ילדים זה שמחה - לפקידי האוצר

במשך שנים רבות, וגם בימים אלה, קורצת קצבת הילדים לפקידי האוצר, המנסים לקצץ בה כמעט מדי שנה. שר אוצר הולך ושר אוצר בא, וקיצוץ קצבת הילדים לעולם עומד על סדר היום. שיטת הקיצוץ המוצעת כעת על-ידי האוצר היא הגדרת חלק מהקצבה כקצבת יוצאי צבא, כלומר מניעתה מהאזרחים הערבים ללא שימוש מפורש במונח הלאום.
גם בהסוואה כזו ספק אם קיצוץ כזה לא ייפסל בידי בג"ץ, לאור הוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה של פסילה כזו, ייאלץ האוצר למצוא שיטת קיצוץ חלופית. כשירות לשר האוצר, הנה כל השיטות לקיצוץ קצבת הילדים שנוסו על ילדי ישראל והוריהם:

שחיקה, מיסוי ומבחן הכנסה

*שחיקה אינפלציונית: מתכונתה הנוכחית של קצבת הילדים הונהגה בשנת 1975, במסגרת הרפורמה שנערכה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן-שחר". הקצבאות לא הוגדרו כצמודות למדד, ולכן נשחק ערכן. במחירי שנת 2000 ירד גובה הקצבה מ 169 שקל לילד הראשון בשנת 1975 ל- 132 שקל ב- 1980.
*חיוב הקצבה במס הכנסה: מפברואר 1984 ועד ספטמבר 1986 ומאפריל 1987 ועד מרס 1989 הוכללה קצבת הילדים בהכנסה החייבת במס הכנסה. הקצבה שולמה על-ידי המוסד לביטוח לאומי לחשבון הבנק של האם, ומס הכנסה בגין הקצבה נוכה על-ידי המעביד ממשכורתו של האב. הבעיה המרכזית בשיטה זו היתה אמינותה הנמוכה כאשר אין בארץ חובת דיווח כללית למס הכנסה.
*תשלום הקצבה לפי מבחן הכנסה: מחודש יולי 1985 הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם את הקצבה בעד הילד הראשון, והחל מחודש אוגוסט 1990 גם את הקצבה בעד הילד השני, למשפחות שבהן לא יותר משלושה ילדים. הקצבה שולמה באמצעות המעביד (שגבה סכום זה מהמוסד לביטוח לאומי) לעובדים ששכרם לא עלה על תקרה מסוימת (מבחן ההכנסה השתנה פעמים אחדות). בשיטה זו בעיה כאובה אחת: את המנגנון הפשוט והאמין המשמש לתשלום קצבת הילדים באמצעות המוסד לביטוח לאומי החליף מנגנון מסובך, המצריך השתתפות של אלפי מעסיקים בהעברת קצבת הילדים ליעדה. גם במוסד לביטוח לאומי הבינו ככל הנאה את הבעייתיות בשיטה והחל מחודש מרס 1993 חזר המוסד לשלם את קצבת הילדים לכל, ללא תלות בהכנסת המשפחה.
*קיצוץ אופקי: זהו טריק חדש, שהופעל לראשונה בחודש מרס השנה. במסגרת חוק ההסדרים לשנה זו הוחלט על קיצוץ של 12% מקצבת הילדים, לכל מקבלי הקצבה. בדרך זו חמקו ההמשלה והכנסת מהצורך בקיצוץ דיפרנציאלי, או במלים פשוטות יותר: ביטול ההטבה למשפחות מרובות ילדים, הטבה שפירושה שהקצבה בעד הילד החמישי לבדו גדולה מהקצבה בעד שלושת הילדים הראשונים יחדיו.

ההצעה הכי מוזרה: רק שכירים יקבלו

*מתן הקצבה רק למשפחות מרובות ילדים: למעשה, בדרך זו החל תשלום קצבת ילדים בישראל, בשנת 1959, כאשר בתחילה שולמה הקצבה רק למשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר. במצב הנוכחי, שבו קצבת הילדים המשולמת החל מהילד הרביעי ואילך גבוהה מאוד לעומת זו המשולמת בעד שלושת הילדים הראשונים, קיצוץ בקצבה למשפחות בעלות מספר מועט של ילדים תהיה המשך טבעי והוכחה נוספת לכלל הידוע "פראיירים לא מתים".
*תשלום קצבת הילדים רק לשכירים: רעיון מוזר, שהחזיק מעמד עשר שנים, משנת 1965 ועד שנת 1975. דומני שלהחזרת שיטה זו מובטחת תמיכתו של ח"כ אחד לפחות: עמיר פרץ.

לחזור ללמצב הקודם

כפי שניתן ללמוד מרשימה זו, בעת שהכנסת עוסקת בקצבת הילדים לא עומד לנגד עיניה יעד חשוב אחד: הגעה למצב יציב, שניתן לחיות אתו לאורך זמן, בלא שמדי שנה, ואולי פעמים אחדות בשנה (כפי שקורה בשנת 2002), נערך דיון מחודש בגורל הקצבה.
הפגיעה הקשה ביותר ביציבות הקצבה נעשתה ב- 1 בנובמבר 2000, כאשר הכנסת אישרה את הגדלת הקצבה למשפחות ברוכות ילדים. לשינוי זה משמעות תקציבית כבדת משקל, ונהנות ממנו רק משפחות בנות חמישה ילדים ויותר, המהוות רק 8% מכלל המשפחות המקבלות קצבת ילדים. חזרה למצב שהיה קודם לשינוי זה, שגם בו יש העדפה למשפחות ברוכות ילדים, מבטיחה קיצוץ שיהיה מקובל על רוב הציבור, ויבטיח יציבות של קצבת הילדים והפניית מאמצי האוצר והכנסת לאפיקים מועילים יותר.

הכותב הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, מחבר הספר "ניהול השכר וחישובו" וכן פרסם מאמרים בכתבי עת רבים.