הפרדה עכשיו

מעשי הטרור המטורפים והמזוויעים של פלסטינים הביאו לתגובה הצבאית הבלתי-נמנעת של ישראל. עם שעומד בפני מלחמת טרור רצחני חייב להגיב בדרך בלתי-שגרתית, אפילו כזאת שאינה עומדת בכל המבחנים הרציונליים. לא במקרה התייצבו מי שנקראו למילואים, ללא הבדל השקפת עולם, בשיעורים חסרי תקדים.
ההתגייסות המלאה הזאת באה מתוך התחושה שזוהי מלחמת מגן על ילדינו ועל אורח חיינו, מלחמה שמוכרחים לנצח בה.
המלחמה בטרור היא מלחמה במיעוט קטן של אוכלוסייה פלסטינית, אבל המיעוט הזה הוא זה שנותן את הטון והוא הקובע. לכן רובצת לפתחנו הסכנה שבסופו של דבר נחזור ונשלוט על יותר מ- 3 מיליון פלסטינים, ונישאר שם. התפתחות כזאת תמיט עלינו אסונות גדולים עוד יותר מזה שידענו בחודש האחרון. ככובשים לא נחסל את הטרור ואף נגביר את המוטיבציה הטרוריסטית בקרב הקיצונים הפלסטינים המטורפים.
מצד אחד, עכשיו ברור בעליל, למרבה הצער, עי ממשלת ישראל אינה פטורה מאחריות למצב הנוכחי. זה זמן רב טוענים כמה פוליטיקאים, ואני בתוכם, בהסתמך על גורמים ביטחוניים רבים, כי יש לנקוט דרך אחרת. אילו היינו מתחילים - לפני שנה ויותר – ליצור הפרדה בינינו לבין הפלסטינים, ובכלל זה גבול בינינו לבינם, היו פני הדברים שונים לגמרי. נכון, הפרדה והיפרדות לא היו מונעים את כל מעשי הטרור. הצעדים האלה לא היו מזכים אותנו בחיי שקט ושלווה של אחד האיים הקריביים. אבל רבים מהאנשים שהובאו לקבורה בחודש שעבר, בעקבות פיגועי התאבדות האחרון היו נמצאים היום בין החיים, אילו קם גבול ביטחוני ודמוגרפי בין שתי האוכלוסיות, לפחות לתקופת ביניים.
יש לציין בצער רב אבל במלוא האחריות: ההפרדה והקמת גדר הגבול הכלולה בה לא יצאו עד היום אל הפועל אך ורק מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות. מכאן פעלו הרצון של גורמים פוליטיים ימנים להמשיך ולשלוט בכל רחבי ארץ ישראל המערבית וההתנגדות לכינוסן של ההתנחלויות (ולו אף המבודדות והקטנות ביותר, שגדוד שלם צריך לשמור על כל אחת ואחת מהן) לתוך גושי התיישבות יהודיים. מנגד פעלה האשליה הבלתי מתפוגגת של אישים כדוגמת שמעון פרס שאפשר להגיע בעתיד הנראה לעין להסדר מדיני שיתבסס על גבולות פתוחים.
אבל ב- 19 החודשים שחלפו מאז פרוץ האינתיפאדה, וגם היום, לא נראו שום אופק מדיני ושום דרך להסכם מדיני יציב. אדרבה, היה אפשר לראות בבירור שלא זו בלבד שמן הנמנע להגיע להסדר מדיני ממש; היה צפוי שנקיטת האמצעים שעליהם המליצו חסידי ההסדר-בקרוב תתרום להגברת הטרור. לדאבון הלב היה הצדק אתנו. ההתנגדות להפרדה שהושמעה משמאל הופרכה לחלוטין בעבר וזו התמונה המצטיירת גם לקראת העתיד.
אם תהיה פריצת-דרך מדינית, חרף כמעט אפס הסיכויים לכך, אשמח להודות בטעותי. בינתיים אין מנוס מלקבוע שהטעות המרה היא של אלה שהכשילו עד היום את תוכנית ההפרדה. חמור מזאת, בינתיים אין מנוס מלקבוע שהטעות הזאת עלתה ועוד תעלה לנו במחיר כה גדול וכואב.