מגיש בשער

בספטמבר 91', בעודו שוער הנבחרת הלאומית בכדורגל ועם שובו משנתיים של התייצבות בשער גלאזגו ריינג'רס הסקוטית, הצהיר בוני גינצבורג: "אשמח להגיש תוכנית ראיונות בטלוויזיה". 11 שנה מאוחר יותר הוא מממש את ההצהרה עם מינויו המפתיע למגיש "מבט ספורט" היומית ו"הראשון בשער" במוצ"ש, בערוץ הראשון.

"זו לא היתה אמירה סתמית", הוא מסביר. "בדיוק חזרתי מאירופה, שם נפוצה התופעה של שחקני עבר המגישים תוכניות. בוב ווילסון, שדרן הבי.בי.סי, היה שוער ארסנל. גארי ליניקר עבר מנבחרת אנגליה לטלוויזיה, וכוכב טוטנהאם בעבר, ג'ימי גריבס, קידם משחקים בתוכנית שלו בשבת. כנראה הגיע תורי...".

גינצבורג הגיע לערוץ הראשון כפרשן לצד מאיר איינשטיין, וכשזה עבר לערוץ 10, הוקפץ במקומו על ידי מנהל התוכניות, יוסי משולם. "לא חשבתי ולא רציתי שמאיר יעזוב", טוען גינצבורג. "כשמוניתי, הוא היה הראשון שהתקשר לברך אותי".

לגינצבורג, 38, רומן מוצלח עם המצלמות, נוסף לבקיאותו בספורט ויכולתו להתנסח. במרוצת השנים, במסעו בין הערוצים השונים, נגע בליגות האיטלקיות והאנגליות ופירשן את ליגת העל שלנו. ברוממה, מעוז הערוץ הראשון, צבר שעות מסך בקיץ 98', כששימש בקביעות לצד אורי לוי כפרשן המונדיאל שבו זכתה נבחרת צרפת. "רק אם הפרשנות תהיה מקצוע לכל דבר, אנשים יוכלו לומר מה הם באמת חושבים", הוא סבור. "לכן איינשטיין הזמין אותי לפרשן בערוץ הראשון. הוא אמר לי, 'אתה לא תרוץ לי לאמן'. לדעתי, מי שהיה בתוך העסק, מבין משמעויות דקות שאדם מבחוץ לא מודע להן. כך פיני גרשון, שמפרשן לאחר שגמר לאמן והוא לא חייב לאף אחד שום דבר. כך גם שלמה שרף, מי שהיה המאמן שלי בנבחרת, שמפרשן כעת לצידי בערוץ הראשון".

- ופרשן כדורסל כמו עופר שלח, שכידוע לא בא מהמשחק הפעיל?

"מבחינת יכולת הביטוי שלו, עופר הוא תותח על בכל נושא שעליו הוא בוחר לדבר, אבל הייתי מעדיף לקבל תרשימי משחק מפיני גרשון או מצביקה שרף".

- ומבין פרשני הכדורגל - שגיא כהן?

"בחלק מהמקרים אני לא מבין מה שהוא אומר. לזכותו ייאמר שמטבעו הוא לא אדם רע ויודע להתנהג בכבוד לאנשים, גם אין ויכוח שהוא מאוד אינטליגנטי".

- ובלי לפתוח כאן מלחמת עולם חדשה - אבי רצון?

"אני מאוד מעריך אותו כמי שאומר מה שהוא חושב, אבל הרבה פעמים אני לא אוהב את הדרך שבה הוא מתבטא, וחולק עליו בכל הנוגע לבוטות שלו ולנטייה שלו לחיסול חשבונות".

- מה יקרה עם הפרשן שבך עכשיו, כשאתה מגיש תוכנית?

"אני מתכוון להיות מגיש שגם מביע דעות משלו, ולא רק על כדורגל. זה הערך המוסף שאחד כמוני, ספורטאי בנשמה, יכול להביא לשידור. חוץ מלהגיש ולפרשן אני רץ בפארק, מתאמן במכון כושר ומשחק קטרגל עם חברים".

- וחוץ מהטלוויזיה?

"אני מעורב בהקמת ליגה מקצוענית של קטרגל באולמות, כשאני משמש כמנהל המקצועי שלה, עם כל הקשור בתכנים ובהקמת הקבוצות, גם בגיוס מפרסמים. וחוץ מזה אני פעיל באיגוד השחקנים שהייתי ממקימיו".

- אתה מקבל טיפים מאחותך, סיגל, המשדרת בערוץ הקניות?

"התברכתי בשתי מבקרות הכי אובייקטיביות שיכולות להיות - מצד אחד אשתי, תמי (כנפי), שהיא במאית במקצועה ומעבירה עלי ביקורת מקצועית בונה, ומצד שני אני לומד מסיגי, אחותי, עם כל הניסיון שצברה בטלוויזיה. אבל בשידור טוב לי כשבקונטרול נמצא אורי לוי, המורה הטוב ביותר שיכול להיות".

במקור הוא נקרא בן ציון. אמו, ממוצא אנגלוסכסי, העדיפה מגיל רך לקרוא לו בוני. אביו, שגינצבורג נלווה אליו מאז ומתמיד למשחקי מכבי פתח תקווה, נפטר מהתקף לב בהיותו בן תשע. גינצבורג החל כילד את הקריירה במכבי תל אביב, בתפקיד מגן. עד היום הוא אסיר תודה למאמן המנוח צבי קוסובסקי, ששיבץ אותו לתפקיד השוער. "בתפקיד הזה הגעתי לרמות הגבוהות ביותר שניתן להגיע אליהן בכדורגל הישראלי", הוא סבור.

