בין שתי ערים

במרחק של פחות משעתיים נסיעה מניו יורק נמצאות שתיים מהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב, פרינסטון וייל (את הביקור באוניברסיטה שלישית ברשימה, הרוורד, תיאלצו לדחות עד לביקור בבוסטון). האביב המתעורר הוא הזמן המומלץ לבקר בהן.

כשמתבוננים בסמל של אוניברסיטת ייל, נדהמים לגלות שצמד המילים "אורים ותומים" בעברית, משולב בו. הבחירה במושג העברי העתיק אינה מקרית. האוניברסיטה נוסדה ב- 1707, בקילינגוורט, קונטיקט, בביתו של אינטלקטואל אנגלי בשם אברהם פירסון. תשע שנים לאחר מכן עבר הקולג' למשכנו הנוכחי בניו הייבן. בעקבות תרומתו הנדיבה, ברכוש ובספרים, של איש עסקים מקומי בשם אליהו ייל, נקבע שמה של האוניברסיטה.

ייל הוא האיש שבחר ב"אורים ובתומים" העברי כסמלה של האוניברסיטה. במשמעותם הראשונית, האורים והתומים היו 12 האבנים הטובות שנתלו על גלימתו של הכוהן הגדול בבית המקדש ובאמצעותן היה הכוהן פונה לאלוהים כדי לפענח את העתיד.

מדי יום, אך בעיקר בסופי שבוע, מתכנסים המבקרים המזדמנים במרכז המבקרים של האוניברסיטה, ברחוב אלם (Elm) מס' 149, צופים בסרט תיעודי קצר על החיים הנפלאים של הסטודנטים במכללה היוקרתית, ויוצאים משם לסיור מודרך הנמשך כשעה ועובר דרך האתרים המרכזיים בקמפוס העתיק והיפה. על מועדי הסיורים ניתן להתעדכן בטל': 2300-432-203.

סביבה לימודית

בין האטרקציות הראויות לביקור בקמפוס ובסביבתו נמנים כמה מוזיאונים, בהם מרכז ייל לאמנות בריטית (1080Chapel st)

המוזיאון פתוח מדי יום מ- 10 בבוקר עד 5 אחר הצהריים. הכניסה חופשית. המוצגים כוללים את מיטב העבודות של אמנים

בריטיים, מהתקופה האלזבטנית ועד ימינו. במוזיאון זה מצוי האוסף הגדול ביותר של אמנות בריטית מחוץ לבריטניה.

גם ה- Yale University Art Gallery שווה ביקור. במוזיאון זה מוצגים כ- 80 אלף פריטים ממצרים העתיקה ועד היום. נמצא בו אוסף חשוב של יצירות של אמנים כמו פיקאסו, מונה וואן גוך, שלא לדבר על אמנים אמריקאים כמו איקינס וקופליי.

אבל המוזיאון שבשום אופן אסור להחמיץ הוא Peabody Museum of Natural History. עד תחילת חודש מאי תוצג בו תערוכה המוקדשת לעיר האינקה האבודה בפרו, מאצ'ו פיצ'ו. העיר התגלתה ב- 1191 במרומי האנדים על ידי הארכיאולוג האמריקני היראם בינגהם. מא'צו פיצ'ו היא עיר מפוארת שנבנתה בימי השיא של ממלכת האינקה, ובה שכן גם ארמונו של המלך. המבקרים צועדים על רפליקה של דרך המלך, שאותה סללו בני האינקה, שלא היו להם בהמות רכיבה וגם לא ידעו על המצאת הגלגל, ובכל זאת הגיעו לרמה טכנולוגית גבוהה עם מבנים מרשימים שקשה להסביר את בנייתם. אגב, שיטת עיבוד הקרקע במדרגות וטרסות נחשבת המצאה של בני האינקה. בתערוכה, שהיא בעצם מסע משוחזר לעבר של תרבות האינקה, מוצגים בה מממצאיו של האריכאולוג בינגהם שחפר באיזור עוד ב- 1912.

במוזיאון, שהוקם ב- 1886, יש גם תצוגה נהדרת של דינוזאורים, תצוגה של חיי היום במצרים הקדומה ועוד דברים מאלפים. עלות הכניסה (5 דולר למבוגר), שווה כל סנט. כתובת: 170Witney Ave.

ייל, שממוקמת בתחומי ניו הייבן, גרמה לצמיחתן של שלא מעט מסעדות מעולות ובילויים תרבותיים המוצעים לקהל האקדמי האנין במשך כל השנה. בעיר מתקיימים מספר פסטיבלים לאמנות, מוזיקה ותיאטרון, המושכים קהל מכל רחבי האיזור. הפקות רבות בברודוויי מתחילות בתיאטרון שוברט (Shubert), הסמוך לקמפוס. לקראת האביב והקיץ מתקיימים קונצרטים של ג'ז ומוזיקה קלאסית בחינם בכיכר New Heaven Green.

כדי להגיע לניו הייבן עולים ביציאה ממנהטן על כביש I-95 לעבר ניו הייבן ויוצאים ביציאה 47. השילוט יוביל אתכם לקמפוס של אוניברסיטת ייל.

ראשונים בכל

מלבד האוניברסיטה היוקרתית שבתחומיה, ניו הייבן ידועה כעיר שבה הומצא משחק הפוטבול, לפני כ- 200 שנה. עד היום צועדת ומנגנת תזמורת כלי הנשיפה של האוניברסיטה לפני פתיחת כל משחק חשוב.

בניו הייבן מתגוררים בקושי 120 אלף תושבים, אבל הרבה דברים מעניינים הומצאו בה או נחנכו בה לראשונה. הספריה הציבורית הראשונה הוקמה כאן ב- 1656, והפלנטריום הראשון ב- 1743. המרכבה הראשונה שהונעה על ארבעה גלגלים נבנתה פה, וכאן התגוררה רופאת השיניים הראשונה. משחק הכדורסל הראשון התקיים כאן והמטוס הימי הראשון נוצר כאן. בקיצור, עיר קטנה עם היסטוריה גדולה.

אפילו בית הקברות של העיר, Grove Street Cemetery, הפך לאתר לאומי. במקום, אחד מבתי הקברות העתיקים בארה"ב, החלו לקבור מתים עוד ב- 1796.

ה"גרין פארק" שבמרכז העיר גובל בקמפוס. מומלץ מאוד לשוטט סביבו וללמוד על הבתים המקיפים אותו, שגיל חלקם מגיע ל- 300 שנה, מהספריה הלאומית ועד בניין העיריה.

מרכז העיר מלא בחנויות מעניינות, בבוטיקים ובמסעדות אתניות, שמציעות כל מזון שאפשר להעלות על הדעת, מאתיופיה למאלזיה. רחוב סטייט (State) הוא איזור האוכל והמסעדות של ניו הייבן. לא חסרות בו גם חנויות עתיקות נחמדות.

ביום יפה מומלץ מאוד לטייל בטיילת של Greater New עד למגדלור העתיק. בערבים כיף לטייל לאורך הטיילת Bradley Point Rark ולאכול לובסטרים ופירות ים טריים. בנוסף אפשר לצאת להפלגה על סיפון ה- Quinnipiack, אוניית הדגל של ניו הייבן, או לעלות על סיפונה של ספינת המפרשה Amistad. שתיהן שוכנות לאורך ה- Long Wharf Pier. זוהי גם הזדמנות נהדרת לצילום על רקע הספינות העתיקות והמשוחזרות.

איטליה קטנה, אוכל גדול

בעיר יש אוכלוסיה גדולה ממוצא איטלקי, ואסור להחמיץ את הפיצה המקומית, שיודעי דבר טוענים שהיא אם כל הפיצות באמריקה. המסעדות איטלקיות המומלצות נמצאות בליטל איטלי, רובן מתרכזות ברחוב ווסטר, במס' 157 תמצאו את Sall's Pizza ובמס' 237 תמצאו את Frank pepe's Pizzeria, שם הומצאה המנה הידועה בשם- Tomato Pie. בין המסעדות שמציעות יותר מאשר פיצה, מומלצת מאוד Cafe Pika Tapas שבה מוגש אוכל ספרדי מעולה (39High st). ב- Chart House יש סטייקים מצוינים (100South Water)

המסורת טוענת שבמסעדה אחרת, Louis Lunch, הומצאה לפני מאה שנה, קציצת ההמבורגר הראשונה (263Crown st).

מגן לגן

פרק ראשון בטיול לפרינסטון הוא איזור הגנים של מה שקרוי Duke Farms. לא פחות מ- 11 גנים בסגנונות שונים נמצאים כאן. הם נקראים על שמה של דוריס דיוק, מיליונרית ששוטטה ברחבי העולם, תרה אחר פרחים, שתילים ורעיונות ייחודיים לעיצוב גנים, ולאחר מכן העתיקה בדייקנות מירבית סגנונות גינון שונים, בהם איטלקיים, צרפתיים, אנגליים, יפנים וסיניים.

בנוסף יש גם גנים של יערות גשם, גנים מדבריים בסגנון טקסס ומקסיקו, גנים הודים, פרסיים ומה לא.

הגנים נשתלו ב- 1958 ונפתחו לציבור הרחב ב- 1964. המעבר המוסתר מאחד לשני מאפשר למבקר להתמסר בכל פעם לנוף ולגינון אחר, כאילו הוא עובר בין אתרים שונים רחבי העולם. הכל מכוסה בדונמים של חממות זכוכית, שבתוכן נשמרת הטמפרטורה הדרושה בדייקנות.

הגנים הנפלאים האלה נמצאים בהילסבורו (Hillsborough), מחוז סומרסט (Somerset), ניו ג'רסי. יוצאים ממנהטן

ב-Route 80 West ועולים ביציאה 17 ל- Route 287 South עד Route 202/206 South עד לסומרוויל (Summerville). שלושה קילומטרים אחר כך עוברים על פני גשר בטון קטן ופונים ימינה לגנים. הדרך היפהפיה עוברת בתוך איזור חקלאי מוריק, עם הרבה פרות הרועות באחו.

בשער הכניסה לגנים מוצבים שני נשרים מברונזה. אוטובוס שאטל ייקח אתכם מהשער לתוך הגנים. חובה להזמין מקום מראש בטל: 3600-243-908 ולקבוע לכם שעת הביקור המדויקת. מחיר הכניסה, 8 דולר למבוגר, כולל ליווי צמוד של מדריכה מקצועית הבקיאה בבוטניקה ובתכנון גנים.

אחרי שרוויתם די פרחים וצמחיה, תמשיכו ליעד הביקור הבא, שנמצא בהמשך כביש 206, קילומטרים ספורים מהגנים, העיירה האוניברסיטאית פרינסטון. נסיעה ברכבת מניו יורק לעיירה, שנמצאת בדיוק באמצע הדרך בין ניו יורק לפילדפיה, נמשכת שכה משתי מהערים.

לפני כארבעים שנה, אפשר היה לפגוש בחוצות פרינסטון, מדווש על אופניו, את אלברט איינשטיין, החכם באדם. גם היום תוכלו להיתקל בתור למסעדה או לסופר מרקט באחד מעשרות מקבלי פרס נובל המרצים ופועלים באוניברסיטה.

הנשיא וודרו ווילסון קיבל באוניברסיטת פרינסטון ב- 1919 את פרס נובל לשלום, והפיזיקאי ג'ון נאש, גיבור הסרט זוכה האוסקר "נפלאות התבונה", קיבל פרס נובל באמצע שנות השבעים.

6 מיליון ספרים

כ- 4,600 סטודנטים לתואר ראשון לומדים בפרינסטון ועוד 1,750 סטודנטים לתארים מתקדמים. כתשעה אחוזים מהתלמידים מגיעים מחו"ל. האוניברסיטה היא הרביעית בוותיקותה בארה"ב, אחרי הרוורד, וויליאם אנד מרי קולג' וייל. היא נוסדה ב- 1747, כשלושים שנה לפני העצמאות האמריקנית, באישור מיוחד שהעניק לה המלך ג'ורג' השני.

המיקום הראשון של האוניברסיטה היה העיירה אליזבט, הסמוכה לניוארק. ב- 1756 הועבר הקולג' למיקומו הנוכחי, אבל רק לקראת סוף המאה ה- 19 אומץ השם פרינסטון, הנוכחי.

