מונק (י) ביזנס

בעברית קוראים לה טורדנות כפייתית. DCO היא הפרעה נפשית, המתבטאת בכך שהסובלים ממנה כופים על עצמם התנהגות אובססיבית, כמו רחיצה חוזרת ונשנית של הידיים. הם מסוגלים לבדוק שוב ושוב, עשרות פעמים, האם כיבו את האורות בחדרים, סגרו את הברז, כיבו את הגז. ה- DCO עשוי להתבטא בעשרות דרכים, שונות מאדם לאדם. אחד מאלה הוא חוקר משטרה לשעבר בשם מונק (נזיר, כמה מתאים), בסידרה הנושאת את שמו (ערוץ 10, יום ב' 21.00, שני פרקים ראשונים ברצף).

מונק (טוני שלהוב) נאלץ לצאת לחופשת מחלה ארוכה בגלל הבעיות הנפשיות שלו, כתוצאה מהטראומה של רצח אשתו. הוא מטופל על ידי הפסיכיאטר ד"ר קרוגר (סטנלי קאמל, "רצח מדרגה ראשונה") וידידתו הטובה, שרונה פלמינג (ביטי שראם, "חדרו של מרווין"). נוסף ל- DCO פיתח מונק פוביות שונות. הוא מבועת מכלי נשק, מגבהים, מחיידקים וממרחבים פתוחים (אגורפוביה).

מודעים לבעיות שלהם

"האנשים האלה, חולי DCO, מודעים מאוד לבעיות שלהם, לאובססיות, ולפעמים האגורפוביה מתפתחת אצלם בגלל שהם כל כך נבוכים לצאת מביתם ולהתנהג כפי שהם מתנהגים, בלי יכולת לשלוט בזה", סבור שלהוב. כמו כל שחקן רציני המכבד את עצמו, הוא ערך תחקיר לפני שהחל לשחק בתפקיד מונק, בילה כמה ימים עם פסיכיאטר המתמחה בטיפול בטורדנות כפייתית וצפה בקלטות המתעדות את שיחותיו עם הפציינטים. מה שראה ושמע עזר לו לעצב את האיש.

"למשל, הצורך הבלתי נשלט של מונק לנגוע בכל עמוד שלישי במעקה הגשר שעליו הוא עובר מדי יום. הלבוש שלו, חולצה מכופתרת עד הצוואר וללא עניבה, הוא רעיון שלי, כמו גם המעיל הארוך. כל זה תואם לאישיות שלו. אני שמח שדמותו של מונק נכתבה ועוצבה לא בדרך הסטריאוטיפית שבה משחקים חולי נפש. אני מתעב סטריאוטיפים, ולא הייתי רוצה לשחק כאלה".

לא רק אומר

במאמר מוסגר נעיר מייד שהוא לא רק אומר, גם עושה. שלהוב, אמריקאי ממוצא לבנוני, אמר פעם, "אני מעדיף לקרוע את כרטיס חבר איגוד השחקנים שלי, מאשר לשחק טרוריסט ערבי". ובאמת, הוא שיחק (דווקא) לא מעט איטלקים, כמו בסידרת הטלוויזיה "כנפיים", אבל גם סוכן אף.בי.איי ממוצא לבנוני בסרט "המצור" (עם דנזל וושינגטון וברוס וויליס), וספג על כך ביקורות קשות מראשי הלובי הערבי בארצות הברית.

שלהוב הגיב בכעס. "עוד לא היה תפקיד כל כך חיובי של ערבי-אמריקאי, כמו התפקיד הזה. שיחקתי אדם שהוא בעל משפחה וקריירה, איש אמיתי עם פגמים וחסרונות, לא סטריאוטיפ". אז מונק אינו משרת עוד במשטרה, אבל גם לא מסוגל להתרחק ממנה ומנסה נואשות לשכנע את מפקדו, סטולמייר (טד לוין, "פרוע על המערב"), שהוא מסוגל לחזור לתפקידו. סגן המפקד, דשר (ג'ייסון קריי סטנפורד, "נפלאות התבונה"), חושב שהקריירה של מונק במשטרה מחוסלת. בינתיים סטולמייר מוכן להיעזר במונק, כי הוא מעריך את כשרון האיבחון שלו.

חוש לפרטים

"למונק יש חוש מדהים לפרטים", אומר שלהוב. "הוא יודע לקרוא בני אדם ולבחון זירת פשע כפי שאף חוקר לא מסוגל. הוא חושב כמו שרלוק הולמס. הוא מחפש את ההיגיון והסיבה מאחורי הפשעים. מונק רואה דברים שאחרים, אפילו באותה זירת פשע, פשוט לא רואים. חוץ מזה, הוא אנטי גיבור שהיה יכול לתפקד הרבה יותר טוב, לולא הבעיות הנפשיות שלו.

'מונק' היא סידרה בז'אנר מוכר ומשופשף, שנוסף לה אלמנט חדש ומעניין, ואני אוהב את זה. דרמה עם הרבה הומור, אבל ל- DCO אנחנו מתייחסים בצורה זהירה ומאוד מכובדת". כך חשבו גם שופטי "גלובוס הזהב", שהעניקו לשלהוב את פרס השחקן הטוב ביותר בסידרה קומית או מוסיקלית (קטגוריה מוזרה מאוד, בהתחשב באופי הסידרה). שלהוב מועמד גם לפרס איגוד השחקנים האמריקאי.

שלהוב, 50, נשוי לשחקנית ברוק אדמס ואב לשתי בנות, היה שחקן תיאטרון בניו יורק, ובתחילת שנות ה-90 החל לצבור תפקידים בטלוויזיה (שש שנים ב"כנפיים") ובקולנוע, בין השאר בסרטים "גברים בשחור", "לילה גדול", "ספיי קידס" ועוד.

ואם כבר שאלתם אז כן, גם לשלהוב יש מיני-טורדנות כפייתית משלו. "אני, ורק אני, מכניס את הכלים למדיח ולא מוכן שאחרים יעשו זאת, כי יש לי שיטה. אני גם לא אוהב שמניחים במדפים הארוכים במקרר מצרכים קטנים, שלא ממלאים אותם". אבל זה בשליטה, חברים, ובאמת שאין צורך בצו אישפוז כפוי מטעם הפסיכיאטר המחוזי.