הטייפ לא מת, חלק ב'

בחלק הראשון של הכתבה סקרנו את ההיסטוריה המרשימה שעשה הטייפ עד כה, ועתה נתרכז בפתרונות טייפ לתחום הביניים, שמתאימים לארגונים עם מספר עשרות עד מספר מאות עובדים ודרישות גיבוי של מספר עשרות עד מספר מאות ג'יגהבייטים.

נניח שמדובר בגיבוי של טרה-בייט אחד. לפי המבחנים שלנו עבור הכונן הזה, משך הגיבוי של טרה-בייט הוא כ-20 שעות. ברור שזה לא מעשי בתנאי עבודה נורמליים ולכן רצוי מאוד לחלק את העבודה בין שני כוננים מופרדים לשתי מערכות גיבוי בלתי תלויות. וכדי שהם יגבו אחד את השני בלי להוסיף עבודה מיותרת, נחלק את הספריות לשתי קבוצות, A ו-B.

בימים זוגיים כונן 1 יגבה את קבוצה A וכונן 2 את קבוצה B, ובימים אי-זוגיים הסדר יתהפך. כך על כל מערכת גיבוי ישמרו שני עותקים של כל אחת מהספריות (בהנחה שאנו עובדים בסבב של 4x4). בנוסף לשיפור באמינות נוכל לקצר את זמן הגיבוי לחצי (בהנחה שהרשת מסוגלת לתמוך בשני זרמי הנתונים ללא מחנק). תוכנות ניהול גיבוי משוכללות יודעות איך לארגן את הסכמה הזאת ולשלוט בה אוטומטית.

כל ההתקנים בסקירה הם מהסוג שנצמד לשרת גיבוי ואינם מתחברים ישירות לרשת. זה הפתרון המקובל בחברות מגודל בינוני, בהן קיים כוח אדם מיומן לתמוך בתצורה כזאת. בחברות קטנות עדיף להתבסס על התקן גיבוי המתחבר ישירות לרשת, "מכשיר גיבוי" (Backup Appliance), שזה תפקידו הבלבדי וכמעט שלא צריך לנהל אותו. בארגונים גדולים ניהול הגיבוי הוא אחד העיסוקים המרכזיים של מערכת ניהול האחסון והתצורה המדויקת "תפורה לפי מידה" בהתאם לתפיסה הכוללת של מערך האחסון.

לצורך המבחנים אנו חיברנו את הכוננים לשרת קבצים תוצרת יבמ, עם מעבד פנטיום-3 ומערך דיסקים בתצורת RAID-5. המבחן הסתכם למעשה בגיבוי הדיסקים המקומיים לטייפ, שהתחבר לשרת בממשק SCSI Ultra. קצב הגיבוי המכסימלי, קצת יותר מ-20 מגהבייט לשניה, משקף את מגבלות הכונן משום שאין כאן צוואר בקבוק אחר. בתנאים מציאותיים יותר הקבצים יהיו מפוזרים על מספר שרתים ואז תפוקת הרשת היא שתקבע את משך הגיבוי.

אם הרשת תומכת במהירות גיגה-סיביות לשניה (כ-120 מגהבייט תיאורטיים לחלוטין), יתכן ולא תראו פגיעה ברמת הביצועים. אבל בסביבת 100 מסל"ש לשניה הקצב האפקטיבי ירד לחצי או פחות. מצב כזה יצדיק ללא ספק את פיצול העבודה בין שני התקני גיבוי נפרדים, כדי לקצר את הזמן.

שניים ליניאריים ואחד סלילי

בסוג הטייפים שאנו סוקרים הפעם מוכרים שלושה פורמטים מרכזיים, שניים "ליניאריים" ואחד "סלילי" (Helical). בטייפ ליניארי מסלולי ההקלטה עוברים לכל אורך הסרט מקצה לקצה, במקביל לשוליים, כשהם מסודרים לרוחב הסרט במרווחים קטנים (12-50 מסלולים למ"מ). בתהליך קריאה או כתיבה של קובץ, הראש נשאר סטטי בזמן שהסרט נע והמסלול נמתח בקו ישר, שיכול להימשך מקצה אחד לקצה השני של הסרט - ומכאן התיאור "ליניארי".

בהקלטה "סלילית" הראשים מותקנים על גליל, שמסתובב בזווית קלה לכיוון תנועת הסרט, ולכן מסלולי ההקלטה הם אלכסוניים ומקוטעים. שיטה זו מקובלת בכל הטכניקות של הקלטת וידאו אנלוגית וסוני אימצה אותה כבסיס לפורמט AIT-3 שלה. מבחינה חיצונית ההבדלים בין הקלטות ברורים מאוד. שני הפורמטים הליניאריים מוקלטים על קלטת רבועה עם גליל יחיד של סרט ברוחב חצי אינטש (12.7 מ"מ).

