גן עדן: מדריך לפעוטונים יוקרתיים

דפנה בת השלוש וחצי היתה כולה התרגשות לקראת מסיבת סיום השנה של גנון ירוק בטבע בקרית-אונו, שבו בילתה את השנתיים האחרונות. בשעה ארבע וחצי אחר-הצהריים עלו היא ו-30 ילדי הגן על עגלה שנגררה על-ידי טרקטור בקיבוץ שפיים. הטרקטור ערך להם סיור מודרך ברפתות של הקיבוץ ואחר-כך הוריד אותם בחוף הים. שם ציפה להם אלוף הארץ בבניית ארמונות חול, עמי איטח, שערך להם תחרות פיסול בחול. הפרס הראשון שהובטח מטעם הנהלת הגן: רדיו-טייפ וקלרינט. על החוף היו מתקני משחק מתנפחים, ולאחר שהילדים סיימו לשחק בהם נערך להם קומזיץ עם כיבוד עשיר.

בינתיים הנעים להורים את זמנם זמר עם גיטרה בשירה בציבור. אבל זה לא הכול: בסיום קיבלו הילדים תעודה מעוטרת בקלף - עם תמונתם ועם הערכות שכתבה הגננת - שלא היתה מביישת גם את אוניברסיטת הרווארד.

מסיבת הסיום של גן ירוק בטבע משקפת תופעה חדשה של השנים האחרונות: ברחבי הארץ צצים גנים פרטיים רבים לגיל הרך (עד גיל שלוש לרוב), שגובים כסף רב ומציעים בתמורה מגוון רחב של פעילויות, שיטות חינוך מיוחדות, אנשי צוות מקצועיים ושלל גימיקים שמטרתם למשוך את לב ההורים, שמצידם מוכנים - אלה שהפרוטה בכיסם כמובן - להשקיע יותר ויותר בחינוך ילדיהם הרכים. במסגרת התחרות החריפה ביניהם משקיעים הגנים, בין היתר, אלפי שקלים במסיבות סיום מפוארות. לא מדובר רק בגנים ביישובי יוקרה, אלא גם במקומות המתאפיינים באוכלוסיה מהשכבה הבינונית - גבעתיים, ראשון-לציון, חולון, ראש-העין, רעננה, בנימינה, חיפה ומקומות רבים נוספים.

הורים שרושמים את ילדיהם ליקרים שבגנים האלה משלמים כמעט 40 אלף שקל לילד בשנה. משפחה עם שני ילדים בהפרש גילים של שנה-שנתיים, או עם תאומים, שתתעקש לשלוח את ילדיה לגן כזה, תגיע להוצאה מפלצתית ממש: 75 אלף שקל בשנה.

רוב הגנים הפרטיים היוקרתיים נמצאים בבתים פרטיים, המשמשים אך ורק לצורכי הגן. בחלקם ייאלצו ההורים לעבור תחקיר קטן כשיבואו לרשום את ילדם, לא כדי לוודא חלילה שהילד מתאים לגן, אלא לוודא שהוריו מתאימים.

הגנים מציעים חוגים ופעילויות שלא תראו בגן רגיל. בגן פיציקטו בגבעתיים, למשל, יש בכל חג אירוע בסדר גודל של הפקת צמרת. בשבועות, לדוגמה, נבנה מאהל בדואי, שכלל גז כבשים ומיטב שירותי הקייטרינג להורים ולילדים.

כל גן מציע בדרך-כלל בין שלושה לחמישה חוגי העשרה שונים, שמועברים כולם על-ידי אנשי מקצוע הבאים מחוץ לגן. בגן תות ברמת-אביב ג' יש חוג ג'ימבורי, חוג טבע, יצירתרון ואפילו חוג אנגלית. בעלת הגן מספרת שפעמיים בשנה הילדים יוצאים הילדים לטיול באוטובוס, שתוכנו מותאם לנושא הנלמד בגן. בגן המדען בראש-העין מציעים לילדים אפילו חוג לטבחים צעירים, ובגן ירוק בטבע יש חוג שיאצו.

