שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי ריסס את התפוח שלי
    אין זה סוד שקשה למצוא היום מזון טבעי ובריא: את הירקות מרססים, את הפירות היבשים מקרינים ועדרי הבקר זוללים אנטיביוטיקה. רגע לפני שאתם מתייאשים, הבאנו לכם את דברי המומחים, מה לדעתם ממש מסוכן וממה אין לכם סיבה לפחד
    דישון וריסוס הורמונים ואנטיביוטיקה קרינה רדיואקטיבית קירור ואבחלה 

    את ד"ר מרדכי הוכברג, תזונאי ועורך "תזונה פלוס", כתב עת מקצועי בנושאי תזונה, לא תתפסו כשהוא נועץ מזלג בסטייק עסיסי שזה עתה הוצא מהגריל של מסעדת גורמה. עד כדי כך הוא מקפיד על מזונו, שאפילו סלט הוא לא אוכל במסעדות. מה שבטוח בטוח. ד"ר הוכברג, שמתגורר בכפר אהרון, שכונה בנס ציונה, מגדל בעצמו את ארוחות הצהריים שלו, שכוללות מגוון ירקות אורגניים, ללא דשנים, הקרנות, אנטיביוטיקה, הורמונים ושאר מרעין בישין. את מוצרי המזון שאינם גדלים אצלו בגינה הוא רוכש בחנויות למזון אורגני, ועל בשר הוא לא מוכן לשמוע.
    "תזונה טבעית היא ערובה לחיים בריאים", טוען הוכברג בן ה-71. "מי שרוצה הוכחה, שייסע לסין. 40 עד 50 אחוז מהאוכלוסייה הסינית, המתגוררת בערים, אימצה את תרבות האכילה המערבית ולכן היא סובלת היום ממחלות לב וכלי דם. זאת בניגוד לאוכלוסיית הכפרים, שממשיכה לאכול מזון טבעי, ללא חומרים משמרים, דשנים כימיים ועוד, שפוגעים בבריאות".
    גם אם לא כולם מסכימים עם ד"ר הוכברג ולא היו ממהרים לאמץ את אורח החיים שלו, אין ספק שהאוכל שאנחנו אוכלים עובר לא מעט תחנות בדרך לצלחת שלנו, כשהוא סופג במהלכן לא מעט חומרים כימיים ואחרים. בקיצור, לא פלא שיש כאלה שרואים היום במזון את אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולבריאות רעועה.
    רגע לפני שגם אתם הופכים לחסידי המזון האורגני, כמו ד"ר הוכברג וחבריו, בדקנו בעזרת מומחים את הטיפולים שעובר המזון שלנו, מה מכל זה באמת מזיק ומה איננו אלא עלילת שווא של משוגעים לדבר.

    דישון וריסוס
    למה זה טוב? ירקות ופירות, שכל התזונאים ממליצים בחום על צריכתם, הם הקורבן העיקרי של דישון בחומרים כימיים, במטרה להגדיל ככל האפשר את היבולים, ושל ריסוסים שמטרתם להילחם במזיקים שונים שפוגעים ביבולים.

    מה רע בדישון? "הדישון בחומרים כימיים גורם לכך שהפירות והירקות יהיו עסיסיים וגדולים יותר, אך לא תמיד בעלי ערך תזונתי רב", טוען יצחק בן אורי, ביוכימאי קליני ויועץ תזונה בעמותה לצרכנות אורגנית.

    "דשנים כימיים מזרזים את תהליך הצמיחה ומנפחים את הפרי הרבה מעבר לגודלו הטבעי", מוסיף רפי רודמן, מדריך בארגון לחקלאות אורגנית בישראל. "כתוצאה מכך, אנחנו מעריכים שהפרי, שמבשיל מהר יותר, לא מספיק לפתח אותו ריכוז של ויטמינים ומינרלים שהיה מפתח בתנאים טבעיים".

