שלמה מעוז: אין דפלציה בישראל

מדד חודש יוני, שירד ב-0.6%, רשם את השיעור הנמוך ביותר מאז 1972. המדד הממוצע למחצית הראשונה של שנת 2003 עומד על מינוס 0.5% - השיעור הנמוך ביותר מאז המיתון של שנת 1967. פרשנים שונים כבר השתמשו במילה המאיימת, "דפלציה". כלכלני חברת המידע I-Biz, לדוגמה, העלו במחקרים שהתפרסמו החודש ב-ynet את החשש שהמשק הישראלי צועד לדפלציה. שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות נשואה זנקס חושב אחרת. בראיון ל-ynet מסביר מעוז מדוע המשק הישראלי עדיין רחוק מדפלציה.

מה היא דפלציה?

"דפלציה היא מצב של ירידת מחירים כרונית, חודש אחרי חודש. מצב שבו ניתן לקבוע כמעט בוודאות, שמה שעלה כך וכך היום, יעלה פחות מחר".

האם אכן המשק הישראל צועד למצב כזה?

"בהחלט לא. המצב שבו אנחנו נמצאים הוא מצב סטאטי, שבו אין צמיחה ואין אינפלציה, אבל גם אין דפלציה".

אבל המדד הוא כרגע שלילי, לא מאוזן.

"מדובר בירידות זמניות, שיימשכו עוד כחודשיים. אנחנו נמצאים בתיקון עיוותים של המדדים החיוביים שנרשמו בשנת 2002. מצב של דפלציה הוא כיום בלתי אפשרי, כיוון שרוב המפעלים בקושי מכסים את הוצאותיהם השוטפות, ולכן כושרם להוריד מחירים מיצה את עצמו. כשלמפעל אין די מזומנים לשלם לעובדים ולהחזיר את חובותיו בחומרי גלם, ספק אם הוא ימשיך להוריד את המחירים.

"למעשה, גם המדדים האחרונים קרובים יותר לאפס אינפלציה מאשר לדפלציה, כיוון שכמעט כל הירידה נובעת מסעיפי הדיור, הירקות והפירות. אם מנכים את הגורם העונתי של הירקות והפירות, נשארים עם אינפלציה שמוסברת מגורם הדיור בלבד, גורם שמושפע ישירות משער הדולר. כך שיותר מירידת מחירים, יש כאן השפעה זמנית של התיסוף על המדד. מאחר והירידה בדולר כבר נבלמה, והדולר בדרך למקום שבו היה לפני התיסוף, מה שהכי סביר זה שבהמשך השנה נהיה במצב של אינפלציה קרובה לאפס".

האם יש הבדל בין אינפלציה שלילית לבין דפלציה?

"ההבדל הוא במידת העקביות של ירידות המחירים. אינפלציה שלילית מתמשכת היא דפלציה. אינפלציה שלילית זמנית כמו זאת שאנחנו נמצאים בה, היא לא דיפלציה".

ברמה העקרונית, מה עשוי לגרום למשק לגלוש לדפלציה ממש?

"מדובר במצב שאינו רלוונטי למשק הישראלי, אבל דפלציה נובעת ממצב של חוסר ודאות קשה, שבו הציבור חוסך יותר ויותר ומוציא פחות ופחות. כשאנשים לא יודעים מה יהיה מחר, הם לא מוציאים כסף. כשהם לא מוציאים, היצרנים לא מוכרים, ואז לא שווה להם להשקיע בהגדלת הייצור, והם מעדיפים למכור את מה שיש. ואז, מדי חודש אתה יכול לקנות את המוצרים במחיר זול יותר. ברגע שזה קורה, הצרכנים מתחילים להגיד לעצמם: 'אם המוצר שאני רוצה לקנות עולה כך וכך, ובעוד חודש הוא יעלה פחות, אז אני לא אקנה, אלא אחכה לחודש הבא כדי שזה יהיה יותר זול'. ברגע שנוצר תהליך כזה, עצם אי קנייתו של המוצר גורמת להורדה נוספת במחירים, ונוצר מעגל קסמים".

המשק הישראלי סובל מירידה קשה ברמת הצריכה. מדוע לא נוצרת דפלציה?

"מדובר במשק קטן, שבו אין קשר ישיר בין רמת הצריכה לכמויות הייצור. אין זה אומר שדפלציה איננה אפשרית בישראל, אבל כרגע היא איננה חשש ריאלי. דפלציה פוגעת כיום דווקא במשקים גדולים: אנחנו רואים עכשיו דפלציה ביפן, ויש חשש מדפלציה בגרמניה ובארה"ב."

למה חשש? מדוע דפלציה נחשבת לדבר שלילי?

"כשהמחירים יורדים אף יזם אינו רוצה להשקיע בשום דבר. כל יזם אומר לעצמו: למה לקנות יותר חומרי גלם ולשלם ליותר עובדים היום, אם אני יכול לדחות את זה למחר ולשלם פחות? מובן מאליו, שתהליך כזה מוביל לאבטלה, וכשיש אבטלה, אנשים קונים פחות ופחות, וכל הפעילות הכלכלית נחלשת".

מי הם הנפגעים העיקריים מדפלציה?

"כולם. המפעלים נפגעים מהירידה במכירות, מהירידה בפדיונות ומהעדר השקעות, משקי הבית נפגעים מהירידה בתעסוקה, והממשלה נפגעת כי היא מרוויחה הרבה פחות כסף ממסים".

מה לגבי הבנקים?

"גם הבנקים נפגעים. בזמן דפלציה, ערך הכסף שבחשבונות העו"ש של הלקוחות עולה. לקוח, שביתרת העו"ש שלו יכול היה לקנות 100 עגבניות, יוכל לקנות עכשיו 101, והבנק מפסיד מכך".

ומי שמשלם משכנתא צמודה למדד, מרוויח?

"כן. זוגות צעירים שמשלמים משכנתא בהחלט יכולים להרוויח בטווח הקצר, אבל אם יפטרו אותם מעבודתם בגלל שמפעלים נסגרים או מצמצמים, הם יתגעגעו למצב של אינפלציה קלה".

האם דפלציה גורמת אוטומטית לירידה בשכר?

"בסופו של דבר כן. אם השכר הנומינאלי אינו משתנה, השכר הריאלי דווקא עולה, כי ערך הכסף עולה והמשכורת של היום תהיה שווה יותר בחודש הבא. אבל המפעלים, שנמצאים בהפסדים תמידיים, יורידו את המשכורות הנומינאליות מהר מאוד, ולו בכדי לשמור על ערכו הריאלי הקיים של השכר ולא להפסיד".

ומקבלי הקיצבאות?

"גם מקבלי הקיצבאות מרוויחים בטווח הקצר, אבל כשהממשלה בגירעון, היא מקצצת בקיצבאות, כפי שאנחנו רואים שקורה אצלנו כעת. היחידים שיכולים באמת להרוויח מדפלציה הם אנשים שחיים ממקור הכנסה מזומן כלשהו שאינו תלוי במצב המשק, מפנסיה המבוססת על חסכונות נזילים שכבר נפתחו, או מכסף שמגיע מחו"ל".

אינפלציה אפסית ולא דפלציה, האם זה מצב רצוי?

"מצבו הנוכחי של המשק הישראלי אינו מצב טוב בגלל גורמים אחרים, שמביאים לתהליכים דומים. אפס אינפלציה איננו בהכרח דבר רע, אבל התהליכים שאני מדבר עליהם: פחות צריכה, פחות ייצור ופחות תעסוקה, בהחלט קיימים גם כאן, אם כי מסיבות אחרות".

האם במשק הישראלי זכורה תופעה של דפלציה?

"לא זכור לי מצב כזה. היו ירידות מחירים גם בעבר, בינואר 2001, למשל, אבל גם אז זה קרה בגלל הייסוף".

מה צריך לעשות כדי שמשק יצא ממצב של דפלציה?

"משק בדפלציה זקוק להרחבה מוניטרית חזקה. במצב של דפלציה צריך להדפיס כסף, להוריד את הריבית באופן דראסטי ולהגדיל את הגירעון. אבל אני מדגיש, שכל ההמלצות הללו אינן רלוונטיות למשק הישראלי שכאמור, אינו נמצא בסכנת דפלציה. בישראל צעדים כאלה עשויים להביא לתוצאות מסוכנות: הורדת הריבית תגרום לדולר לקפוץ, ואת הגירעון אי אפשר להגדיל כיוון שהוא גדול גם כך. את המשק הישראלי צריך לעורר באמצעים אחרים לגמרי, כמו אלה שנעשו במסגרת התוכנית הכלכלית: הפרטה, הגדלת התחרות, הורדת מיסוי ומתן תמריצים ליציאה לעבודה".