תביעה נגד מכון התקנים: נתן אישור למעלית לא תקינה

האם מעלית שתקן התפיסה (מעין "ברקס" שאמור לבלום אותה בעת נפילה) בה פועל רק בצד אחד צריכה להיות מאושרת לשימוש והאם היא מהווה סכנה בטיחותית? על כך יצטרך להשיב בקרוב בית המשפט. לאחרונה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד מכון התקנים, על סך מיליון שקל, בטענה כי אישר מעלית לשימוש, למרות שהיא בלתי בטיחותית ומהווה סכנה.

התביעה הוגשה על ידי האחים שעשוע מפתח תקוה, באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און. בכתב התביעה נטען, כי האחים שעשוע בנו בניין בפתח תקוה והזמינו מעלית מחברת מעליות טל אלקטרה ישראל בע"מ, במהלך התקנת המעלית הותקנה מסגרתה בצורה עקומה, וכדי ליישר אותה הפילו המתקינים מספר פעמים את תא המעלית מגובה הקומה העליונה על קרש שעמד על רצפת הפיר. על ידי הפלת המעלית על הקרש, ניסו המתקינים ליישר את המסגרת, אך לשווא.

למרות זאת, טוענים התובעים, נתן מכון התקנים אישור כי המעלית מותרת לשימוש. תא המעלית, לטענת התובעים, עקום ו"התקן התפיסה" - מנגנון התפיסה של המעלית שמהווה את אמצעי הבטיחות היחיד שאמור לבלום את נפילת המעלית (מעין "ברקס"), פועל רק באחד מהצדדים של תא המעלית (שמאל).

בכתב התביעה טוענים עורכי הדין בר-און וכהן, כי "הנפקת האישור הפיקטיבי, המתיימר להכשיר את המעלית הבלתי כשרה, הינה פועל יוצא ממעשים שנעשו על ידי נציגי מכון התקנים".

לכתב התביעה מצרפים עורכי הדין חוות דעת של מומחה, המהנדס דב יהלום, הקובע כי המעלית אסורה לשימוש. "מנגנון התקן התפיסה הוא מנגנון הבטיחות מספר 1 של כל מעלית נוסעים", כתב יהלום בחוות הדעת, "בבדיקה התהדק רק התקן תפיסה מצד שמאל ואילו בצד ימין נותר מרווח של 2-3 מ"מ...הידוק התפיסה בצד אחד בלבד מסוכנת, בלתי תקנית, בלתי הנדסית, עלולה לגרום לשבר המסגרת והתא...".

על פי חוות הדעת של המהנדס, המעלית מסוכנת לשימוש. "מכון התקנים הישראלי בדק בשטחיות והוציא תסקיר שאינו משקף את מצב המעלית או את דרישות התקן לבדיקת המוצר. התובעים קיבלו מוצר פגום ופסול שהשימוש בו מסוכן ואסור", נטען בחוות הדעת.

עורכי הדין מציינים עוד, כי המעלית נבדקה גם על ידי משרד העבודה והרווחה, שהוציא צו איסור על הפעלת המעלית.

מומחה להתקנת מעליות בחברת אשל מעליות, שלמה אורבך, הסביר ל-ynet, כי מדינת ישראל פועלת על פי התקן האירופי EN81 לפיו, בבדיקה של תקינות מעלית, תקן התפיסה צריך לעבוד בשני צידי התא.

לטענת התביעה, הנתבע בדק את המעלית מספר פעמים. בבדיקה הראשונה נשללה המעלית על ידי מכון התקנים מכל וכל. נציגי מכון התקנים זומנו פעם נוספת על ידי מעליות טל לבדוק את המעלית וממצאי הבדיקה השנייה היו שונים לכאורה ממצאי הבדיקה הראשונה. לטענתם, הבדיקה השנייה שבוצעה בידי מכון התקנים איננה כשרה בין השאר בשל אופן ביצועה, ממצאיה והצו האוסר שימוש במעלית שהוצא לאחר מכן על ידי משרד העבודה והרווחה. התובעים טוענים, כי נציג מטעם מכון התקנים שהגיע אל הבניין, בפעם השנייה, על מנת לבדוק את המעלית, לא ביצע בדיקה של ממש במעלית, ולמרות זאת הוציא צו תסקיר, בו נאמר כאילו נבדקה המעלית באופן יסודי. עוד נטען, כי תסקיר הבדיקה נחתם על ידי נציג אחר של המכון שכלל לא הגיע לבניין לערוך את הבדיקה.

לטענת התובעים, כשנשאל מכון התקנים בכתב, האם תפיסת תא המעלית בנפילה, רק בצד אחד, מהווה מצב תקין המאפשר שימוש במעלית, השיב המכון כי לא ניתן להגדיר ליקוי זה כליקוי המחייב השבתת המעלית. זאת, בניגוד לקביעה של מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה והרווחה שקבע שהליקוי מחייב השבתה.

לטענת נציגי התובעים, מכון התקנים פעל ברשלנות ותוך הפרת חובה חקוקה, באשרו את המעלית, ובכלל כך הפר את חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק הגנת הצרכן, חוק התקנים, תקנון מכון התקנים הישראלי, פקודת הבטיחות בעבודה, הנחיות משרד העבודה, הוראת התקן הישראלי למעליות ותקנות הבטיחות בעבודה.

מכון התקנים: התביעה מופרכת

ממכון התקנים נמסר בתגובה, כי "תביעת האחים שעשוע את מכון התקנים הישראלי מופרכת מיסודה וסכומי התביעה בה מנופחים מעל ומעבר לכל בסיס. נראה, כי התביעה כולה נובעת מסכסוכים מסחריים בין התובעים לבין יצרן המעליות ואלו מנסים לגלגל את הנושא כולו לפתחו של מכון התקנים הישראלי.

"מכון התקנים הישראלי עומד מאחורי הבדיקות המקצועיות של אנשיו ומאחורי הקביעה כי המעלית תקינה. תמוהה בעיני מכון התקנים הישראלי העובדה שהאחים שעשוע לא פנו בנושא ליצרן המעליות, אשר הוא סיפק להם את המוצר.

"כמו כן, צו איסור השימוש במעלית המדוברת הוצא על פי חוות דעת שהוזמנה על ידי הקבלנים ואשר לדעת מומחי מכון התקנים היא שגויה מעיקרה".

חברת מעליות טל אלקטרה סירבה להגיב לידיעה.