לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב

בתחילת חודש מאי כינסו ראשי המעסיקים מסיבת עיתונאים דחופה באחד מבתי המלון בירושלים. על הפרק עמדה אז התוכנית הכלכלית הקודמת של האוצר, זו שהציעה לקצץ בתקציב, להגדיל את יעד הגירעון ולהכביד את נטל המס.

היו שם לא פחות מ-4 נשיאים; של התעשיינים, הקבלנים, המלונאים והאיכרים, ועוד כמה בכירים נושאי תארים פחות מרשימים. אבל מה שהרשים במיוחד היה הלהט והסגנון הבוטה שבו תקפו כל הדוברים, ללא יוצא מן הכלל, את תוכנית האוצר.

את האות למתקפת המעסיקים על הממשלה, נתן נשיא התעשיינים, עודד טירה, שכבר במשפט הראשון כינה את הצעת האוצר להקטין את השתתפות הממשלה בתשלומי הביטוח הלאומי של המעסיקים, בשם המפורש "מהלך מטומטם". ולא סתם מטומטם, אלא "הדבר הכי מטומטם שקם בהיסטוריה", שתרומתו היחידה למשק תהיה יותר עניים.

טירה גם הזהיר, כי אם תוכנית האוצר תיושם, יגדל מספר המובטלים בתוך זמן קצר ל- 300 אלף, הצמיחה תקטן ב- 2%, הגירעון בתקציב יגדל ל- 20 מיליארד שקל והחוסן והיציבות הפיננסיים בישראל יתערערו.

אחריו דיבר נשיא התאחדות הקבלנים, סם אולפינר, שהיה בוטה לא פחות. לדבריו, "הכנסת והממשלה מנותקים לחלוטין מהעם. איש הישר בעיניו יעשה, ואלה יושבים בירושלים, סכים גופם בשמן ואומרים 'הביאו ונשתה'".

"מהלך משרה יציבות"

זה היה, כאמור, לפני פחות מ- 3 חודשים. בינתיים, אותה "חומת מגן כלכלית", שעליה הכריז אז שר האוצר, סילבן שלום, קרסה לחלוטין ועכשיו מציע האוצר תוכנית קיצוצים נוספת, "הגדולה בהיקפה בשני העשורים האחרונים". חומת המגן הכלכלית שודרגה בהבל פה והפכה ל"מלחמת אין ברירה כלכלית".

בשלושת הימים שחלפו מאז הוצגה רשמית לציבור, הצליחה תוכנית הקיצוצים של האוצר לעורר התנגדות עזה, כמעט מקיר לקיר. כמעט, כי קול אחד בכל זאת נעדר ממקהלת מותחי הביקורת, קולם של התעשיינים.

אולם התעשיינים לא הסתפקו רק בשתיקה רועמת. בניגוד למרבית מגזרי המשק האחרים, החל בהסתדרות וכלה בחלקים ניכרים בממשלה ובכנסת, יצאו ראשי התעשיינים דווקא להגנת האוצר. בנקודה זו, חייבים לציין, נמצאים טירה וחבריו בחברה טובה, יחד עם בנק ישראל וחלק מסיעת שינוי.

אתמול אמר נשיא התעשיינים, כי "קיצוץ בהיקף של 8.7 מיליארד שקל ישרה יציבות במשק, יאפשר לבנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית פחות מרסנת ויסיר את האיום להורדת דירוג האשראי של ישראל".

במילים פשוטות, כאשר האוצר מציע לפגוע בכיסם של התעשיינים, באמצעות הגדלת התשלומים שלהם לביטוח הלאומי, זה "הדבר הכי מטומטם שקם בהיסטוריה". אבל כאשר האוצר מציע לפגוע בכיסם של המובטלים ומקבלי גמלת הבטחת הכנסה, זה כבר "מהלך משרה יציבות".

ועל כגון זה כבר אמרו חז"ל: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא בן מינו".