נהר זורם ביניהן

מי שירצה להתרענן בקיץ הניו יורקי המהביל, ישמח בוודאי להצטרף לשיט על הדלאוור, חוויה שתצנן לו את הגוף והנפש. גיחה לדלאוור, אחד מהאתרים היפים ביותר בצפון מזרח ארה"ב, והתנסות ברפטינג או בשיט קייאקים, תחזיר אתכם הביתה צוננים, רעננים ומלאי אדרנלין.

אורכו של הדלאוור 118 קילומטרים, והוא זורם לאורך קו הגבול המפריד בין מדינת ניו יורק לפנסילבניה. הנהר, הגדול ביותר שזורם חופשית בצפון מזרח ארה"ב, יוצר עמק ירוק ועתיר אטרקציות תיירותיות. העמק בהרי Kittatinny, שהם שלוחה של שרשרת בהרי הרי האפאלצ'ים, מהווה אתר משיכה המוני לחובבי נופים והרפתקאות רטובות.

הדלאוור מתחיל במורדות המערביים של הרי הקטסקיל במזרח ניו יורק. הנהר מתפצל לשתי שלוחות, מערבית ומזרחית. נופי השלוחה המערבית מרשימים יותר, כשהקטע הכי אטרקטיבי נמתח מהעיירה פורט ג'רביס עד למקום שנקרא "באריוויל" (Barryville). מדובר בקניון (Gorge), שחפר הנהר לאורך כשלושה קילומטרים. הכביש הצמוד בצידו

הצפוני של הנהר מטפס לגובה של כ- 365 מטרים על הרכס, ונשקף ממנו נוף עוצר נשימה.בהמשך הופך הנהר, הזורם באופן כללי דרומה, לקו הגבול שבין מדינות פנסילבניה וניו ג'רזי. הקטע התחתון שלו מהווה את קו הגבול שבין ניו ג'רזי לדלאוור.

שלוחת הנחל המערבית זורמת לאורך 145 קילומטר ומנקזת כ- 12 אלף מיילים מרובעים. הדלאוור משמש להפקת חשמל באמצעות תחנות הידרו אלקטריות, ואפילו כנתיב מים חשוב המאפשר לאניות גדולות להגיע מהאוקיינוס לנמל של העיר פילדלפיה, ולאוניות קטנות יותר להפליג עד לנמלה של טרנטון הסמוכה.

דרך המכרות הישנה

ב- 25 בדצמבר 1776 חצה ג'ורג' וושינגטון עם צבאו את הדלאוור. וושינגטון הפתיע את אויביו והנחיל תבוסה לחיל השכירים הגרמני של הכתר הבריטי בקרב המפורסם של טרנטון. בנוסף יש עדויות ארכיאולוגיות למכביר לקיומם של מתיישבים אינדיאנים לאורך גדות הדלאוור כבר 8,000 שנה.

מומלץ להקדיש לטיול לאורך הנהר סוף שבוע שלם. לא תצטערו. כדי להגיע לדלאוור יוצאים ממנהטן על גשר וושינגטון לעבר RT 80 עד ל- RT. 23 North יוצאים ביציאה מס' 53 ועולים על כביש 23 North שיוביל אתכם עד פורט ג'רביס. רוב הנסיעה מתרחשת בניו ג'רזי, פורט ג'רביס. הדרך המסומנת כ- RT. 6W תנחה אתכם דרך פורט ג'רביס אל המעגן הצמוד לצידו השמאלי (הדרומי) של הנהר.

העיירה פורט ג'רביס ממוקמת ממזרח למישור האפאלצ'ים למרגלות הרי Shawangunk. איזור ששימש במשך דורות רבים כמרכז תחבורה לספינות, רכבות ומאוחר גם לכלי רכב וכתחנה בדרך לדרך המכרות הישנה. העיירה תיפקדה גם כנמל שקישר בין הדלאוור ותעלת ההדסון, ובהמשך כתחנה על אם הדרך שבין העיר ניו יורק ואגם אירי. היום משמשת פורט ג'רביס מרכז איזורי ותחבורתי לסביבתה.

"דרך 100 המייל", הראשונה מסוגה, שנסללה בצפון אמריקה ומוכרת בשם "דרך המכרות הישנה", הפכה כיום ל- RT. 209 . במקור היתה זו דרך כבושה שסללו המתיישבים ההולנדים הראשונים כדי להעביר את עפרת הנחושת מהמכרות בסביבה אל המפעלים בניו יורק ובניו ג'רזי. לאיזור ה- Tri-State Region, שסביב פורט ג'ארבס חלק חשוב בתולדות ארה"ב הצעירה והמתגבשת.