    מה אומרות הרשויות? במשרד החקלאות אומרים, שדשנים כימיים אינם גורמים כל נזק ולכן אין שום בעיה לאכול פירות וירקות שגודלו על דשן כזה. החומרים הכימיים אינם נספגים בצמח, והיבול הנאה מכיל את כל הוויטמינים והמינרלים שמכילים ירקות ופירות אורגניים.

    רע בריסוסים? הנזקים שעלולים לגרום חומרי הדברה הרבה פחות שנויים במחלוקת. החומרים הללו, אומרים המומחים, משמידים חרקים ופטריות באמצעות רעלים חריפים, כמו זרחן או ניקוטין, שאם הם חודרים לגופנו, הם עלולים לגרום לדלקות בפה, במעיים, בקיבה ובוושט. חלק מחומרי הריסוס מכילים רעלים שעלולים לגרום להתפתחות מחלות הפוגעות במערכת העצבים.

    דרור צחורי, הנדסאי ביוטכנולוגיה ופעיל ב"מגמה הירוקה", ארגון סטודנטים למען איכות הסביבה: "מדובר ברעלים שמצטברים בגוף משום שאיננו יכולים לפרק אותם. במשך השנים הם עלולים לפגוע בלב, בכלי הדם ובמערכת העיכול, במערכת העצבים ובמוח".

    בן אורי: "ישראל נחשבת לאחת מצרכניות חומרי ההדברה הגדולות בעולם. מדי שנה משתמשים החקלאים בכ-16 אלף טון חומרי הדברה, משום שתנאי האקלים אצלנו, של לחות גבוהה וחום רב בקיץ, וחורף חמים יחסית, מספקים קרקע פוריה להתפתחות המזיקים".

    הבעיה חמורה עוד יותר, מוסיף רפי רודמן, "משום שבישראל אין תקנים המגבילים את החקלאים בכמויות הריסוס שמותר להם להשתמש בהם, וכך מאפשרים להם לרסס את הירקות והפירות כאוות נפשם".

    מה אומרות הרשויות?

    ריסוסים, אומרים במשרד החקלאות, עלולים לגרום נזק רק אם אוכלים פירות וירקות עם שאריות של חומרי הדברה. כדי להגן על הצרכן מפני נזקי הריסוסים, הוציא משרד החקלאות תקנה המחייבת להפסיק את הריסוס כשבועיים עד שלושה שבועות לפני הקטיף, כדי לאפשר לחומרים הכימיים להתנדף.

    באשר לטענה שמשרד החקלאות לא מפקח על כמויות חומרי ההדברה, אומרת מרים פרוינד, סגנית מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "לכל חומרי ההדברה מוצמדות תוויות שעליהן מצוינת הכמות המותרת לשימוש ומועד אחרון לריסוס לפני הקטיף. עם זאת, מדי שנה אנחנו נוטלים 3,000 דגימות של התוצרת המקומית, ובמידה ונמצאה חריגה, אנחנו פועלים נגד אותו מגדל, אם בהגשת תביעה משפטית ואם בפסילת התוצרת".

    אז מה עושים? רחצה: העדיפו פירות וירקות עם קליפה עבה שאותה ניתן לקלף, כמו פרי הדר, בננות ואבוקדו, או פירות וירקות שיש להם מעט מזיקים ולכן לא מרבים לרסס אותם, כמו תאנים, פפאיה וחרובים. בכל מקרה, שטפו היטב במים וסבון את הפירות והירקות שאתם קונים.

    מזון אורגני: את הפירות והירקות שמרוססים בכמויות גדולות ואשר נהוג לאכול עם הקליפה, כמו תפוחי עץ, אגסים, משמשים, אפרסקים, ענבים, שזיפים ותות שדה, רצוי לקנות בחנויות אורגניות.

    חזור למעלה
    הורמונים ואנטיביוטיקה
    למה זה טוב? הורמונים ואנטיביוטיקה ניתנים לבעלי חיים, בעיקר לבקר, והם חודרים גם למוצרים אחרים מהחי, כמו ביצים, חלב ומוצריו. מטרתם של ההורמונים היא להגדיל את תוצרת הבשר והחלב. בארצות הברית, למשל, מרבים להשתמש בהורמון גדילה לגידול פרות, מה שגורם להן להשמין ולהגביר את ייצור החלב. השימוש באנטיביוטיקה נועד לשמור על בריאות בעלי החיים ולמנוע תמותה שלהם ממחלות.

