ביוגרפיה: נתן דטנר

השחקן הותיק ביותר על הסט של "אהבה מעבר לפינה". אלה מבינינו שזוכרים את ימיו היחידניים של הערוץ הראשון, לנצח יוקירו את דטנר על הימים בהם נדחס אל התחפושת הפרוותית של החתול שמיל, ושעשע אותנו בשעות אחר הצהריים ארוכות וריקות. מאוחר יותר הוא הצטרף לתוכנית ילדים חדשה שיובאה מחו"ל, בשם "רחוב סומסום", ובהמשך הנחה את השעשועון "תופסים ראש".

עד גיל 14 ניהל דטנר אורח חיים דתי בהשראת אמו, אז החליט לאמץ את אורח החיים החילוני והחל לחלום על משחק. את השירות הצבאי עשה בלהקת פיקוד דרום, וכשהשתחרר פנה לשחק בתיאטראות רבים, בין היתר תיאטרון באר-שבע, הקאמרי, תיאטרון חיפה והבימה. בשנת 1991 קיבל את פרס קלצ'קין לתיאטרון, וב- 1996 זכה בפרס השחקן המצטיין של הקאמרי, על הופעתו השרמנטית במחזמר "ברנשים וחתיכות".

דטנר, 48, ידע גם כמה גיחות מקצועיות הומוריסטיות, במקביל לעבודה הרצינית בתיאטרון. הוא השתתף ב"עבודה בעיניים", סרט המתיחות של יהודה ברקן. ב-1987 זכה בקדם האירוויזיון עם שותפו לצמד "הבטלנים", אבי קושניר, עם "שיר הבטלנים". קושניר ודטנר נסעו לתחרות הגדולה, אך למרבה הצער השיר "הולה-הופה" לא קטף הצלחה מסחררת. סדרת טלויזיה נוספת בה השתתף דטנר היא "שתוק שואו", סיטקום פרי עטו של גיל קופטש ושלמה מוסקוביץ', ששודרה בערוץ 2, אך ירדה מהמסך אחרי עונה אחת בלבד.

דטנר, נשוי לסמדר ואב לשניים, מתגורר ברמת גן וזוכה לאחרונה קצת נחת מהקבוצה המקומית אותה הוא אוהד, הפועל רמת-גן.