אחד הבניינים הראשנים באוניברסיטה, שקיים עד היום, הוא Nassau Hull, באולם הספריה שבקומה השנייה התנהלו מרבית האירועים החשובים באוניברסיטה. במלחמת העצמאות האמריקנית שימש הבניין כבית חולים. פגז שנורה על ידי תותחניו של אלכסנדר המילטון, מגיבורי המהפכה האמריקנית, פגע בתמונתו של המלך ג'ורג' החמישי שהיתה תלויה על הקיר והותיר את מסגרתה ללא פגע. לפי האגדה, אותה מסגרת שימשה אחר כך את תמונתו של ג'ורג' וושינגטון.

בנובמבר 1783 התכנס בבניין הקונגרס הקונטיננטלי הראשון, במסגרתו התקבלו כמה החלטות גורליות שנגעו למושבות. הבניין נבנה פעמיים מחדש, בעקבות שריפות שפקדו אותו ב- 1802 וב- 1855. השיפוצים האלה שינו את המבנה המקורי לא מעט.

בין הבתים נוספים הראויים לביקור בקמפוס העתיק יש לציין את ה- Maclean House ששימש כמשכנו של הנשיא הראשון של האוניברסיטה, אהרון בור. בנו, שנשא אותו שם, סיים את לימודיו בפרינסטון ב- 1772 ושימש אחר כך כסגן נשיא ארצות הברית. הוא נכנס להיסטוריה כאשר חיסל בדו קרב את הגיבור אלכסנדר המילטון.

היום הבית משמש כביתו של הדיקן ג'ון מקלייט, שהיה נשיא האוניברסיטה במשך 14 שנה, החל מ- 1854. בית זה נותר בעינו כמי שנבנה במאה ה- 18.

Stanhope Hall, בית מפורסם אחר, נבנה ב- 1803 בשאריות הכסף שנותרו אחרי בנייתו של הנסאו הול. הבית שימש למטרות שונות במהלך השנים, וכיום ממוקם בו משרד יחסי הציבור של האוניברסיטה.

Fireston Library שנפתח רק ב- 1948 משמש כמשכנה של הספריה הגדולה. במקום נמצא אוסף חשוב של מסמכי המהפכה האמריקנית. הספריה משתרעת על פני כמאה קילומטרים של מדפים, ונמצאים בה, אם חשוב לכם לדעת, לא פחות מ- 2,200 כסאות. שישה מיליון כרכי ספרים אפשר לקרוא כאן.

חיי סטודנט

המוזיאון לאמנות של האוניברסיטה נמצא בסמוך לספריה, ברחוב נסאו. במוזיאון אוסף ציורים גדול של אמנים אמריקנים מתקופת המהפכה.

האוניברסיטה מספקת מגורים לכל הסטודנטים שלומדים בה. לכל פקולטה יש חדר אוכל משלה וחדרים לצוות המלווה את הסטודנטים, מרצים, מתרגלים וכל השאר. לימודים בפרינסטון, כמו בייל, עולים הון, כ- 37 אלף דולר לשנה, לא כולל אוכל, ספרים והוצאות אחרות. מדי שנה מתקבלים למוסד כ- 1,500 תלמידים מתוך כ- 15 אלף נרשמים.

הפעילויות החוץ לימודיות הן בלתי מסתיימות. ברחבי פרינסטון פועלים חמישה תיאטראות, אחד מהם הוא ביתה של להקה שיקספירית מקומית. בנוסף יש מקהלות, תזמורת ג'ז, אופרה, בלט ועוד. הפעילות הספורטיבית המזוהה עם האוניברסיטה היא תחרות החתירה בסירות.

תיירים ימצאו עניין רב בשוטטות לאורך הרחובות הנחמדים. ברחוב נסאו נמצאות כמה מסעדות טובות (Winberie's מומלצת במיוחד), פיצריות, בתי קפה ועוד.

בפינת רחוב Chamber יש מסעדה יפנית בשם Ajihel וברחוב ספרינג יש קפה-מסעדה נחמד בשם Moondoggie.

לא הרחק משם, ברחוב נסאו מס' 180 ממוקמת חנות בשם Leor, המוכרת מתנות למשפחה היהודית, מבקבוקי יין, דרך חנוכיות ועד חפצי בית ותשמישי קדושה.

מי שמבקש להידבק בניצוצות חוכמתו של המדען האלמותי איינשטיין, מוזמן לבקר, באותו רחוב, במוזיאון הקרוי על שמו.