ההשקעה היתרה בגנים הפרטיים ניכרת גם במראה שלהם ובאיכות הציוד. הם כוללים חלוקה לפינות עבודה, ובחלקם נעשה שימוש בחומרים טבעיים כמו עץ (לעומת פורמייקה, פלסטיק וכו') ובמשחקים איכותיים, בהם משחקי עץ.

חלק מהגנים מעסיקים בצוותם אקדמאים ואנשי חינוך, וכן גננות מוסמכות לכל קבוצות הגיל, כולל לתינוקות. עלות שכר גננת מוסמכת היא 40 שקל לשעה. בעוד שבמעונות היום של ויצו ונעמת שכר עוזרת גננת עומד על 18 שקל, בגנים הפרטיים משלמים לעוזרת גננת בין 20 ל-25 שקל.

רבים מהגנים הפרטיים מעסיקים מבשלת שמכינה ארוחות במקום, או שוכרים ארוחות קייטרינג מבחוץ. רובם מציעים ארוחת בוקר עשירה ומגוונת הכוללת מזון אורגני, ירקות, ביצים, לחם, מעדני חלב ועוד, ארוחת צהריים וארוחות ביניים. במקרים רבים בניית התפריט נעשית בייעוץ עם דיאטנית.

עד לפני מספר שנים פעלו רוב הגנים הפרטיים עד שעות הצהריים. היום הם פותחים את שעריהם עד השעה ארבע אחר-הצהריים, ויש אף כאלה המאפשרים סידור מיוחד עד השעה חמש.

חלק מהגנים מפעילים אתר אינטרנט, המאפשר קשר עם ההורים ועדכון שוטף שלהם לגבי הקורה בגן, עצות מאנשי מקצוע, צילומים של הילדים בעת פעילות בגן ועוד.

אבל זה לא נגמר כאן. ועד ההורים דורש בדרך-כלל השתתפות נוספת של ההורים לצורכי פעילויות תרבות וחוגים נוספים, מתנות לצוות הגן ועוד, סכומים המגיעים בממוצע לכ-600 שקל נוספים בשנה. ואסור, כמובן, לשכוח את אוגוסט השחור, כפי שהוא קרוי בפי ההורים. חודש החופש שבו נמצאים הילדים שבוע אחד לכל היותר בגן, אבל ההורים משלמים תשלום חודשי מלא, שאליו מיתווספת על-פי רוב הוצאה דומה על עוד שבועיים של קייטנה. "אם הגן מצריך משכנתא", אומר אב לילדה בת שלוש מהרצליה, "אוגוסט לבדו מצריך משכורת 14. זה פשוט טירוף".

שיא האירוניה הוא בכך שהגנים הפרטיים היקרים ביותר נמצאים דווקא בקיבוצים. חברי הקיבוצים גילו את האטרקטיביות של גני הילדים שלהם. בגן של קיבוץ שפיים, לדוגמה, גובים כ-2,800 שקל לילד. בקיבוץ עינת (ליד ראש-העין) גובים (על אותן שעות) 2,625 שקל.

בין הגנים הפרטיים יש כאלה שגובים 3,000 שקל לחודש ויותר ולא מעניקים תמורה מיוחדת או כזו המצדיקה את המחיר. הארוחות לא מבושלות במקום אלא מסופקות על-ידי חברת קייטרינג, או שאין יותר חוגים או משחקים מאשר בגנים אחרים. לעומת זאת, ישנם גנים פרטיים המציעים שיטות חינוך מיוחדות, שדורשות השקעת מאמץ פרטני רב יותר בכל ילד, ובהם יש אנשי צוות רבים יחסית, גננות מוסמכות בעלות תואר אקדמי גם לגילאי שנה, משחקים באיכות גבוהה וחוגים והפעלות במגוון עשיר.