    מה רע בהורמונים? ד"ר עודד ניר, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "יש חילוקי דעות בנושא. האמריקאים מאשרים את השימוש בהורמון הגדילה ללא הגבלה, אבל האירופים אסרו את השימוש בו, בטענה שהוא עלול לסכן את הבריאות ומשום שלטענתם, הוא גורם למחלות קשות לבעלי חיים. ישראל, שהתירה בעבר את השימוש בהורמון לצורכי ניסוי בלבד, החליטה לאמץ את הגישה של האיחוד האירופי ואסרה לחלוטין כל שימוש בהורמון הגדילה".

    למרות האיסור על השימוש בהורמון גדילה, צחורי מטיל ספק בעובדה שכל החקלאים מצייתים לכך. ההוכחה לכך, הוא אומר, היא שתנובת החלב בישראל היא מהגבוהות בעולם.

    חוץ מהורמון הגדילה, טוען ד"ר הוכברג, גם אסטרוגן, הנמצא באופן טבעי בגופן של פרות, עלול לפגוע בבריאותנו. האסטרוגן מגיע אלינו בעיקר באמצעות החלב. "זאת משום שמגדלים רבים חולבים את הפרות כשהן בהריון, כדי לא להפסיד יבולי חלב, ואז החלב עשיר באסטרוגן".

    הנזק שגורם מוצרי חלב עשירים באסטרוגן הוא בעיקר לנשים. ד"ר הוכברג: "תוספת האסטרוגן מגבירה את הסיכון של נשים לחלות בסרטן שד ובסוגי סרטן אחרים הקשורים למערכת הרבייה הנשית. יש הקושרים את מקרי סרטן השד הרבים בארצות הברית לחלב שהופק מפרות הרות. הבעיה חמורה עוד יותר מפני שאין כל דרך לזהות עקבות של הורמונים בחלב ובבשר, ולכן הצרכן הישראלי לעולם איננו יודע האם החלב שהוא שותה או הבשר שהוא אוכל מכילים הורמון גדילה או אסטרוגן בכמויות גדולות".

    מה אומרות הרשויות? ד"ר ניר: "ההורמונים שמותרים לשימוש בישראל הם רק כאלה שאינם מסוכנים לבני אדם, ומטרתם לרפא את בעלי החיים בלבד. נכון שלא ניתן לזהות את שרידיהם בבדיקות מעבדה, אבל אני, כמנהל השירותים הווטרינריים, לא מוטרד מכך, כי לא נמצאו הוכחות שזה מזיק לבריאות. ההתנגדות שלי לשימוש בהורמון הגדילה נובעת רק מכך שהוא גורם נזק לבעל החיים, לא לבני אדם".

    באשר לטענה שכמות החלב הגדולה בארץ נובעת משימוש בהורמון הגדילה, אומר ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בשדה במשרד החקלאות, כי אין לכך שחר. "הסיבה שלפרה הישראלית יש תנובת חלב עשירה היא מאה שנים שבמהלכן השביחו מאוד את הזן הזה".

    מה רע באנטיביוטיקה? יצחק בן אורי: "המשמעות של אכילת בשר עם שאריות אנטיביוטיקה היא שאנחנו נוטלים בעצמנו את האנטיביוטיקה, שהיא חומר שהורס את החיידקים בגוף, כולל החיידקים הטובים במעיים. אנטיביוטיקה אף עלולה לשנות את תמונת הדם - לפגוע בכדוריות הדם הלבנות ובקרישת הדם ולהחליש את הלב. לכן יש להמעיט בה ככל האפשר".

