה, המפיק הפורה ביותר של הטלנובלות בארגנטינה ("פנינה שחורה", בובה פראית" וועד ) על חוזה להפקת שתי טלנובלותקלאסיות: האומנת (שם זמני)בכיכובם של אנדריאה דל בוקה וגוסטבו ברמודס, וטלנובלה שעדיין אין לה שם, בכיכובה של ארסלי גונזלס. התכנית להפקה הישראלי ארגנטינאית התגלתה לציבור כשעיתונאי הזאנר הבחינו בגונזלס סועדת עם דורי במסעדה אופנתית שפטר לאוכל טוב ויקר התפרסמה בשל העובד שנוהגים לסגור בה עניינים.

דורי, התייאשת מהארץ?

בוודאי שלא, אני נוסע רק כדי להרכיב קבוצת אנשים שיעבדו על פרוייקטים מקומיים".

מאיפה הרעיון להרחיק עד שם?

המצב הכלכלי והחברתי שם מקשה על מפיקים מקומיים להקים הפקות. למישהו שבא מבחוץ הרבה יותר קל. אני לא רוצה להשתלט, אלא להשתלב ומשם לפרוץ לכל העולם.

ישולבו גם כשרונות משלנו?

בוודאי, ולא רק צלמים ואנשי הפקה, גם שחקנים נחמדים כמו דן תורג'מן אגב, תורג'מן ישחק בסרט שאפיק בארץ, שבו תשתתף גם גונזלס.