שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הפיתוי האחרון

    פאם פאטאל טיפוסית מגלמת אורנה פיטוסי בסרט "פיתוי", על פי ספרו של רם אורן. היא מודה שסצינות העירום והסקס עוררו אצלה שאלות מהותיות: "דפנה רכטר ואני מתפשטות, מקבלות על זה כסף, מרשות לגבר זר לגעת בנו. אז מה ההבדל בינינו לבין זונות?". ובמעבר חד, בעוד פחות משבוע היא מתחתנת

    בסרט כמו "פיתוי", על פי ספרו רב המכר של רם אורן, יש לעירום ולסקס מקום מרכזי, מה שמאפשר לדון בנושא בהרחבה בלי שניתפס כחרמנים וכרודפי זימה לשמה. סיפור הסרט: איש העסקים עמי מור (שרון אלכסנדר) מפתה את דפנה עילם (דפנה רכטר), אשת חברו לעסקים, שניהם רמת שרונים מבוססים, וסוחף אותה לרומן לוהט - רק כדי לחלוב ממנה, בסופו של תהליך, סכומי עתק. מירב בנימיני (אורנה פיטוסי), חברתה של דפנה, נחלצת לעזרתה כדי להוציא מעמי את הכספים שגזל ממנה ועוד בריבית דריבית, במזימה מתוחכמת ומתוכננת מהסרטים, ולשם כך מפתה ומכניסה אותו למיטתה תחילה. כצפוי, הסרט נאמן לאווירת ספרי אורן: טלנובלה מקומית משודרגת, בעלת לוק של "סיטי טאוור".

    - אורנה פיטוסי, נראה שאין לך בעיה להצטלם בעירום וגם להשתתף בסצינות סקס נועזות, ועוד בסרט הקולנוע הראשון שלך.

    "במקור הוא לא תוכנן לקולנוע אלא לטלוויזיה, אז חשבתי, לכמה עירום זה כבר יכול להגיע. סמכתי על ערן ריקליס (הבמאי) שזה יהיה נורא עדין, וברגע שהגענו להסכם בינינו שכך זה יהיה, לא היתה בעיה. ראיתי את הסרט, וכל פעם שידעתי שאני עומדת להגיע לסצינות ההן, נכנסתי לדריכות. האמת, מה שזכרתי היה יותר גרוע ממה שראיתי. אני חושבת שזה יצא מאוד יפה.
    "בזמן הצילומים זה העלה אצלי המון שאלות מהותיות. למשל, מה ההבדל ביני לבין זונה. זה שלמדתי מקצוע, משחק, שהיקנו לי כלים, של מי אני, מה אני, מאין הגעתי ולאן אני הולכת. אם לתרגם את זה לעבודה ב'פיתוי', דפנה ואני מתפשטות, מקבלות על זה כסף, מרשות לגבר זר לגעת בנו. אז מה ההבדל בינינו לבין זונות? זה שיש לי טקסט? אז אולי גם זונה בתל ברוך אומרת 'או, כן כן'. גם זה טקסט. השאלות האלה מתעוררות עם הרצון שלי להגן על ההגינות שלי, על המוסר והכבוד המקצועיים".

    - עלתה בך המחשבה האם הסרט באמת מחייב לחשוף את הציצי והטוסיק?

    "ברור שכשהתפקיד לא מחייב, לא צריך לעשות את זה. אבל התפקיד כן מחייב. מה לעשות, לסרט קוראים 'פיתוי' ולא 'המנזר', ומאחר שאני המפתה, ויש סצינות עירום, והן ראויות, אז זה מה שקורה".

    - התפשטת כבר בהצגה "תשוקה", נשארת עם תחתונים וחזייה על הבמה.

    "זה גן ילדים, אבל יחסית למה שקורה בתעשיית הקולנוע הישראלית והאמריקאית, גם העירום ב'פיתוי' הוא שטויות. אם 'תשוקה' היה גן ילדים, אז זה בית ספר יסודי. עירום בקולנוע הישראלי הוא כמעט תמיד בוטה מדי ולא הכרחי, בסגנון של יאללה, בוא נזרוק אותם על הקיר ונשפוך מלא אור על התחת של שחקן איקס ועל השדיים של שחקנית וויי, גם כשזה לא כל כך נחוץ. אני לא חושבת שההתנגדות שלי לעירום כזה היא מתוך צדקנות, אבל כשאני כקהל יושבת באולם ומתחילה לנוע באי נוחות בכיסא, זה לא אומר שאני שמרנית, אלא שהסצינה הזו מיותרת. בסרטים כמו 'הפסנתר' או 'תמונות קצרות' לא הרגשתי נבוכה, ואפילו לא שמתי לב שהשחקנים עירומים. כי זה היה מאוד נכון ומאוד טבעי".