    מה אומרות הרשויות? ד"ר חיימוביץ': "אנטיביוטיקה ניתנת לבעלי חיים רק כשהם חולים. כך למשל, כאשר לפרות מיניקות יש דלקות בעטינים נותנים לעגלים הצעירים אנטיביוטיקה. בכל מקרה, אנחנו עורכים ביקורות פתע ושולחים דגימות חלב למעבדה. אם מוצאים שאריות של אנטיביוטיקה במדגמים, פוסלים את הבשר והחלב לשיווק והחקלאי נקנס.

    "כמו כן משרד החקלאות מתיר שיווק של בשר או חלב רק לאחר שהאנטיביוטיקה יצאה מהגוף, כלומר, כחודש לאחר שהבקר טופל בו. גם אז אנחנו נוטלים דגימה של הבשר וחלב, כדי לוודא שאין שאריות של אנטיביוטיקה. דרך נוספת להבטיח את שלום הצרכנים היא באמצעות ביקורי פתע של מפקחים, שנוטלים דגימה למעבדה. אם מוצאים שאריות של אנטיביוטיקה, הבשר נפסל לשיווק".

    אז מה עושים? פחות חלב: כדי להיות בטוחים שאינכם צורכים הורמונים ושאריות של אנטיביוטיקה, ממליץ ד"ר הוכברג להפחית בשתיית החלב ולהחליף אותו מדי פעם בחלב סויה או חלב אורגני.

    דגים במקום בשר: אם אתם חוששים ואינכם סומכים לגמרי על בדיקות משרד החקלאות, העדיפו אכילת דגים על פני בשר, משום שבשרם של דגים נקי מאנטיביוטיקה. אם אתם מתעקשים על בשר, העדיפו בשר של בעלי חיים שגדלו בתנאים אורגניים והעדיפו בשר עוף והודו על פני בשר בקר, כי המגדלים לא מרבים לתת הורמונים לעופות.

    בלי כבד: הימנעו מאכילת איברים פנימיים, במיוחד כבד, שנחשב למסננת של הרעלים בגוף, ולכן הוא עשיר ברעלים והורמונים שניתנו לבעל החיים.

    חזור למעלה
    קרינה רדיואקטיבית
    למה זה טוב? קרינה רדיואקטיבית מיועדת להאריך את חייהם של מזונות יבשים ולהשמיד עובש וחיידקים מסוכנים. הצרפתים, למשל, הם חסידים גדולים שלה והם מקרינים מזונות רבים, כולל דגים, שרימפס ורגלי צפרדעים, וכך גם האנגלים והאיטלקים, אבל הגרמנים והשוודים אוסרים על כך לגמרי. בישראל קובעות תקנות משרד הבריאות שמותר להקרין רק פירות יבשים, ירקות ותבלינים, וכן פולי קפה ואגוזים. מי שמבקש להקרין מזונות אחרים, חייב לקבל היתר בכתב ממשרד הבריאות. כן חייב היצרן לסמן על גבי האריזה את העובדה שהמזון הוקרן.

    "כעיקרון, ניתן להקרין כל מזון, אולם מאחר שמדובר בתהליך יקר, בארץ נהוג להקרין רק בין 10 ל-20 אחוז מהמזונות, בעיקר תבלינים ופירות יבשים", אומר ד"ר בריאן קזין, מנהל מחלקת הפיקוח על המזון במשרד הבריאות.

    מה רע בזה? דרור צחורי סבור שמדובר בטכניקה בעייתית, שלא לומר, מזיקה. "מבדיקה מעבדתית שנערכה על ידי הארגון האמריקאי Public Citizen, שעוסק בבריאות ואיכות הסביבה, עולה שתהליך ההקרנה הורס חלק ניכר מהוויטמינים. העובדה שחיי המדף של המוצרים מתארכים, גורמת לכך שהם נמכרים כשהם לא טריים, מה שמגביר עוד יותר את הפגיעה בכמות הוויטמינים.

    "עוד בעיה היא עוצמת הקרינה שבה משתמשים להקרנת מזון, שהיא גבוהה פי מאות מיליונים מקרינה של צילום רנטגן. התוצאה היא פגיעה במולקולות של המזון, מה שגורם להיווצרות חומרים שחלקם רעילים ומסרטנים, כמו רדיקלים חופשיים. פגיעתם של הרדיקלים החופשיים רעה במיוחד, משום שהם עלולים לגרום לשורה של מחלות".