הפורמט של סוני מוקלט על קלטת מלבנית, הדומה לקלטות וידאו 8 מ"מ, עם שני גלילים. המבחנים שלנו מראים כי הטכנולוגיה הליניארית מאפשרת מהירויות גבוהות יותר בקריאה ובכתיבה - במקרים מסוימים בין פי 2 לפי 2.5 מהר יותר - אבל גם לפורמט של סוני יש יתרונות.

הפורמט הוותיק מול הפורמט הפתוח

מבין הפורמטים הליניאריים, DLT של קוונטום הוא הוותיק והנפוץ ביותר. בגרסה החדשה SDLT, הוא מאחסן עד 320 גיגהבייט על קלטת אחת באחסון דחוס ועד 160 גיגהבייט ללא דחיסה (Native בז'רגון של טייפים). קוונטום, שעד לאחרונה ניסתה להתחרות גם בדיסקים, שומרת על הפורמט כנכס קנייני ללא מתחרים, אבל את הכוננים היא מוכרת לכל מי שרוצה לשלב אותם בהתקן גיבוי.

כך אפשר למצוא אותם במערכת PowerLoader בסקירה הזאת ובעוד עשרות מוצרים של חברות אחרות. פורמט LTO אמור להיות "פתוח" (ראשי התיבות הן Linear Tape-Open) ומאחורי התקן עומדות יבמ, HP וסיגייט, שנמאס להן לשלם תמלוגים לקוונטום ולהיות תלויות ביציבות הפיננסית של חברה קטנה עם יומרות גדולות ומשאבים מוגבלים (קוונטום מוכרת ב-1.1 מיליארד דולר לשנה ומרוויחה כ-20 מיליון בלבד).

יתרונות LTO

פורמט LTO נמצא עכשיו בפאזה השניה של פיתוחו. בקיץ 2002 החלו לספק את הכוננים עם יכולת הקלטה כפולה, 200 ג'יגהבייט Native ו-400 ג'יגהבייט דחוסים. מבחני הביצועים מראים שבפאזה הזאת טכנולוגית LTO מביאה יתרונות מהירות ביחס לטכנולוגית SDLT. מחזור גיבוי מלא (כתיבה ואימות) נמשך רק כ-80 אחוז מהזמן שנדרש לפורמט הוותיק. מצד שני, מחזור שיחזור מידע נמשך כמעט כפליים בהשוואה לשיחזור מכונן SDLT.

מה יותר חשוב? ביומיום רק הגיבוי משחק תפקיד וזה יהיה הפרמטר הקובע לגבי 99.9 אחוז מהימים. אבל ביום שהעסק קרס ויש צורך בשחזור מהיר, כל דקה על הקרשים יכולה לעלות אלפי דולרים. מאחר וכל תפקיד הגיבוי הוא להיות זמין ברגע של קריסה, יש הרבה משתמשים שמתייחסים למהירות השיחזור כפרמטר היותר חשוב.

ומשתמשים שרואים בשיחזור את חזות הכל מעדיפים את טכנולוגית AIT-3 של סוני, משום שהיא הכי מהירה בשחזור - במבחנים שלנו היא גמרה את העבודה בקצת יותר משעה וחצי, בהשוואה ליותר משעתיים וחצי של SDLT, ארבע שעות ו-20 דקות של LTO-2 וכמעט 6 שעות של LTO-1.

החוכמה טמונה בשבב המשובץ בקלטת

כאמור, פורמט AIT-3 של סוני הרבה יותר איטי בכתיבה ובקריאה מהפורמטים הליניאריים. אז איך זה שהוא מצליח לשחזר את הקבצים כל-כך מהר? התשובה נמצאת בשבב זיכרון Flash, שסוני בונה בכל קלטת. על השבב הזה נשמר המדריך (Directory) של תוכן הטייפ, במקום שהוא יוקלט על הטייפ עצמו, כך שהכונן מוצא את הקבצים מהר יותר. השיטה עובדת כל-כך טוב, שהשיחזור נמשך במבחנים שלנו רק 44 אחוז יותר זמן מהגיבוי. להשוואה, בטכנולוגית SDLT השחזור אורך פי 4.6 יותר ובטכנולוגית LTO-2 פי 9.5 יותר.

מעניין לציין כי המפרט של LTO כולל שימוש דומה בשבב הזיכרון המשובץ בקלטת, אבל אף יצרן עוד לא משתמש ביכולת הזאת. זה מוזר, משום שהיצרנים כן משתמשים בשבב כדי לשמור נתונים על הכונן עליו נעשה הגיבוי, במטרה לוודא כי נוכל לשחזר את הנתונים מכונן אחר (התופעה ידועה בענף הטייפים. למרות התאימות לכאורה בין כוננים, בפועל קשה לפעמים לקרוא סרט שהוקלט על אחד בכונן אחר).