    - חשבת על זה שקרובים אלייך יכולים להיפגע מסצינות הסקס שלך, למשל אורן (החבר הצמוד, עוד פחות משבוע בעלה. ראו מסגרת)?

    "ערן ריקליס התקשר ואמר, התקבלת, אבל אני רוצה להיות בטוח שאת יודעת למה את נכנסת, כדי שאחר כך לא יהיו בעיות על הסט. גם אורי ברבש אמר לי את זה ב'המכון', שם שיחקתי סרוגייט. אני מבינה אותם, הם לא רוצים שהשחקנית תתחיל למדוד להם בסנטימטרים בזמן אמת מה רואים לה ומה לא. זה לא מקובל ולא לעניין. אמרתי לערן, תן לי כמה דקות לחשוב על זה. התקשרתי לאורן והתייעצתי איתו, כחבר, לא אם הוא נותן לי אישור או לא, כי מי שצריכה לתת אישור זו בסופו של דבר אני. לשמחתי הרבה הוא אמר שזה המקצוע שלי, ואם אני חושבת שזה ראוי ונכון, אז שאעשה את זה.
    "את השיחה איתו ניהלתי כשהייתי במונית, ונהג המונית, ששמע אותה, אמר לי אחר כך שהוא מת על קולנוע ישראלי, אבל כשמגיעים לסצינות מין השחקנים לא אמינים, הם מפסיקים להיות הדמויות והופכים להיות הם, עם כל המבוכות. אמרתי לו אתה גאון, תודה רבה, התקשרתי לערן ואמרתי לו שאני עושה את התפקיד. החלטתי שאני הולכת על הסרט לא למרות העירום, אלא בגללו. לקחתי את הסרט הזה כפרויקט, להתגבר על איזה מחסום אצלי. אמרתי שאפיק מכך רווחים, אבדוק את הגבולות שלי, את הביטחון שלי בעצמי, את אהבת הגוף וקבלת הגוף שלי. לדעת מי זו אורנה - זה גוף? זה חזה? זה תחת? זה ראש? זה נפש? מה זה?".

    - איך היו סצינות הסקס העסיסיות עם שרון אלכסנדר?

    "שחקנית מפורסמת נתנה לי טיפ: תתפשטי כבר בזמן החזרות וההעמדה של הסצינה, וכך תרגישי חופשייה. כך עשיתי. וזה נראה שיא הטבעיות. הצילום נעשה בטוב טעם, כמו שלימור אומרת, אבל בתכל'ס שרון ראה לי ואני לו. לא שלטשנו מבטים, אבל היינו בעירום מלא. וכשהגעתי לסצינת סקס שבה אמרו לי לשבת עליו, אמרתי אין בעיה. אני מודה שכשחזרתי הביתה, בן זוגי שיחיה, אהובי, כבר ישן, הסתכלתי עליו ישן, טהור כמו תינוק, ולא יכולתי לגעת בו. אז רצתי למקלחת, בשלוש-ארבע בבוקר, לא בגלל שרון - הוא בן אדם נפלא ומדהים ונקי - אבל הרגשתי צורך להיכנס למקלחת ושיפשפתי את עצמי שם כמו אחרי אונס. פשוט פחדתי לגעת באורן. נכון שאני יכולה לעטוף את זה בעטיפות הכי יפות, זה מקצוע וזה סרט, וזה לא אני, ואני לא אוהבת את שרון ואני אוהבת את בן זוגי, ועדיין היה בזה משהו שעירער אצלי כל כך הרבה יסודות".

    - הדמות שאת מגלמת, מירב בנימיני, לא ממש מוסרית. בתחילת הסרט יש לה קשר עם גבר נשוי, שהוא גם הבוס שלה. התחברת לזה ממקום אישי? הרי סיפרת בראיון שהיית פעם בקטע כזה.

    "אמרתי, ואני לא רוצה להרחיב, בתור כלה צעירה עוד מעט. כמו הרבה אנשים, עשיתי הרבה דברים, אבל אנחנו חיים בעולם כזה שבו, מה לעשות, הנאיביות מאיתנו והלאה. יש הרבה בגידות והרבה גירושין בסביבה. בלי כל קשר לניסיון שלי, העולם שבו אנחנו חיים והסרטים שאנחנו רואים כוללים בתוכם המון אלימות, בגידות, דברים לא הוגנים, יחסים מוזרים בין נשים צעירות לגברים מבוגרים, ולהפך. זה עולם מטורף. בוא לא ניתמם, זה קיים. כולנו ראינו ועשינו והיינו וסימנו וי ליד הרבה דברים, אלא אם כן אתה מתקבע ואתה מרובע".

    - ואת מרגישה שכל התופעות האלה יפסחו עלייך ועל בעלך המיועד?

    "אני יודעת איך העולם מתפקד, אבל עדיין מצפה ומקווה שכל התחלואים של החברה המודרנית לא יפגעו בי ובו. הרבה זוגות מדברים על זה שמתחתנים ואחרי זה אפשר להתגרש. אני לא התחתנתי עד היום, כי רציתי למצוא את האדם האחד והיחיד, ולדעת שאני נכנסת לחופה עם אותו בן אדם שאיתו אגיע לקבר. ואני לא מקלה ראש בעניין הזה. אני לא מעלה כאופציה את הרעיון לגירושין. אם חלילה יהיה רע - נתגרש, אבל אני כן שואפת לעולם שכולו טוב, לזוגיות טובה ונכונה ולחברות ואהבה ובלי בגידות. זה שראיתי והייתי, זה לא אומר שאני רוצה שזה יהיה אצלי. אולי דווקא בגלל שראיתי, אני לא רוצה שזה יפגע בי, הליכלוך הזה".

    - איך את מגדירה את האקט של מירב, ששוכבת עם הבחור לטובת החברה שלה, שרוצה לנקום בו?

    "אם הבחור היה נראה מאוד לא טוב, היא לא היתה עושה את זה. היא עוזרת לחברה שלה ורוקמת מזימה, אז על הדרך היא גם נכנסת איתו למיטה. מירב היא לא עוף כל כך מוזר בחברה התל אביבית, שלא לדבר על העולמית. היום בחורות כמעט שוות ערך לבחורים. אם הן רוצות קשר חד פעמי, ארעי, כי יש להן צרכים גופניים, הן עושות את זה בלי בעיה. אין הבדל בינינו לבין הגברים. לחלוטין לא. שם המשחק של מירב הוא פיתוי, היא מפתה בעזרת האינטלקט וגם בעזרת הגוף".
    בחיים יש לפיטוסי דווקא חיבה מיוחדת להומואים, ובמקרים רבים היא מעדיפה את ידידותם על זו של סטרייטים. "יותר נוח לי איתם, משום שכשהם אוהבים את הבחורה שעומדת מולם, זה ממקום נקי", היא אומרת. "אין להם שום אינטרס פנימי, הם לא רוצים לכבוש אותך, לא רוצים לשכב איתך, לא רוצים כלום. אני תמיד טוענת שנשים צריכות להתחתן עם גייז - אם זה היה יכול לעבוד - כי הם מחוברים לפן הרגשי, אוהבים לבשל, נורא נעים לדבר איתם והם לא אומרים 'אל תזייני לי את המוח'. אהבה שהם מעניקים לאשה היא אהבה נטו, בלי מתח מיני".

    - יש לך משהו נגד מתח מיני עם גבר?

    "אני אוהבת מתח מיני, אני חושבת שהוא מוביל למקומות טובים, אבל אני נורא מאמינה בצורת המחשבה הבסיסית שלי, שיש לנו נשמות שמתגלגלות מגוף לגוף, פעם לגוף של אשה ופעם לגוף של גבר, ואני רוצה לגרום לאלה שסביבי להסתכל דרך העיניים, לראות את הנשמה שבפנים".

    - אפרופו גייז, את אוהבת גם להיות בחברת לסביות.

    "יש לי ידידות לסביות, והאמת היא שלמרות שאני נשית יש בי משהו נערי, קצת גברי, ואני יודעת שלסביות לא היו מרימות גבה אם הייתי פתאום יוצאת מהארון. אבל זה דבר שלא יקרה, לא משום שיש לי בעיה עם העניין או משהו נגדו, אלא שאני פשוט סטרייטית בדמי".
    פיטוסי היא אשה יפה, חטובה, גמישה, דינמית, נראית צעירה בהרבה מ-34 שנותיה. את הספר "פיתוי" היא אומנם לא קראה, לדבריה מחוסר זמן, והסתפקה בתסריט, אבל היא מעידה על עצמה: "אני תולעת ספרים אמיתית, אני באמצע של אלף ואחד ספרים. החלום שלי הוא שכאשר אכנס להריון, ואקח סוף סוף איזו חופשה מהחיים ומהקריירה, אוכל ללמוד צילום, שפות, עריכת וידאו, ולקרוא את כל הספרים שלא הספקתי עד עכשיו. אני בונה הרבה על תשעת החודשים האלה".
    מאז שהיא פרצה לחיינו, לפני כמעט שבע שנים, בתור אתי מהסידרה הייחודית "הפוך", פיטוסי העצימה ושידרגה בהדרגה את הרזומה האמנותי שלה. בטלוויזיה ראינו אותה, בין היתר, ב"לווייתן בחוף שרתון", בסרט הקצר "הטרמפיסטים", בפרק "זכותא" במסגרת "שיעור מולדת", בדרמה "דשאים סגולים" וכמגישת השעשועון "משולש הבידור". בתיאטרון היא עשתה, בין היתר, את "תשוקה", "סליחות" ו"חצוצרה בוואדי".
    מתוך כל המכלול מעדיפה פיטוסי דווקא את המיידיות של הטלוויזיה והקולנוע. "הגעתי לקולנוע בדלת האחורית, כי הסרט נעשה עבור הטלוויזיה", היא אומרת. "אבל מאז ומעולם רציתי להיות בסרטים. העשייה בקולנוע שונה לחלוטין מכל מדיום אחר, כי חומר הגלם יקר ועושים טייק אחד או שניים, ואז אתה צריך להגיע לרמת מקצוענות ומיומנות כזו שבשני הטייקים האלה תוציא ממך את הכי טוב".

    - לא עדיפה הצגה? שם אפשר לשפר מערב לערב.

    "זה לא כל כך אידיאלי כמו שזה נשמע, כי אחרי 20 הצגות אתה משפר את מה שצריך, ואחר כך אתה כבר גולש למיחזור ולשיעמום וחייב למצוא אלמנטים חדשים שירגשו אותך. אני מעדיפה את החידוש ואת המהירות של הקולנוע והטלוויזיה, כשאתה לא מספיק לשפר דברים. מה שיש זה מה שנשאר, לטוב ולרע".

    עוד רגע כלה

    אני פוגש את אורנה פיטוסי בין סגירת מעטפות להזמנות, שהיא שולחת לחתונתה, לבין מדידת שמלות כלה. בעוד פחות משבוע, ב-16.10, היא כבר תקרא לעצמה אורנה פיטוסי-רביב, לאחר שתינשא לאורן רביב, 36, בום-מן בהפקות ומתופף, שעובד היום עם להקת "בלוז ראש פינה" ובעבר היה בהרכבים "נעליים" ו"אלגנט". השניים הכירו על הסט של הסידרה "הפוך" לפני כמה שנים. "הוא החליף למשך כמה ימים את הבום-מן הקבוע שלנו, אבל אז לא נוצר קשר", היא מספרת. החיבור הרומנטי נוצר לפני כשנה, "אז נפגשנו בחתונה ומאז אנחנו יחד". כעת הם חיים בדירה שכורה בגבעתיים. פיטוסי מגלה ש"היו לי בעבר ארבע מערכות יחסים רציניות בחיים, ושלושה הציעו לי נישואין. נמרוד רשף (האקס המיתולוגי) לא כלול בהם".

    - תזמיני אותו לחתונה?

    "לא, כי אני לא שומרת איתו על קשר, זה לא קשור לאם הוא אקס שלי או לא".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שמואל יערי
    אורנה פיטוסי
    צילום: שמואל יערי
    פיטוסי ושרון אלכסנדר ב"פיתוי"
    לאתר ההטבות
    מומלצים