ישראכרט: המאיון העליון מוציא 15 אלף שקל

המיתון הקשה במשק לא פוסח על כרטיסי האשראי והיקף השימוש בהם. מנתונים שפרסמה היום חברת ישראכרט עולה, כי היקף הקנייה החודשי ממוצע של הלקוחות ירד השנה ב- 1.6% ביחס לשנה שעברה (פחות מהירידה בהיקף הצריכה הפרטית במשק, שירד ב- 2.2%). גם ההיקף של קנייה בודדת ירד ביחס לשנה שעברה ב- 3% והוא עומד על 230 שקל.
מנכ"ל ישראכרט, חיים קרופסקי, אמר במהלך מפגש עם עיתונאים כי בשנת 2002 כולה חל גידול של כ-3.5% במחזור הקניות של לקוחות התשלובת, מרביתו ברבעון הראשון (8% גידול). קרופסקי צופה כי ברבעון הרביעי של 2002 יעמוד קצב הגידול על 0.8% בלבד ולהערכתו שנת 2003 לא תהיה הרבה יותר טובה. "אם נשמור על קצב גידול דומה לשנת 2002, זה יהיה הישג".
בעניין תופעת זיופי הכרטיסים שהתגלתה בבנק דיסקונט סירב קרופסקי להרחיב את הדיבור וציין רק כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר ניסיונות הרמאות. "מדובר בתופעה כלל עולמית ולא רק ברמה המקומית. הדבר יביא להאצת הכנסת השימוש בכרטיס עם שבב חכם, למרות ההשקעה הרבה הכרוכה בכך". בסוגיית העמלות שגובה החבה אמר מנכ"ל ישראכרט כי בשלב זה אין כוונה להעלות את העמלות, אך לא התחייב כי מדיניות זו תישמר לאורך זמן.
קרופסקי גילה עוד, כי הישראלים אוהבים מאד את כרטיסי האשראי שלהם ולמעשה ישראל מדורגת במקום הראשון באירופה בהוצאה הממוצעת לכרטיס. בישראל עומדת ההוצאה של 5,800 אירו לשנה, בהשוואה לצרפת עם 4,500 אירו (משום שני) ולבריטניה עם 3,300 אירו (מקום שלישי).

4.2 מיליון כרטיסים בישראל

עלפי נתוני ישראכרט, שיעור חדירת כרטיסי האשראי באוכלוסייה (של כל החברות) עומד על 75% ובארץ כיום 4.2 מיליון כרטיסי אשראי. המחזור השנתי של הקניות בהם עומד על 94 מיליארד שקל (עלייה מזערית לעומת השנה שעברה). ל- 40% מהלקוחות יש יותר מכרטיס אחד, כאשרמספר הפעולות הממוצע עומד על 11 לקוח.
אם מישהו חשב שהפער החברתי לא מגיע לכרטיסי אשראי, טעות בידו. מנתוני ישראכרט עולה, כי ההוצאה הממוצעת ללקוח עומדת על 2,600 שקל. לקוחות עם כרטיסי זהב מוציאים בממוצע 30% יותר ולקוחות המחזיקים בכרטיס פלטינה מוציאים 110% יותר. המאיון העליון של לקוחות החברה מוציא 15 אלף שקל, לעומת 7,500 שקל בממוצע שמוציא העשירון העליון.

מוציאים פחות על צעצועים ובתי קפה

השוואה של תחומי ההוצאה השונים של לקוחות ישראכרט מלמדת על הפגיעה הקשה שספגו כמה מהענפים לאורך שנת 2002 בהשוואה לשנת 2001. כך, לדוגמה, היקף הקנייה הממוצעת של צעצוצים ירד בכ- 9.5%, היקף קנייה ממוצעת של מרכי משרד ירד בכ-8.5%, היקף קנייה ממוצעת בחנויות ההלבשה וההנעלה ירד בכ-5% והיקף קנייה ממוצעת בתחומי התרבות והפנאי ירד בכמעט 4%.
גם בהיקפי הפעילות בענפים השונים במשק רואים היטב את המצב הכלכלי ואת המצב הביטחוני. על פי נתוני ישראכרט, מאז ראשית השנה ירד היקף הפעילות בתחום בתי הקפה והמסעדות ב- 6%, הפעילות בתחומי התרבות, האומנות והבידור ירדה ב- 11%, התיירות היוצאת ירדה ב- 11% והיקף הפעילות של התיירות הנכנסת ירד ב- 15%.
בצד העליות ניתן למצוא את תחומי התקשורת והטלוויזיה (כבלים וסלולאר), שרשם עלייה של 18% בפעילות. כאן כדאי לציין כי מרבית העלייה נרשמה ברבעון הראשון (33%), כשברבעון השני והשלישי היא היתה מתונה בהרבה. ענפים אחרים בהם נרשמה עלייה בפעילות הם רהיטים וכלי בית, אך כולה מיוחסת לרבעון הראשון של השנה, שלאחריו נעצר הגידול ונרשמה אף ירידה.