הטביע את חותמו

ב-1998 שמע ילד הפלא בדימוס אלייז'ה ווד ממבקר הקולנוע הארי נולאס על פרויקט הסרטת "שר הטבעות", על פי יצירת הפולחן של טולקין. "אתה חייב להיות פרודו", פסק המבקר ודירבן את ווד לעשות מעשה. הבמאי ג'ורג' האנג, חבר קרוב של ווד, סייע לו להכין קלטת בה הוא מחופש להוביט. ווד שלח את הקלטת לפיטר ג'קסון, הבמאי המיועד של הפרויקט, וזה בישר לו כעבור מספר חודשים שהוא זכה בתפקיד. לדברי ג'קסון, כבר מהרגע הראשון הוא ידע שווד הוא הוא פרודו.

וכך, בגיל 18 עזב ווד את אמריקה מולדתו ונסע להסרטה התובענית והמאתגרת בניו זילנד, שם נכנס לעולמם של ההוביטים. ההצלחה הגורפת של סרטי "שר הטבעות" הפכה אותו לכוכב. כיום הוא עסוק בקידום הסרט השלישי החותם את הטרילוגיה, "שר הטבעות שיבת המלך", שמגיע אלינו כעת. בסרט פרודו נושא הטבעת יוצא להגשים את ייעודו - לקחת את הטבעת להר הדין. הוא צריך לסמוך בעיניים עצומות על סאם וגולום, אבל במהלך המסע המפרך (שבמהלכו הוא עובר חוויות קשות, כמו עימות עם עכבישה אימתנית וקטלנית) מתקשה פרודו לעיתים לבטוח בשניים.

פגשתי את ווד בברלין, לשם קפץ אחרי הבכורה העולמית בניו זילנד של "שר הטבעות". מווד העסוק והטרוד נבצר להישאר לפרמיירה האירופית בברלין, מאחר שמיהר לנסוע לניו יורק כדי להשתתף בתוכנית "סטרדיי נייט לייב", בתפקיד מנחה אורח. רגע לפני שהמריא למנהטן הוא הספיק להיפגש איתי במלון "ארבע עונות" ההדור והיוקרתי. לפגישה הגיע עם פאות לחיים ארוכות ורעמת תלתלים קצוצה והרבה פחות מפוארת מזו של פרודו. עיניו הכחולות הגדולות, שהפכו לסמלו המסחרי, היו מכוסות בדוק של אדמומית שהעיד על עייפותו. אבל למרות זאת הוא היה נמרץ וחביב, מתלהב וקליל, נחמד ולא עושה עניין מעצמו.

מה אתה חושב על הפרק השלישי בטרילוגיה ביחס לשני הסרטים הקודמים?

"לדעתי 'שיבת המלך' הוא הטוב מכולם. הוא בהחלט מיוחד ויוצא דופן, רגשי ועצוב, ואני מאוד אוהב אותו. הוא גם מפעים ומטלטל אותי מבחינה ויזואלית. שילבו בו בצורה מדהימה את האפקטים המיוחדים עם הסצינות המצולמות. אבל עלי לראות אותו עוד כמה פעמים כדי להחליט סופית אם הוא אכן הכי טוב. בינתיים ראיתי אותו רק פעמיים".

תוכל לסכם בקצרה מה היתה עבורך חוויית "שר הטבעות"?

"זאת ההתנסות הגדולה והחשובה ביותר בחיי. גרתי 16 חודש בניו זילנד והכרתי חברים נפלאים, שהפכו למעשה למשפחה שלי ועם חלקם אשאר בקשר לנצח, ועשיתי סרטים שאהיה גאה בהם עד סוף חיי. תמיד כשאצפה בסרטים האלה, זה יחזיר אותי לרגעים הקסומים ולחוויות המרגשות והחזקות שחוויתי יחד עם החברים שלי שם, ממש כמו כשאתה מקשיב לשיר שמחזיר אותך לרגע מרגש בחיים. אין ספק שפרויקט 'שר הטבעות' שינה את חיי: לעזוב את הבית והארץ שלי בגיל 18, לעקור לארץ אחרת ולהתוודע לכל כך הרבה דברים ואנשים חדשים שהשפיעו עלי, זה היה מאוד משמעותי מבחינתי. מאוד התבגרתי והתפתחתי".

איך "שר הטבעות" רלבנטי לתקופתנו?