הגנים המתחרים ביניהם עורכים "מסעות פרסום" להורים לקראת שנת הלימודים. העיתונים מתמלאים במודעות, תיבות הדואר מתמלאות בפלאיירים מושקעים ועל עמודי החשמל נתלות מודעות רבות. להורים מוצעים גימיקים שונים ומשונים, החל בהוצאת עיתון על חדשות הגן, דרך הרצאות להורים על הילינג, שיאצו, שמני הרגעה וכו', ועד תמונות מחזור מקוריות. ישנם גנים שבהם יוצרים מסגרת חברתית להורים ואף מקיימים טיולים בשבתות, שהופכים את הגן למעין משפחה גדולה.

מה הרקע לצמיחה המוגברת של גני הילדים הפרטיים? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים היום בארץ 320 אלף ילדים עד גיל שלוש. לפי הערכות, מחציתם נשארים בבית עם מטפלת או עם הורה, רבע מבלים במעונות יום המצויים תחת פיקוח משרד העבודה, וכל השאר הולכים לגנים פרטיים.

באתר האינטרנט של דפי זהב רשומים יותר מ-2,700 גנים פרטיים. בפועל יש עוד אלפים הפועלים בדירות פרטיות. רוב גני הילדים הפרטיים מנוהלים ללא פיקוח ממסדי הולם, כשההורים וכוחות השוק הם המפקחים היחידים כמעט.

מחקר שנערך במכון אדווה למחקרים חברתיים מלמד, כי ישראלים מוציאים היום על חינוך חלק גדול יותר מהכנסתם בהשוואה לעבר. במהלך 15 השנים שחלפו מאז 1987 השתנו מאוד פני החינוך בארץ: המדינה השילה מעצמה את האחריות המלאה למערכת החינוך, תוך שהיא פותחת דלת ומאפשרת ליזמים פרטיים ולהתארגנויות פרטיות של הורים להיכנס יותר ויותר לתחום. ההפרטה חדרה לכל שלבי החינוך, החל מהחינוך הקדם-יסודי וכלה בחינוך הגבוה. במסגרת זו הוקמו גם אלפי גני ילדים פרטיים.

המשמעות המעשית היא שמשפחות נדרשות להוציא מכיסן כסף רב על חינוך ילדיהן מעבר לתשלומי החובה, והסכומים מצויים במגמה של עלייה מתמדת. כיוון שמשפחות שונות אלה מאלה ביכולתן לשלם, התוצאה היא היווצרות פערים גדולים בין ילדים לפי רמת המשאבים הכלכליים של הוריהם.

זה מתחיל כבר בגיל הרך. בעוד שהורים בעלי יכולת משלמים אלפי שקלים בחודש לגן פרטי שמציע לילדיהם מכל הבא ליד, הורים רבים שהם חסרי אמצעים נאלצים להישאר בבית עם הילד, או לשלוח אותו לסבתא.

נתון מעניין נוסף שעולה מהמחקר הוא שנטל ההוצאות על חינוך של משפחות במעמד הבינוני גבוה היום יותר מאשר זה של משפחות בעשירון העליון. המעמד הבינוני (העשירונים שישי עד תשיעי) הגדיל מאוד את ההוצאה על שירותי חינוך גם כי המדינה מתנערת מחלקים גדלים והולכים של המימון, אבל גם בגלל השאיפה לצמצם פערים לעומת העשירון העליון, שפתח פער גדול בתחום זה בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90.

הדבר מתבטא בין היתר בנכונות גוברת לשנות אפילו מקום מגורים כדי להשיג חינוך טוב לילדים. "בכל הסקרים שעשינו", אומר שמעון איזנברג, מנכ"ל רשת התיווך רילטי אקזקיוטיב, "גילינו שרבים מאוד בוחרים את הדירה לפי רמת מוסדות החינוך שמסביב, מגני הילדים ועד בתי-הספר התיכוניים".

האם הגנים המושקעים והמתוחכמים, המציעים לילדים בני שנה, שנתיים ושלוש, שרק לא מזמן למדו ללכת או לדבר, שלל גירויים ופעילויות הם דבר טוב עבורם? האם עודף הגירויים הזה רצוי? כמו במקרים רבים, התשובה מורכבת. "זה בהחלט רצוי", אומר ד"ר אלון אסלנוב, מתמחה בפסיכיאטריה לילדים והורה לשני ילדים בגן ירוק בטבע, "זוגות צעירים רבים מודעים היום לכך שהשנים הראשונות בחיי הילד הן משמעותיות ביותר להנחת בסיס התפתחותי ונפשי מוצק ובריא".

