"הפכו את הקהל הישראלי לעדר של עזים"
לשי דקל, שהוציא את אלבומו השני, יש בטן מלאה על הרדיו והטלוויזיה. הנה הטיעונים
מוסיקה טובה, שירים יפים והשקעה אמנותית רחבה כבר לא מספיקים היום לזמר כדי להצליח. שי דקל מייצג תמונת מצב כואבת של זמרים בתחומו. הוא זמר ומלחין מוכשר, ששייך לטריטוריה המוסיקלית הנשלטת על ידי שלמה ארצי באופן כל כך אבסולוטי, עד שאינה מאפשרת לאף שם חדש להיכנס לתחום. תוסיפו את טענתו של דקל, שברדיו ובטלוויזיה לא נותנים במה לזמרים לא מוכרים, ותקבלו שורה של זמרים מוכשרים שלא מגיעים לאוזניכם.
יש לו אלבום טוב, לדקל, "בצל אהבתך" - רומנטי, נוגע ללב, חם. משתלב היטב בין ארצי, יהודה פוליקר ובועז שרעבי. האלבום הופק עצמאית על ידי מוישיק צברי, אריק פולוקובסקי, מוני ארנון ודקל עצמו. השירים הולחנו על ידי דקל, נגן וירטואוז על גיטרה אקוסטית, ונכתבו על ידי כותבים מהשורה הראשונה של השירה העברית העכשווית, כאיתן נחמיאס גלס, חנה גולדברג ויעל רביד. באלבום לפחות להיט גדול אחד, "סלחי לי הלילה". הקליפ היפהפה שלו, בבימויו של אילן שושן, הוקרן ללא הפסקה בערוץ "ויוה" וברצועות המוסיקה של שאר הערוצים. השיר מייצג את הלך הרוח באלבום. מוסיקה שקטה, אווירה רומנטית ים תיכונית.
"בצל אהבתך" הוא אלבומו השני של דקל. קדם לו "מי שלא מעז", שיצא באמצע שנות ה-90. שם הציג דקל סגנון מוסיקלי קצת שונה, מוסיקת אמצע הדרך שפונה יותר לכיוון הרוק הישראלי. האלבום גרם לדקל לחפש את עצמו יותר עמוק מוסיקלית ולהגיע לקו איתו הוא באמת מרגיש שלם, הקו של "בצל אהבתך".
לחובבי המוסיקה הישראלית של שנות ה-80, לבלייני המועדונים ולאנשי תעשיית המוסיקה המקומית, השם שי דקל מוכר מאוד. הוא שיתף פעולה עם רבים מהענף, ורבים זוכרים אותו כשהופיע במועדון "הבקתה" בתל אביב ב-84' ורכש לעצמו לא מעט מעריצים. מאז הספיק לעבור מערכת נישואין כושלת, להתגרש, להוציא אלבום ראשון ולהיות מעורב בעוד כמה הפקות. עכשיו מגיע האלבום השני, כשהשלישי ממש בפתח. "או שתאהבי אותי הלילה" הוא שם הסינגל הראשון מתוך האלבום הבא של דקל, שייקרא "אחרי החורף". האלבום ייצא דווקא בתחילת החורף הקרוב. את השיר כתב איתן נחמיאס גלס ודקל הלחין.
- שי, אלבום שלישי בדרך ועדיין החשיפה מינימלית. זה לא שובר אותך?
"לא, כי אני מקבל פידבק חזק מהקהל שלי, שאליו אני מגיע, וזה נותן לי סיפוק אדיר. לא שאין מירמור, כאב וכעס, אבל מכאן ועד להישבר הדרך ארוכה".
יש לו בטן מלאה על האופן שבו הדברים מתנהלים כאן. דקל: "התעשייה מתמוטטת ומתרסקת, אולפנים נסגרים והכל בגלל שאין אצבע על הדופק במה שקשור לשטח. לא מייצרים ומספקים תחלופה ורעננות. קופאים על השמרים. אם אעזוב את הארץ ואחזור בעוד עשר שנים, אשמע את אותם שירים ברדיו. אותן קלאסיקות שנקראות במרכאות 'נכסי צאן ברזל' הפכו את הקהל הישראלי לעדר של עזים".
- אולי הקהל הישראלי לא בנוי לשינויים? והיום, בתרבות הרייטינג, העורכים פשוט פוחדים לשנות?
"הקהל הישראלי בנוי ועוד איך לשינויים, סקרן ואוהב להתרגש. אבל ברגע שאתה אוכל כל יום אותה ארוחה ואין שינוי בתפריט, אוכלים מה שיש וזה משעמם".
מעבר להיותו זמר מלחין, דקל גם יוצר עבור אחרים. הבולט שבהם הוא גילי ארגוב, הבן של זהר, שעבר תקופת שיקום ארוכה מסמים. באלבום, שייצא בקרוב, הלחין ארבעה שירים. דקל: "אחרי הדרך הכל כך ארוכה וקשה שעברנו, אני שמח שאפשר סוף סוף לברך על המוגמר, ואני מאחל לגילי הצלחה. יש לו יופי של אלבום".