הנהג שדרס את השוטר אריאל מורי הורשע בהריגה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ב'), לאחר משפט ארוך, את ויקטור זרגריאן בהריגתו של השוטר אריאל מורי ז"ל בתאונת "פגע-וברח" בשנת 1998.

באוקטובר 1998, בשעה 01:30 בלילה, נהג זרגריאן במכונית שחורה בכביש החוף מכיוון דרום לצפון. במכונית היו עימו חברתו דאז וזוג נוסף שישב במושב האחורי. בשולי הכביש ניצבה מכונית משטרה ולצידה עמד מורי, שבאותה עת כיוון ממל"ז (מד לייזר) לעבר המכוניות המתקרבות.

על פי כתב האישום, קלט מורי את רכבו של זרגריאן נוסע במהירות של 126 קמ"ש. כשניסה מורי לעצור את הרכב ונכנס לנתיב נסיעתו, פגע בו זרגריאן והוא נפצע ומאוחר יותר מת מפצעיו. השופטת קבעה כי זרגריאן לא הביט אל הכביש כלל, אלא על חברתו במהלך הנסיעה, והיא זו שהתריעה בפניו שמישהו נמצא על הכביש. עוד קבעה השופטת שזרגריאן הבחין במורי כשהיה במרחק 148 מטר ממנו ושלוּ היה מתרכז בנהיגה, יכול היה להבחין בו ממרחק של 230 מטר ולמנוע את התאונה.

נמלט מהזירה וניקה את הרכב מכתמי דם

השופטת כתבה בהכרעת הדין שיש לראות בדרך בה נהג זרגריאן רשלנות, מפני שלא רק שנסע במהירות מופרזת, אלא הגדיל לעשות ולא נתן את מלוא תשומת ליבו לכביש. גם לאחר שהבחין במורי וזיהה שמדובר בשוטר, לא בלם זרגריאן בלימת חירום אלא תימרן את רכבו ופגע בו. השופטת התייחסה בדיון גם להתנהגותו של מורי וקבעה שכניסתו לכביש לא היוותה רשלנות תורמת לאירוע.

זרגריאן הורשע גם בסעיף של הפקרות, מכיוון שלאחר שפגע בשוטר, וידע שפגע בו - המשיך בנסיעתו ולא בדק אם הוא יכול להגיש לו עזרה, וכן בסעיף של שיבוש הליכי משפט, מכיוון שלאחר האירוע, ניקה את רכבו מכתמי דם.

השופטת התייחסה גם למה שהתרחש אחרי האירוע. כאשר הגיעה המשטרה לביתו של זרגריאן, כ-20 שעות לאחר התאונה, הטעה אביו ביודעין את השוטר כדי שיחשוב שמכונית אחרת היא המכונית הפוגעת. השופטת קבעה שאביו של זרגריאן סובב את המשטרה בכחש. כמו כן התייחסה השופטת לשיחה שקיים זרגריאן עם אחר הנוסעים שהיו ברכב בזמן התאונה, ככל הנראה כדי לתאם גירסאות.

השופטת דחתה את טענתו של זרגריאן שאמר שהייתה לו כוונה להסגיר את עצמו למשטרה, וקבעה שעדותו מותירה רושם בלתי אמין. "נראה שלעולם לא נדע במדויק מה אירע ב-20 השעות שבין הפגיעה במורי ז"ל ועד למעצרו של זרגריאן", כתבה השופטת, "העובדות ברורות הן כי הנאשם נמנע מלדווח למשטרה בדבר מעורבותו באירוע, עד שאנשי המשטרה הגיעו לביתו". היא הוסיפה שבליבה חשד כבד ביותר שאלמלא הגיעה המשטרה אליו, הוא היה נמנע מלהתייצב ולספר שהוא הנהג הפוגע.

חגית מורי: "אינני רוצה שילך לכלא, שילדיו לא ייפגעו"

אלמנתו של אריאל, חגית, אמרה היום בתגובה: "אני שמחה על שהסתיים שלב במשפט ומאמינה שהצדק יצא לאור. המחשבות על איך היו חיינו נראים אילולא מת אריאל לא מרפות ממני. אני מדברת על אריאל כל הזמן כי הוא היה ראוי שידברו עליו".

בקשר לעונש שהיתה מצפה מבית המשפט לגזור על זרגריאן אומרת חגית: "היום המצב שונה ואני יודעת שויקטור התחתן ויש לו ילדים. אם לפני התאונה הייתי אומרת שאלוהים יעניש אותו עונש כבד היום קשה לי לומר את זה. אני לא מאחלת לו שישב הרבה שנים בכלא כי זה יפגע בילדים שלו שלא יראו את אביהם. צריך לתת לו עונש פרקטי כמו שלילת רישיון לכל החיים. אם הוא ישב בכלא הוא לא יעבור שום שיקום. אחרי שישתחרר יחזור לנהוג".

גזר דינו של זרגריאן יינתן במועד אחר.