אבל גם הוא מודה שלא קל לעמוד בהוצאה הכרוכה בכך, ולפעמים צריך ממש לערוך סדר עדיפויות חדש בניהול כלכלת המשפחה. רעייתי דורית, שגם היא רופאה, ואני, כזוג צעיר בגילי ה-30 הנמצא בתחילת דרכו, נאלצים להקריב הרבה מאוד כדי ששני ילדינו בני השנתיים והשלוש יהיו בגן טוב, שמסוגל להעניק להם את החשיפה החווייתית והרגשית הנאותה, לצד דמויות התייחסות חינוכיות שיכולות לשמש מודל לחיקוי. נסיעות לחו"ל לא באות בחשבון מבחינתנו.

"הרכב שלנו לא חדש, ובכלל, בסל ההוצאות הכללי שלנו משכורת אחת שלמה הולכת על חינוך הילדים ועל תרבות", אומר אסלנוב, ומסכם: "למרות שבדברים אחרים אנחנו מצמצמים, אין לי ספק שבחשבון הסופי ההשקעה הזו בחינוך משתלמת מאוד ומחזירה את עצמה עשרות מונים כשהילדים גדלים".

לעומתו, פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים סבורים שילדים בגיל הרך זקוקים בעיקר למסגרת חמה, תומכת ואוהבת - כמו בגן של פעם - ולא ממש חייבים את כל מגוון הגירויים והפעילויות שמציעים להם הגנים המושקעים למיניהם. גם הגננת דפנה בלזר מגן ירוק בטבע, ששם דגש בעיקר על נושא הטבע, חושבת שעודף הגירויים הוא לא תמיד נכון, בעיקר פעילויות שמעוררות הישגיות ותחרותיות.

"בעולם המודרני התחרותיות היא עצומה, היא אומרת, ההורים עסוקים מצאת החמה ועד צאת הנשמה במרדף אחר הכסף וההישגים, וחלק נכבד מהם, מתוך דאגה לילד, מנסים להכין אותו מגיל אפס להתמודדות עם מלחמת הקיום. אסור להפוך את הגן לגירסה מוקדמת של כיתה א'. ילדים עד גיל ארבע-חמש חייבים קודם-כול להיות ילדים ואסור לקחת מהם את זה, כי החסכים האלה מתגלים בגיל מאוחר יותר".

ד"ר מאיר מנחם, פסיכולוג ויועץ ארגוני לגני ילדים, מציג את הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון בבחירת גן:

מספר הילדים בקבוצה: קבוצה של בין 12 ל-18 ילדים היא אופטימלית. בקבוצה גדולה יותר הילד מאבד מייחודיותו וזוכה פחות לתשומת לב מאנשי הצוות. בקבוצה קטנה יותר, מצד שני, יש פחות גירויים מצד ילדים אחרים, שמפרים את הילד ואת התפתחותו.

גננת בעלת פילוסופיה חינוכית: יש לברר עם הגננת על-פי איזו שיטת חינוך עובד הגן והאם היא בעלת ידע מקצועי בנוגע לשלבי ההתפתחות של כל גיל. גננת בעלת ניסיון (רצוי גם ניסיון כאם, המאפשר לה להיות ערה לצרכים של כל ילד קטן) תתרום רבות להתפתחות הילד.

מראה הגן, הציוד ובטיחות: אחד הדברים החשובים ביותר בבחירת גן. בטיחות הילדים היא הראשונה במעלה. גן הבנוי מחומרים איכותיים וטבעיים, כמו רהיטי עץ, צעצועי עץ וחצר עם דשא, למשל, עדיף.

