מדונה נגד שירז טל

האמת, זה קל: למדונה היתה שנה איומה. לאחר שהפכה - במטמורפוזה שלמייקל ג'קסון היה לוקח עשרה ניתוחים להשיג - לדודה בריטית יבשושית הלוגמת תה ורקיקים בחמש ולא מפליצה לעולם, כיכבה המטרונית ב"Swept Away", גירסה חדשה לקומדיה רומנטית ישנה שביים בעלה גאי ריצ'י. אני משתמש בפעלים "כיכבה" ו"ביים" רק מחוסר ברירה, למרות שמה שמדונה עשתה שם בפועל היה יותר "צולמה כאשר היא נכשלת באודישן לסטודיו ניסן נתיב", ומה שריצ'י עשה היה יותר "חיכה שזה ייגמר". התוצאה הקולוסלית נחבטה בראשה בבתי הקולנוע של צפון אמריקה משך שבועיים, ואז בוטלה מחוסר עניין לציבור. כפרס ניחומים, קיבלה מדונה למשמרת את שיר הנושא של הבונד הנוכחי, וסיימה עם אחד השירים החלשים בתולדותיה - הישג לא מבוטל למי שהתמחותה המוזיקלית היא ממילא בהנפקת חלושעס.

מעבר לזה, השנה עבר לכולנו משיק הישישה-מגניבה שהוצמד למדונה בשנתיים הקודמות וסייע לה לצוף כקולית גם לאחר שנודע ברבים כי העניין האמנותי העיקרי שנותר לה הוא איתור גני ילדים אקסקלוסיביים יותר עבור פעוטיה הריריים. כך שלמדונה זו היתה שנת הנפילה.

אבל שירז טל, מאידך, חזרה לישראל והתחילה להגיש את "Y בלילה". ואת זה, לא משנה כמה נמוך עוד תנשור, מדונה לא תעשה לעולם. באחריות.