    מה אומרות הרשויות? ד"ר אנה שפירא, מהנדסת מזון ורוקחת בשירות המזון של משרד הבריאות, שוללת את הדברים. "קרינת מזונות איננה מסוכנת והיא נחשבת לתהליך חיוני המגן עלינו מפני מפגעים חיידקיים", היא אומרת.

    ד"ר קזין מסכים. "עדיף לצרוך מזון שעבר תהליך הקרנה על פני מזון עם עובש וחיידקים מסוכנים", הוא אומר. "מה גם שהטיפול בקרינה נעשה באופן מבוקר, איננו משפיע על המזון ובוודאי שלא הופך אותו לרדיואקטיבי".

    מה עושים? מזון מקומי: ליתר ביטחון, השתדלו לקנות מזון מתוצרת מקומית ולא מזון מיובא, משום שהמזון המיוצר בארץ כמעט שאינו מוקרן, בשל מחירה היקר של הפעולה הזאת.

    ייבוש בשמש: העדיפו מזונות יבשים שעברו תהליך ייבוש בשמש (במקרה כזה יופיע על האריזה הכיתוב "Sun Dry"), על פני ייבוש שנעשה באמצעות הקרנה.

    חזור למעלה
    קירור ואבחלה
    למה זה טוב? הקירור והאבחלה מיועדים לכך שנוכל להשיג את המזון על פני תקופות ממושכות. הקירור שומר על הטעם ומונע התרבות חיידקים ועובש, ובכך מאריך את חיי המדף. דרך נוספת לשמור על חיי מדף ארוכים, המיועדת לתפוחים בלבד, היא טבילתם במעטה של שעווה. האבחלה, לעומת זאת, מיועדת להקדים את ההבשלה של חלק מהפירות, כמו בננות ולימונים.

    מה רע בזה? ד"ר הוכברג: "חלק מהירקות והפירות מאבדים את ערכם התזונתי לאחר קירור ממושך. ירקות עליים למשל, מאבדים כמעט את כל נוגדי החימצון שלהם לאחר שבוע במקרר". באשר לירקות ופירות אחרים, אלו יכולים להישאר במקרר ללא הגבלה, כל עוד הם לא מאבדים צבע. ברגע שזה קורה, סימן שהחל תהליך של חימצון הפרי, שבמהלכו הסוכר שבפרי הופך לאלכוהול. התהליך הזה גורם לירידה בתכולת ויטמין C ואכילת הפרי במצב כזה עלולה לגרום לכאבי בטן, גזים, פריחות בעור ועוד.

    מה אומרות הרשויות? ד"ר אנה שפירא: "אכן, ירקות עליים מאבדים מאיכות הוויטמינים שלהם במשך הזמן".

    באשר לפרי שעבר אבחלה, אומר רפי רודמן, אין בכך כל בעיה. "אמנם מכניסים את הפרי לחדרים סגורים שאותם מציפים בגז אתילן, אבל הגז לא פוגע באיכות הפרי ואיננו מסוכן לבריאות".

    אז מה עושים? תוצרת טרייה: השתדלו לקנות פירות וירקות טריים, בעיקר ירקות עליים, שנקטפו באותו יום.

    קירור נכון: קניתם ירקות עליים? ארזו אותם בניילון ואחסנו בקירור, בטמפרטורה שבין 1 ל-4 מעלות.

    מבחן הימים: ככלל, אל תחזיקו את הירקות והפירות יותר מדי זמן במקרר. כאשר מדובר בירקות עליים, אל תשאירו אותם במקרר יותר משלושה ימים. אחרי זה קנו סחורה טרייה.

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגי אופן
    ריסוס. יכול לגרום נזק רב
    צילום: חגי אופן
    בשר. יכול להביא עמו אנטיביוטיקה
    חסה. מאבדת יתרונותיה אחרי שבוע במקרר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים