"לא בת 17" זכה בפרס הגדול בפסטיבל חיפה

פסטיבל הסרטים הבינ"ל ה-19 בחיפה ננעל הערב (שבת) עם הכרזת הזוכים בקטגוריות השונות בתחרות הישראלית והבינ"ל שנערכו במסגרתו. בקטגוריית הסרט העלילתי הישראלי זכה סרטו של יצחק צפל ישורון, "לא בת 17", ובתחרות "עוגן הזהב" לקולנוע ים תיכוני זכו במשותף סרטו של הבמאי המרוקני דאוד אאולד סיעד "סוס הרוח" וסרטו של הבמאי הפלסטיני האני אבו-אסד "החתונה של רנא". שני סרטים אלה, כתב חבר השופטים בראשותו של השחקן האוסטרי קלאוס מריה ברנדאואר, "נבחרו על כך שהעזו לעמוד אל מול השמש".

למרות שבהימורים הלא רשמיים שקדמו לטקס הענקת הפרסים בקטגורית סרטי העלילה הישראלים בלטו סרטו של איתן גרין "חלומו של הנרי" וסרטו של שחר סגל "צעד קטן", הבחירה להעניק את הפרס, העומד השנה על סכום של מאה אלף שקל, דווקא לסרט שעוסק בשברו של החלום הקיבוצי, התפוררותה של האידיאולוגיה הציונית ותחושת האבדון של גיבוריו, לא מפתיעה במיוחד. בישראל 2003 מתגעגעים לתקופת "נועה בת 17" וסרט ההמשך של צפל ישורון מאפשר התרפקות מסוימת, גם אם הוא מכה על חטא ומורה לכאורה על הטעויות שנעשו במהלך עשרים השנים האחרונות.

בנימוקי חבר השופטים, בראשותה של עו"ד אורנה לין, נכתב: "סרטו של צפל ישורון מציג סיפור פשוט ומורכב מאוד של חלום ושברו. זה בצד זה, הקיבוץ והפרט, מופשטים מערכיהם וסודות מן העבר מאיימים על חייהם בהווה. כל המציאות הקשה הזו נפרסת לעינינו ללא דרמטיזציה, בצילום ריאליסטי ובאמצעות צוות מצוין של שחקנים ושחקניות. הסרט נוגע בליבנו כי הוא אנושי, וניתן לראות גם את הכוח וגם את החולשה של כולנו, ולהיאחז בשביב תקווה שאולי בכל זאת נהיה משפחה אחת ונתגבר".

מעניינת במיוחד החלטת צוות השופטים לחלק את פרס "עוגן הזהב" לשני סרטים, החלטה שנתקבלה פה אחד ולא בשל מחלוקת. "החתונה של רנא" - שזכה בפרס במשותף עם "סוס הרוח" - הוא סרטו העלילתי השני של האני אבו-אסד ("פורד טרנזיט"). מדובר בדרמה רומנטית, בכיכובם של קלרה חורי וחליפה נטורא, שעוסקת כמעט ללא מילים במציאות הקשה של החיים במזרח ירושלים. למרות שמדובר בסרט שמעלה שאלות פוליטיות וחברתיות, יש בו אופטימיות ותקווה. זהו הסרט העלילתי הארוך הראשון בו מככבת חורי בתפקיד ראשי, תפקיד מצוין שזיכה אותה בפרס השחקנית בפסטיבל מרקש בשנה שעברה (2002). הסרט, שהוקרן בין היתר במסגרת "שבוע של מבקרים" בפסטיבל קאן, נרכש להפצה בישראל ויוקרן בקרוב ברחבי הארץ.

הקהל הגיע. למרות הכל

השנה רשם הפסטיבל הצלחה הן בהיקף מספרי הכרטיסים שנמכרו ותפוסת האולמות והן בהיקפו של הקהל הרב שגדש את אירועי החוצות, שכללו הקרנות סרטים תחת כיפת השמיים ומופעי מוסיקה. בשל הפיגוע הכבד שאירע שבוע לפני פתיחתו של הפסטיבל במסעדת "מקסים" החיפאית, הובע חשש מסוים כי הקהל הרב, שבדרך כלל פוקד את הפסטיבל, יעדיף השנה להתרחק ממקומות הומים. הקהל כאמור אכן הגיע בהמוניו, אך נאלץ להתמודד במקרה הטוב עם תורים ארוכים מאוד של בדיקות ביטחוניות בכניסה למתחמי הפסטיבל, או במקרה הפחות נעים עם דרישות לא הגיוניות לכאורה של אנשי האבטחה, שגבלו לא אחת בהתעללות.

למרות המצב הביטחוני, גם השנה התארחו במסגרת הפסטיבל אורחים בעלי שם בינ"ל בתחום הקולנוע כשהבולטים שבהם היו הבמאי ממוצא יווני קוסטה גאברה, שהגיע לפסטיבל לרגל הקרנת סרטו "אמן", והשחקן האוסטרי הנודע קלאוס מריה ברנדאואר ("מפיסטו"), שהוזמן לכהן כחבר בצוות השיפוט של תחרות "עוגן הזהב" לקולנוע ים תיכוני.

פרסים נוספים

פרס ג'ק ניילור לצילום בסרט עלילתי בסכום 5,000 דולר הוענק ליואב קוש על הסרט "חיים זה חיים" בבימויה של מיכל בת-אדם. חבר השופטים נימק את החלטתו וכתב: "קוש מראה לנו את תל אביב של עכשיו עם ניחוחות וטעמים של פעם – רומנטית ויפהפיה. המצלמה מלווה את הנשים והגברים שבסרט בצילומי חוץ ופנים מוקפדים, נקיים ואסתטיים ודומה שהמצלמה עצמה גם היא אחת מגיבורות הסרט".

עוד במסגרת הפרסים שחולקו במסגרת הפסטיבל: מענק קרן מקור לדרמת טלויזיה ע"ש שרון עמרני בסכום של 30 אלף שקל הוענק ל"הללויה" בבימויו של דני סירקין; פרס יקבי בנימינה, תרומת דני דימבורט ואבי לרנר בסכום של 5,000 דולר, הוענק לאילן זיו על סרטו "הצומת", שזכה במקביל בפרס שרותי עריכה מתנת אולפני תל אביב; הקרן החדשה העניקה מענק פיתוח בסכום עשרים אלף שקל לסרטם של הבמאים דוד בלחסן ואשר חמיאס, "ילדי הגזזת"; פרס ע"ש אלי גלפנד לסרט הקצר בסכום אלפיים שקל הוענק ל"אודישן" בבימוים של יניב שחם ודן ברומר.

במסגרת קטגורית הסרטים הקצרים החליט חבר השופטים להעניק ציון לשבח לסרטה של טליה לביא, "שיבולת בקפה". פרס נוסף ע"ש אלי גלפנד, הפעם בקטגורית סרטי אנימציה קצרים, הוענק לאורין גנות, במאי הסרט "הצד האחר של הסיפור". כמו כן הוענק בקטגוריה זו ציון לשבח לסרטה של אולגה אהרונוב, "טריטוריה של הידע".