תנועה מגונה בסדנא למודעות עצמית

"המנחה של הסדנה להגברת המודעות האישית ולשיפור ההתנהגות שבה השתתפתי התנהג בצורה מכוערת. הוא אמר לי 'סתום את הפה', וכשביקשתי ממנו שיפנה אלי בנימוס, הוא עשה לי תנועה מגונה של אצבע משולשת כדי להשפיל אותי". כך טען צ' בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, כשנדונה בו תביעה כספית שהגיש נגד מנחה הסדנה וחברת הומניקיישן שאירגנה אותה .

בתביעתו טען צ' כי בני משפחתו, שהתמכרו בעבר לפעילות כת ה-איי-אם, שיכנעו אותו להשתתף בסדנא המיועדת לציבור הרחב ומתיימרת, לדבריו, לשפר את איכות חייהם ותפקודם של המשתתפים. הוא נרשם לסדנא באמצעות דדי אילני, ששימש בה כמנחה, שילם דמי השתתפות בסך 1,700 שקל והאמין שיפיק ממנה תועלת ויקבל תמורה לכספו.

אבל התברר לו, לדבריו, כי מי שנאה דורש לא נאה מקיים. צ' סיפר בתביעתו כי במהלך הדיונים בסדנא פנה אליו המנחה במלים "שתוק" ו"סתום את הפה", ומאוחר יותר עשה לעברו תנועה של אצבע משולשת. וזאת, לדברי צ', במטרה להשפילו בפני משתתפי הסדנא.

צ' ראה במעשה הזה הוצאת לשון הרע עליו, וביקש מהמנחה להתנצל בפניו בגין התנועה המגונה ובגין התבטאויותיו. כשזה סירב, הודיע צ' כי הוא איננו רואה מקום להמשיך להשתתף בה נוכח התנהגותו של המנחה.

בכתב התביעה ביקש צ' מבית המשפט לצוות על הנתבעים להחזיר לו את 1,700 השקלים ששילם כדמי השתתפות בסדנא, ולהורות לנתבעים לשלם לו פיצויים בסך 14,800 שקל בגין הוצאת לשון הרע.

"קנטרנות לשמה"

הנתבעים ביקשו בכתב הגנה שהגישו לדחות את תביעתו ולחייבו לשלם להם הוצאות משפט. "מדובר בקנטרנות לשמה", טענו.

בתגובה על דרישתו להשבת דמי ההשתתפות, טענו הנתבעים כי התובע חתם על מסמך שבו נקבע שאין מחזירים דמי השתתפות אלא למי שהשתתף בכל חמש הפגישות של הסדנא, וגם אז לאחר שהוא מצהיר שלא הפיק כל תועלת ממנה. עם זאת, במהלך הדיון בבית המשפט הביעו הנתבעים נכונות להחזיר לו את דמי ההרשמה למרות שהוא הודיע על הפסקת השתתפותו בסדנא כבר בתום המפגש הראשון.

בעניין טענותיו כי העליבו אותו והוציאו עליו לשון הרע, טענו הנתבעים כי אין בדבריו כל ממש. הסדנאות, אמר נציג החברה יפתח שגיב, נערכות בצורה של חילופי דברים פרובוקטיביים, שתכליתן לעורר את המשתתפים ולגלות את מודעותם.

בדיון בבית המשפט הסבירו הנתבעים כי התובע ידע שמדובר בקורס יוצא דופן העוסק ב"למידה התנסותית". "הוא קיבל", טענו, "הסברים מבני משפחתו על אופי הסדנא".

המנחה, דדי אילני, שהעיד בבית המשפט בעניין התנועה המגונה שיוחסה לו, אמר אילני כי "התנועה היתה חלק מתהליך שאנו עושים בסדנא על מנת להמחיש לאנשים איך הם מגיבים לתנועות. התובע בחר לכעוס, והראתי למשתתפים כי זו היתה בחירתו. אבל זה חייב להיות כך, זה לא היה אישי כלפיו".

נציג החברה אישר את דבריו. "אחת המטרות בכל סדנא היא הפחתת האלימות כתגובה אוטומטית. אנו מראים לאנשים שהם יכולים להגיב אחרת," אמר.

צ' מחה על דבריהם של הנתבעים. "אני מצפה", הכריז, "שבית המשפט יגדיר נורמות ולא יתן לפגוע באנשים. אני מצפה שבית המשפט יקבע מהי הנורמה הראויה ומה לא".

"אין עילה לפיצויים"

השופט, גבריאל שטרסמן, קבע כי אין בסיס לטענות התובע כאילו התובעים הוציאו עליו לשון הרע. "לא היה לטענות האלה", ציין, "כל בסיס למרות שהתובע נתלה בניסוחו של החוק האוסר הוצאת לשון הרע".

גרסתם של הנתבעים היתה, על פי החלטת בית המשפט, אמינה. השופט שהעדיף אותה דחה את טענות התובע לפיהן הנתבעים ניסו להעליבו , לפגוע בו להשפילו ולהלבין את פניו. "כשאדם אומר לזולתו סתום את הפה או כשהוא עושה לעברו תנועה מגונה, אמר השופט, "יש לבדוק את הדברים או את הפעולה בהקשרם."

השופט שהגיע למסקנה כי התנהגות הנתבעים במהלך הסדנא לא חרגה בהקשר הדברים מן המקובל והמובן מאליו, דחה את התביעה לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע וציין כי לא הייתה לה עילה. בקשתו של התובע להורות לחברה להחזיר לו את דמי ההרשמה בסך 1,700 שקל התקבלה. "הנתבעים", ציווה השופט, "ישיבו לתובע את סכום הכסף תוך 21 ימים".

(ת.ק. שלום פ"ת 2218/02 ).