עד סוף המאה ה- 19 שימש הנהר בעיקר להשטת גזעי עצים שנכרתו בסביבה ביערות שסביב פורט ג'ארביס והושטו עד פילדלפיה. הזינוק הגדול בא ב- 1820, עם סיום חפירת תעלת ההדסון שקישרה את אגם אירי עם מסילת הברזל המערבית שהגיעה עד לכאן. לראשונה נוצר קשר רציף בין מכרות הפחם בצפון-מערב פנסילבניה והנמלים במזרח. ה"בום" הכלכלי נמשך עד סיום המאה ה- 19, תקופה שבה נסגרו רוב המכרות שהידלדלו.

האיזור שאיבד את חשיבותו הכלכלית, הפך בהדרגה למרכז תיירותי. כיום נוסעות במסילה רק רכבות נוסעים המגיעות מפורט ג'רביס לניו יורק. בפורט ג'רביס נמצאות כמה חברות שמציעות שיט בנהר הדאלאוור על גבי רפסודות גומי או בקייאקים. מחירי כל החברות זהים פחות או יותר. למשל, חברה בשם Indian Head מציעה שיט רפטינג במחיר של 29 דולר ליחיד באמצע השבוע ו- 32 דולר בסופי שבוע (פרטים בטלפון: 800-874-2628).

ההסעות שממתינות למשיטים האמיצים בפורט ג'רביס יקחו אתכם לבאריביל, ומשם לנקודת שכירת הקאנו או הרפסודות שנמצאת במעגן Matamoras. עם הסירות שתשכרו שם תחזרו אחרי חמש, שבע שעות למקום שבו החניתם את המכונית.

בהחלט ניתן להסתפק בשייט מעגלי של כשלוש עד חמש שעות, שמתחיל ומסתיים באתר הנקרא Pond Eddy.

אל תפחדו להירטב

החוויות שצפויות לכם במהלך השיט והנוף המדהים שעל פניו תחלפו באיטיות הן כמעט חד פעמיות. הנה כמה עצות מועילות לשיט:

כדאי להצטייד בשקיות גומי אטומות עבור המצלמות שחובה לקחת.

למרוח קרם הגנה ולהצטייד במשקפי שמש (צמודים היטב לעיניים).

עדיף ללבוש בגדי ים ונעלי התעמלות ולהצטייד בכובע להגנה מהשמש.

מומלץ לקחת אוכל ושתייה לפיקניק שתעשו בדרך, אבל תקפידו לאכסן את המזון בשקיות אטומות למים.

חובה להשאיר עליכם את חגורת ההצלה כל עוד אתם במים.

את דברי הערך מומלץ להשאיר במקום מסתור במכונית.

מומלץ להגיע מוקדם ולא בשעות החמות והצפופות בתיירים הממתינים לסירות.

על ילדים קטנים יש להקפיד בשבע עיניים, למניעת אסונות.

תקפידו לשמור על נקיונו של הנהר ושל מקומות הפיקניק סביבו.

כאשר תסיימו את השיט תגלו שהקיבה מקרקרת. המקום הכי מומלץ למלא אותה הוא Flo-Jeans Riverside Eatery, מדובר במסעדה ותיקה שנפתחה ב- 1929 על ידי שתי אחיות שהתמסרו לאיסוף בובות ועגלות ושאר שמטעס. השתיים הפכו את אולמות המסעדה למעין מוזיאון פרטי לא שיגרתי. המסעדה ממוקמת בצמידות לגשר המתכת הגדול שמעל לנהר, בתוך מבנה ויקטוריאני עתיק, שהיה שייך בזמנו לשומר הגשר, האיש שנהג לגבות את דמי החצייה עליו. מהמרפסת של המסעדה ניבט נוף מרהיב של הנהר. אין דבר יותר מעורר תיאבון מאשר לצפות על הנהר אגב ארוחה ביתית. ארוחה בת שלוש מנות, כולל צלי בשר,עולה 15 דולר לאדם. בוודאי תשמחו לגלות שפורט ג'רביס מלאה במסעדות רבות אחרות, מומלצות לא פחות.

החברות השונות מאפשרות גם לשכור ביתני עץ לשינה לאורך הנהר תמורת 90 ללילה, למשפחה של עד ארבע נפשות ללילה. תשמחו לדעת שרבים מבעלי העסקים באיזור יזמינו אתכם בהתלהבות להישאר ללינת לילה.

לאלה מכם שרק רוצים ליהנות מהנוף ולא מוכנים להירטב, הדרך הטובה לבצע זאת הוא בנסיעה על "כביש הנוף" לאורך גדת הנהר מפורט ג'רביס ועד באריוויל, שם תפנו ימינה לעבר כביש מס' 55 . מכאן תוכלו להמשיך בדרך ההררית היפהפיה בינות ליערות עצי מחט לכיוון עיירה בשם נארוסברג (Narrowsburg), וממנה לחזור,במקביל לגדת הנהר, לאורך כביש 97 הסלול. בדרך חזרה תוכלו לעצור בנקודות התצפית שפזורות לאורך הדרך ולהתפעל מנוף הנהר המדהים הנשקף מלמטה.