האמת מאחורי סיינפלד

"סיינפלד, עשיית אייקון אמריקאי" הוא הספר שג'רי סיינפלד ממש לא רצה שתקראו, ועורכי דינו אפילו הגישו תביעה בניסיון למנוע את פירסומו, אבל זה לא עזר לו. מדובר בביוגרפיה לא רשמית, שכתב ג'רי אופנהיימר ובה כל מה שסיינפלד ניסה להסתיר עד כה: הפחד שלו להיחשב להומוסקסואל, הקשר שלו לסיינטולוגיה, התנסויות בסמים בתקופת הקולג', בגידתו בחברתו, הקשר של משפחתו עם אחד מראשי המאפיה ואיך "סיינפלד", הסידרה, כמעט לא ראתה אור. הצהובון האמריקאי "נשיונל אינקוויירר" מביא את עיקרי הביוגרפיה.

אבא סיינפלד

ג'רי סיינפלד, כידוע, ירש את חוש ההומור שלו ואת הכישרון להצחיק מאביו, קלמן, שהינחה תוכנית טלוויזיה מקומית. אבל לפני שקיבל את התוכנית התפרנס קלמן ממכירות מדלת לדלת, ובין היתר מכר מים קדושים מזויפים.

רמאות כפרנסה. שנים אחר כך, כשג'רי למד בקולג', הוא התפרנס יחד עם חבר ממכירות דרך הטלפון. כדי לעודד אנשים לקנות הם נהגו להציג את עצמם כנכי מלחמת וייטנאם, וג'רי אף העמיד פנים שאיבד את שתי ידיו במלחמה. אגב, שותפו של ג'רי היה זה שעליו התבססה שנים אחר כך דמותו של ג'ורג' קוסטנזה.

לישון עם המאפיה

אחד השכנים של משפחת סיינפלד היה לא אחר מאשר אחד הבוסים של המאפיה, קארלו גמבינו, עליו התבססה דמותו של מרלון ברנדו בסרט "הסנדק". אביו של ג'רי נהג לשחק איתו פוקר. לדברי רות גולדמן, חברת המשפחה, כשהיא שאלה אותו אם ניצח, הוא ענה לה "השתגעת? אני תמיד נותן לו לנצח אותי". ג'רי הצעיר היה אחד מחביביו של הדון, וזה אומר יחס מועדף בהשוואה לשאר ילדי השכונה. בהלואין, למשל, מלבד הממתקים שכל הילדים קיבלו, ג'רי קיבל תמיד חופן דולרים. לבר המצווה שלו, ב-1967, קיבל צ'ק שמן.

מריחואנה ואובססיה לניקיון

בימי הקולג' העליזים עישן ג'רי מריחואנה עם חבריו. הם זוכרים את שגעון הניקיון האובססיבי שלו. הוא נהג לנקות את עצמו ואת סביבתו בסבון מיוחד שמשמיד חיידקים. "פסיכופט לנקיון", מגדיר אותו חבר אחד. "בזמן שלקח לג'רי להתגלח, אני גידלתי זקן", נזכר חבר אחר. שגעון הניקיון שלו בא לידי ביטוי גם בהופעות הסטנד-אפ שלו. הוא נהג למסור את בגדיו לניקוי כל ערב. כשחזר הביתה, במקום לנקות אותם שוב, זרק אותם וקנה חדשים.

טוב כהומוסקסואל

אחת הביקורות הטובות הראשונות בחייו היתה בזמן לימודיו באוניברסיטה, על גילום דמות של הומוסקסואל צעיר. את ג'רי זה לא שימח אלא הלחיץ, כי הוא לא רצה שיזהו אותו כהומוסקסואל, גם אם זה רק בהצגה.

בגידה בחברה. חברתו באותה תקופה, קארין טראגר, החליטה להפתיע אותו בזמן ששהה בבית הוריו וגילתה אותו שם במיטה עם אשה אחרת. קארין היתה המומה מעצם הבגידה. ג'רי שלח לה שעון מתנה. "זה היה מוזר", היא נזכרת, "לא הבנתי מה פתאום שעון. עבור שנים של שירות מסור?".

הדרך לסיינטולוגיה

הופעות הסטנד-אפ הראשונות שלו היו אסון. אף אחד בקהל לא צחק. ג'רי פנה לרון האבארד שיעזור לו בכתיבה, ודרכו הגיע לסיינטולוגיה. ג'רי הפך לחבר נאמן בכת ב-77', והמשיך עד אמצע שנות ה-80. לאחר מכן צינן את פעילותו.

פדיחה בקריירה

אחד המשברים הראשונים שלו היה כשקיבל תפקיד קטן בסידרה "בנסון" והרוויח 4,000 דולר לשבוע. אחרי שלושה פרקים הדמות שלו בוטלה, אבל איש לא טרח להודיע לו. הוא טס מניו יורק לקליפורניה כדי להצטלם, ואז גילה שאין לו עבודה.

פחד ממחויבות.

לג'רי תמיד היה פחד ממחויבות בכל הנוגע למערכות יחסים. את אחת מחברותיו, סוזן מקנאב, הוא הפתיע בכך שביקש שתעשה לו ילד. "הוא רצה ילד, אבל לא רצה להתחתן איתי, אז כמובן שאמרתי לו לא", מספרת סוזן.

פיילוט כושל

הפיילוט לסידרה המיתולוגית נקרא "הכרוניקה של סיינפלד". הוא הוקרן בפני קבוצת ביקורת באפריל 1989, ולא הצחיק. ברשת רצו לבטל את הפרויקט אבל ריק לודווין, סגן הנשיא, הסכים לתת לזה עוד סיכוי, בתנאי שיוסיפו אשה לקאסט. הם שכרו את ג'וליה לואי דרייפוס והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

בעיות ביחסים

ב-1993 פגש ג'רי, אז בן 39, את שושנה לוונסטיין, אז בת 17, בסנטרל פארק. "כשאני יוצא איתה זה גורם לי להיראות סקסי ומאצ'ו", הוא התוודה בפני חבר קרוב. הרומן נגמר כשהיא רצתה יותר מזמנו, אבל הוא החליט שהסידרה היא מרכז עולמו. לחבר קרוב הוא אמר: "כל מה ששושנה עושה כל הזמן זה לצרוח עלי. רוקנתי חצי מחנות 'טיפאני' עבורה, אבל היא עדיין צורחת עלי". אשתו של ג'רי היום, ג'סיקה סקלאר, היתה נשואה טרייה במשך שלושה שבועות, ואז פגשה את ג'רי בחדר הכושר והתגרשה מבעלה. בשנה הראשונה בה יצאו היא נפרדה מג'רי פעמיים, כי רצתה טבעת, והוא פחד להתחייב. בחג המולד 1999, כשהוא בן 45, ויתר על רווקותו ונישא לה. בנובמבר 2000 נולדה בתם, סאשה, וכעת הם מצפים לילדם/ילדתם השנייה.