שאלת המחיר

שאלת מחיר המדיה פחות קריטית, משום שכל קלטת תעבור מספר גדול של מחזורי כתיבה מחדש עד שהיא תצא לפנסיה. מחיר הקלטת נכנס לחשבון רק בעלויות הארכוב, אותן קלטות שמורות בכספת המחזיקות "תמונת מצב" שבועית או חודשית של גיבוי מלא. המחיר של ארכיב שנתי לא גדול, הכולל קלטת יחידה לכל שבוע, מגיע לסכום דומה למחיר הכונן! תוסיפו לכך את מחיר המקום, הכספת, תקורת הניהול ואת הדרישה המקובלת לשכפל את הארכיב בשני עותקים (שישמרו בשני מקומות שונים) ותבינו מדוע הטייפ נחשב לחבית ללא תחתית.

עלויות ריאליות של גיבוי וארכוב מסד נתונים בגודל של טרה-בייט עם כל אמצעי ההגנה המקובלים (שני אתרים נפרדים, הגנה פיזית על הכוננים ושמירה של הארכיב בכספת, צריכה קבועה של קלטות להחלפת השחוקות, שירות תיקונים 7x24, ועוד) עלולות להגיע ל-30 עד 50 אלף דולר לשנה, הרבה יותר מהמחיר של מתקני הגיבוי עצמם.

תוכנת הגיבוי כחלק מקונסולת הניהול המרכזית

רוב המערכות נמכרות ללא תוכנה מתוך הנחה שאינטגרטור מקצועי יבצע את השילוב הנכון לפי דרישות המזמין. ברובד הזה של מערכות סביר להניח כי ללקוח יש מערך ניהול רשת ומשאבים מסוג זה או אחר וכי הגיבוי צריך להתמזג בתוך קונסולת ניהול מרכזית, ממנה מפקחים על פונקציות אחרות. למשל, אפשר לצפות שבארגון עם יותר ממאה משתמשים כבר מותקנת קונסולת ניהול רשת (למשל HP OpenView) ומערכת שליטה מרכזית באבטחה (של צ'ק-פוינט או של סימנטק).

בארגונים גדולים עוד יותר יתכן ותמצאו מערכות ניהול תשתיות מידע מקיפות דוגמת Tivoli של IBM או CA-Unicenter. מערכות ניהול אינטגרטיביות לארגונים בינוניים יש גם לנובל ולאחרות. התוכנות לגיבוי אמורות להשתלב אופטימלית במערכות הקיימות, כדי למנוע כפילות ולחסוך זמן. בעיקר, רצוי שהגיבוי יהווה חלק ממנגנון HSM, שתפקידו לנהל את האחסון בצורה היררכית.

שלוש תוכנות גיבוי, המוצגות בהמשך, חולקות ביניהן את מרבית השוק של רשתות PC וסביבות עבודה הטרוגניות: Brightstor של CA (לשעבר ArcServe Backup) שנמכרת ב-2,255 דולר ל-8 לקוחות, Legato Networker המיועדת לארגונים גדולים ונמכרת ב-3000 דולר ל-8 לקוחות, ותוכנת Backup Exec של חברת Veritas, שפופולרית במיוחד בחברות קטנות ובינוניות ומחירה 2,685 דולר לרשיון 8 לקוחות.

הכבדה והעשירה

Legato Networker 6.1.3 היא הכבדה והעשירה ביותר בין התוכנות, עם תמיכה ב-512 זרמי נתונים ובמגוון אבזרי חומרה ללא תחרות. התמיכה בפלטפורמות תוכנה מקיפה ביותר, עם מספר גדול של מודולים ספציפיים לגיבוי אופטימלי עבור מסדי נתונים ויישומים ארגוניים אחרים. התוכנה כוללת ניהול אחסון הררכי (HSM), "שזירת קבצים" (Interleaving), קבלת נתונים במקביל ממספר מקורות וניהול מרכזי של אבזרי אחסון מסוג NAS בכל מקום ברשת. מגוון האפשרויות במוצר זה חורג מהפירוט שבכוונתנו להיכנס אליו במסגרת סקירה זו לכן נפנה את המעונינים לאתר החברה www.legato.com או לאחד מהאינטגרטורים המקומיים שלה, למשל חברת MBI מרמת השרון.

לחברות קטנות ובינוניות

Veritas Backup Exes 9.0 הייתה ונשארה בחירה העורכים שלנו לחברות קטנות-בינוניות, בזכות קלות השימוש והממשק האינטואיטיבי, שמבוסס על דפדפן Web. למרות הידידותיות למשתמש, Backup Exes לא חוסכת בכלים רבי-עוצמה, כמו מנגנון התאוששות אינטליגנטי או בתמיכה באבזרים חדשים, כמו מחלפי CD-RW. אהבנו במיוחד את "ריצת המבחן" שלה, תכונה המאפשרת לכם לבדוק האם הגיבוי פועל במצופה או שעשיתם שגיאה באיפיונים. הממשק החדש מאפשר לכם לנהל את הגיבוי ולאתחל שיחזור מרחוק, באמצעות Explorer, מכל מקום בעולם בו יש גישה לאינטרנט.