- אומרים שכדי להיות שוער טוב, צריך להיות קצת משוגע...

"כנראה יש עלי 'שריטה' מסוימת. אולי יש משהו בכך שאומרים 'אם הוא קופץ עם הראש על הרגליים של אחרים, הוא בטח משוגע'. אנשים שוכחים ששוער, לפני שהוא קופץ, מפעיל את הידיים שמסוככות עליו. דווקא הוכח ששחקני שדה נפצעים יותר משוערים. בסך הכל גם אם חטפתי זעזוע מוח פה ושם, יצאתי די שלם מהכדורגל, בלי פציעות חמורות".

- עד כמה הגובה עזר לך בין הקורות?

"אני 1.83 מטר וזה לא הזיק לי כשוער, אבל מה שחשוב כאן זה כוח מתפרץ ברגליים. על דייוויד סימן, שוער נבחרת אנגליה, שמתקרב ל-40, רואים שהוא יודע להתמקם, אבל בגילו הרגליים שלו כבר לא דוחפות אותו. לעומתו, בארטז, שוער נבחרת צרפת ומנצ'סטר יונייטד, נמוך ממנו, אבל יש לו רגליים אדירות. בעיני, הגובה האידיאלי לשוער הוא כמה סנטימטרים יותר ממני, כדי להתמודד עם שחקני שדה גבוהים".

- ומבין שוערי הצמרת שלנו?

"יש בארץ שוערים טובים מאוד. הטוב מכולם הוא שוער מכבי חיפה והנבחרת, דודו אוואט. שנים אני חושב שהוא השוער הכי טוב בארץ. יש לו שליטה נהדרת בגובה, הוצאת כדור יוצאת מהכלל וכמובן הוא עוצר כדורים מצוין. זה לא מוריד מערכם של שוערים אחרים, כמו שביט אלימלך, לירן שטראובר, ניר דוידוביץ' שנפצע ואיציק קורנפיין, שהוא שוער ליגה מצוין. כפוטנציאל, אני מאמין באוהד כהן, שעומד לעבור להפועל פתח תקווה".

בקריירה שלו נדד גינצבורג בין עשר קבוצות לפחות. יש הסבורים שאחרית הקריירה שלו לא כיבדה את ראשיתה. ממכבי תל אביב נדד למכבי פתח תקווה, למכבי חיפה ולבית"ר ירושלים. אבל לאחר הגיחה שלו לאירופה הידרדר למכבי יבנה, כשלא מצא קבוצה הולמת שתקלוט אותו, והמשיך בהידרדרות לעבר בית"ר תל אביב, אשדוד, אשקלון וכפר סבא. "אם זה היה תלוי בי, הייתי מעדיף לעשות את כל הקריירה שלי במכבי תל אביב", הוא מתוודה. "אבל כשהעדיפו על פני שוער אחר, משה מרכוס, יצאתי לצבור דקות משחק בקבוצה אחרת וכבר לא חזרתי".

אם יש משהו שאינו מתחרט עליו, זה על פרישתו ממשחק פעיל באמצע שנות ה-30 שלו. "פרשתי כשהפסקתי ליהנות", הוא אומר. מבחינתו, פרש בעיתוי הנכון כדי ליהנות יותר מבנותיו - ים בת השבע, שכבר מפגינה כישורים בתחום המחול, ונוי בת השלוש וחצי. די מתאים לו הקטע האבהי, שבו הוא מסיע בכיף את בנותיו לבית הספר או לגן הילדים. הן יודעות שכאשר אביהן אינו בעבודה ואינו פנוי להן, הוא עם ה"מחלה" שלו. "אני מכור לטלוויזיה", מתוודה גינצבורג. "רואה כל מה שיש על המסך. כרגע אני נהנה לא פחות מכך שרואים אותי עליו".

היסטוריה כשוער

בוני גינצבורג עשה היסטוריה בכדורגל הישראלי, כשהיה השוער הראשון והיחיד שיצא מכאן לעשות קריירה בחו"ל. צירוף נסיבות הביא אותו לגלאזגו ריינג'רס, הקבוצה הסקוטית שבזמן מסוים שיחק בה גם אבי כהן. גינצבורג כבש את חולצת השוער הבכיר של המועדון, כשהשוער הנודע כריס וודס נפצע. נסיעה ממושכת עם הנבחרת לקולומביה הרסה לו את הסיפור הסקוטי, כשמקומו נתפס על ידי אחר. "בסקוטלנד היתה לי אחת התקופות היפות בקריירה", הוא מסכם. "אבל הנבחרת היתה תמיד אצלי במקום הראשון". אומרים עליו שהיתה לו קריירה מפוארת, עם לא פחות מ-68 הופעות במדי הנבחרת הלאומית, אבל לעומת שתי אליפויות שמהן נהנה בגלאזגו, בארץ תלה את אפודת השוער בלי שתתאפס לכיוון שלו ולו צלחת אליפות אחת, והוא מתנחם בשלוש זכיות בגביע המדינה.