סי.אן.אן. נגד שאקירה

מצד אחד, מישהו אמר ששאקירה אמרה שהיתה מעדיפה שחזירים יקשיבו למוזיקה שלה ולא יהודים. מצד שני, מישהו אמר שסי.אן.אן אמרו שהיה טבח בג'נין. מצד אחד, שאקירה היא, כאילו, במקור, לבנונית? מצד שני, סי.אן.אן הם, כאילו, במקור, מהצד של טרנר? שהוא, כאילו, אמר, שישראל מפעילה טרור נגד הפלסטינים? בעיה.

עכשיו תראו: מצד אחד, שאקירה הכחישה והודיעה חד-משמעית שהיא לא אמרה דבר כזה בחיים - מה שרק מגביר אצלי את החשד שאם ככה, בטוח היא אמרה, לפחות בלב. מצד שני, טרנר הוציא התנצלות רשמית ואמר שלישראל יש את מלוא הזכות להגן על עצמה, מה שמבחינתי בכלל לא נחשב להתנצלות ונעשה סתם בשביל הרייטינג, כי סי.אן.אן האלה הרי יעשו הכל בשביל רייטינג, לא משנה מה נטליה אוריירו תגיד לכם.

אז מה החלטנו? אין ספק שמדובר כאן בשני שונאי ישראל גדולים, גויים ערלי-לב, בעלי אינטרסים מפוקפקים בעולם הערבי ימ"ש, ולך תדע כמה דיסקים שאקירה מוכרת ברשות הפלסטינית וכמה צ'אפחות כריסטיאן אמאנפור מחליפה עם עראפת. אז איך נדע ממי להיזהר יותר? אני אומר: תיקו-תיקו. ובכלל, הכי תיזהו מסראמגו. ומיפה ירקוני. ומחיים חפר. וממוסא אלפרון. ומהדוד של ענבל גבריאלי.