ארוחות: מומלץ לבחור גן שמציע ארוחת בוקר, ארוחת צהריים חמה הכוללת בשר, פחמימות וירקות, וכן ארוחות ביניים מזינות. בשנים האחרונות התפתחה בחלק מהגנים אופנה חדשה: ארוחות מחברות קייטרינג. יש גנים שמעסיקים מבשלת, שמכינה ארוחות ביתיות ומזינות בגן עצמו. הבישול בגן מעניק לילדים תחושה ביתית, ויתרון נוסף שלו הוא טריות המזון והפחתת הסיכון למזון מקולקל.

חוגים וסדר יום: רצוי לבחור גן עם סדר יום מובנה ועשיר (אך לא יותר מדי) וחוגים המותאמים לשלב ההתפתחותי של ילדי הגן, חוגים שמועברים על-ידי אנשי מקצוע.

קרבה לבית: עניין של נוחות. לגילאי שנה עד שלוש, שאותם ההורים מסיעים לגן, אין הכרח בגן קרוב לבית. לפעמים עדיף גן שקרוב יותר למקום העבודה של אחד ההורים.

גן ייחודי: גן ייחודי הפועל לפי שיטת חינוך מסוימת - יוקרתי ומושקע ככל שיהיה - לא יתאים לכל אחד. חשוב שתהיה התאמה בין הגישה החינוכית של ההורים לזו של הגן, אחרת צפויים חיכוכים במהלך השנה.

הקשר עם הגננת. חשוב שתיווצר דינמיקה חיובית בין ההורים לגננת. הגננת איננה בייבי-סיטר, עליה להיות מקצועית ובעלת ידע רב בתחום החינוך והשיטות החינוכיות השונות. על צוות הגן לדעת להתמודד רגשית עם התפרצויות ועם אלימות של ילדים ברוגע ובשלווה.

משפחות רבות לא יכולות להרשות לעצמן לשלם לגן פרטי, אפילו לא מהיוקרתיים שבגנים הפרטיים. להן נותרת האופציה של מעונות יום ומשפחתונים. תחת פיקוח משרד העבודה פועלים היום 1,700 מעונות יום ו-2,200 משפחתונים הנמצאים בבתים פרטיים. טווח המחירים בהם נע בין 1,200 ל-1,800 שקל בחודש. מדי ספטמבר קובע משרד העבודה יחד עם האוצר את תעריפי המעונות לשנה הקרובה, כל שאי-אפשר עדיין לדעת מה יהיה המחיר השנה.

בכל מקרה, המדינה מסייעת ומסבסדת את המחיר על בסיס הכנסה לנפש או דירוג היישוב. חד-הוריים זוכים לסיוע המרבי, ומקבלי הסיוע הגדול ביותר מביניהם משלמים 500 שקל בחודש בלבד. מסיבה זו, אגב, זוגות רבים מעדיפים לא להינשא ולהישאר חד-הוריים.

בנוסף, עמותת ח"י, חינוך ישראלי, של תנועת דור שלום מפעילה רשת גני ילדים ומעונות באזורי מצוקה ובעיירות פיתוח. וישנם כמובן המעונות שמפעילה רשת ש"ס, נאות מרגלית. בש"ס מחנכים על ברכי התורה, בח"י מחנכים על עקרונות הדמוקרטיה והפלורליזם. בשניהם גובים מחירים סמליים בלבד באזורי מצוקה, לעתים 50 שקל לחודש בלבד, ובאזור המרכז - 550 שקל בחודש.

איפה וכמה?

הנסיך הקטן מרכז מונטסורי, שיכון דן תל אביב: 2,770-3,300 שקל בחודש.

גנון ירוק בטבע, קרית אונו: 2,500 שקל בחודש.

גן פיציקטו, גבעתיים: 2,160 שקל.

הגן שלנו - הבית של יעל, בנימינה: 1,950 שקל.

גן קידלנד, רמת גן, רמת השרון ונתניה: 2,200 שקל.

דן דונלד דאק, גבעת טל, ראש העין: 1,780 שקל.

הגן של קיבוץ שפיים: 2,800 שקל.

פעוט גן, הרצליה ב': 2,200 שקל.

הגן של רענן: 3 גנים ברחבי חיפה: 1,600-2,510 שקל.

גן מוסיקה לי, באר שבע: 1,430 שקל.