עונשי מאסר בפועל לנאשמי אסון שפירים
את העונש הגבוה ביותר - 14 חודשי מאסר - קיבל המהנדס עזריאל לוין, אשר תיכנן את התמוכות הזמניות לנשיאת הגשר. השופטים קבעו כי לא נתן דעתו על יכולתה של המערכת לעמוד בעומס שנדרש ממנה, ולא עשה דבר כדי לאתר טעויות בביצוע העבודה. אביו של אחד מהרוגי האסון אומר ל-ynet: "אף החלטה לא תחזיר את האירועים אחורה"
עונשי מאסר בפועל של חמישה חודשים עד שנה וחודשיים הוטלו ביום שישי בבית משפט השלום בכפר סבא על ששת נאשמי אסון שפירים, שבו קיפחו את חייהם שלושה בני אדם.
אסון גשר שפירים אירע ב-16 במארס 1994. הגשר נבנה מעל כביש מספר אחת, והיה בשלבי בנייה כאשר קרס על הכביש. שני נהגים, שמואל מנשה ואבירם ברכה, שנסעו מתחתיו נמחצו למוות תחת ההריסות. פועל רומני, פאבל טמקו, שעבד על הגשר, נהרג אף הוא.
באחריות לאסון הורשעו ששה אנשים - המהנדס עזריאל לוין, אשר תיכנן את התמוכות הזמניות לנשיאת הגשר, מהנדס הביצוע אלכסנדר שניידרמן, מנהל העבודה, שלמה אשל, מהנדס הפרויקט, עודד שטיינלאוף, המהנדס עזריאל רינגורט, שהיה המפקח מטעם מע"צ, ויעקב גרושקו, מהנדס הגשר שעמד בראש המערכת.
בגזר הדין קבע הרכב מיוחד של שופטים - נורית אחיטוב, חנוך פדר וגבריאלה דא לאו לוי - כי לוין תיכנן את מערכת התמוכות הזמניות לנשיאת קורות הגשר, ולא נתן את דעתו על יכולתה של המערכת לעמוד בעומס שנדרש ממנה. לפיכך, הם פסקו כי לוין נושא במרבית האחריות לאסון, בהיותו אחראי הן לבעיות בתכנון שלו עצמו והן לטעויות הביצוע אותן היה עליו לאתר ולמנוע. על לוין, כיום בן 80, נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי.
לגבי הנאשמים שניידרמן, שטיינלאוף ואשל קבעו השופטים, כי בביצוע התוכנית הם חרגו מהתכנון המקורי, והיו ערים לאי ההתאמה בין הביצוע לשרטוט ובין רשימת הכמויות של החומרים והאביזרים, שצורפה לתוכנית, לכמויות שהיו באתר בפועל. במקום לברר את העניין, בחרו לאלתר, תוך שימוש באביזרים נחותים מבחינת עמידותם ההנדסית.
לגבי רינגורט קבעו השופטים, כי נכשל בתפקידו כמפקח, שכן ידע כי חלק ניכר מעבודות הטפסנות בוצעו ללא תוכנית, ולמרות זאת לא פעל להפסקת העבודה כמתחייב מתפקידו. בנוסף לכך, הוא עצמו נעדר מהאתר רוב הזמן, והאציל סמכויות לאחר, שלא היה מוסמך לכך. על שניידרמן, בן 35, שטיינלאוף, בן 48, אשל, בן 58, ורינגורט, בן 53, נגזרו שנת מאסר בפועל ושמונה חודשים על תנאי.
באשר לגרושקו קבעו השופטים כי לא בדק את התמוכות ביסודיות הנדרשת, לא בדק מדוע הוקמו התמוכות הזמניות לפני שנתן את אישורו ולא בדק את אי ההתאמה בין התוכנית לבין מימושה בפועל. השופטים הוסיפו, כי לגרושקו, כיום בן 60, כבר היה ניסיון קודם עם תמוכות זמניות מאותו סוג, שגם הוא כשל. הם גזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על תנאי.
ניסים ברכה, אביו של אבירם ברכה שנהרג באסון שפירים, אמר ל-ynet בעקבות גזר הדין: "נמנעתי מלהגיע לבית המשפט, זה היה קשה לי. אני עדיין מעכל את ההחלטה, אבל בכל מקרה - אף החלטה לא תחזיר את האירועים אחורה".