"הוא עוסק בנושאים נצחיים שתמיד יהיו רלבנטיים, לא משנה באיזו תקופה אנו חיים ומה קורה בעולמנו: חברות, נאמנות, אחווה, אומץ, הקרבה עצמית למען ערכים נעלים ומטרות חשובות, טוב מול רע. אחד הנושאים החשובים שהוא מעלה זה הפגיעה בטבע, נושא שתמיד יהיה רלבנטי, לצערי. תמיד יהיה מישהו שלא יכבד את הטבע והעולם ויגרום להם נזק. תמיד אפשר ללמוד מהספרים של טולקין משהו חשוב, ולכן הם היו כל כך פופולריים בתקופת ההיפים, בימי המאבק נגד מלחמת וייטנאם בסיקסטיז. ההיפים ומתנגדי המלחמה אימצו את הספרים של טולקין בגלל שהם אנטי מלחמתיים. הם הזדהו עם ההוביטים, שהיו טיפוסים שחיו בטבע, האמינו באהבה ועישנו הרבה עשב...

"הלוואי שהייתי יכול לפגוש את טולקין. אם הייתי פוגש אותו הייתי אומר לו, 'מצטער שעשינו בלגן מהיצירה שלך'. סתם... הייתי שמח לאכול איתו ארוחת ערב, לשתות את המשקאות שהוא אהב ללגום, לעשן יחד מקטרת ולשמוע מה הוא חושב על הסרטים של 'שר הטבעות'. טולקין לא רצה שיעשו אדפטציות קולנועיות מסרטיו, הטכנולוגיה הפחידה אותו, והוא לא האמין שסרט יכול ללכוד את רוח יצירתו. ואני חושב שדווקא הצלחנו לעשות זאת. הייתי שמח לשמוע גם מה הבן של טולקין חושב על סרטי 'שר הטבעות'. דומני שהוא לא ראה אותם, וזה מדהים. הוא התנגד לפרויקט ולא רצה לפגוש אותנו. אני יכול להבין אותו, הוא צריך לכבד את רצונו של אביו. אבל אני חושב שהוא היה מתרשם מהסרטים שלנו".

במהלך הצילומים היו רגעים קשים, שכמעט גרמו לך להישבר?

"הרגע הקשה מבחינתי היה בצילומי הסרט הראשון בסידרה. יום אחד צילמנו סצינה בה פרודו מחליט לעזוב את אחוות הטבעת. הוא שט בספינה עם סאם, ובמהלך סופת הוריקן נופל למים וכמעט נהרג. נתקעתי במים קפואים להחריד במשך 45 דקות, זה היה נורא. מעולם לא חוויתי כזה כאב. קיוויתי שאצליח לשרוד את זה, והתפללתי שהם יצלמו את זה כמה שיותר מהר. לקח לי שעתיים להתחמם, והאנשים מסביב טענו שהפכתי לכחול. בסוף שינו את הסצינה וסאם הוא זה שכמעט טבע".

איך אתה מתמודד עם הסלבריטאות המתעצמת בעקבות "שר הטבעות"?

"להצלחה העצומה של 'שר הטבעות' יש כמובן השפעה על חיי, כי אף פעם לא הייתי חלק ממשהו כל כך ענק, ונאלצתי להתמודד פתאום עם דברים שמעולם לא חוויתי קודם לכן, כמו תשומת לב, מפגש עם מאסות של אנשים, סיטואציות חדשות. אני לוקח הכל בפרופורציות וחי את היומיום שלי כמו פעם. אני אומנם יותר מוכר עכשיו, אבל ממשיך ללכת ברחוב ולנסוע בתחתית בניו יורק, העיר בה אני חי עכשיו. אז מה אם אנשים מזהים אותי. הם לא מציקים לי, מקסימום אומרים 'היי', 'הלו', או 'אנחנו כבר לא יכולים לחכות לסרט הבא בסידרה', ואני אומר להם 'גם אני לא'. זה לא מציק לי יותר מדי. אני מרגיש את העוצמה וההיסטריה סביב 'שר הטבעות' רק בבכורות הראוותניות שאנחנו עורכים מסביב לעולם. אז זה מאוד מסיבי".

איזה חפץ שהיה איתך בצילומי "שר הטבעות" השארת אצלך אחרי הצילומים?

"את הטבעת. אין לה מחיר. אם אקלע חלילה למשבר, תמיד אוכל למכור אותה...".

אפרופו טבעת, מה פשר טבעת הכסף שמתנוססת על יד ימינך ושחקוק עליה משפט בעברית?

"קח, תקרא בבקשה", הוא מסיר את הטבעת ומושיט אותה לעברי, ואני מגלה שחקוק עליה: "אם לא עכשיו אימתי". "זה משפט של רבי הלל", הוא מפרש. "חברתי לשעבר נתנה לי את הטבעת ואני תמיד שומר אותה, בגלל שיש לה ערך סנטימנטלי מבחינתי".

מה הלאה?

"הלוואי שאוכל לקחת חלק ב'קינג קונג', הפרויקט הבא של פיטר ג'קסון. מה שבטוח, אני אבקר באתר הצילומים ואקווה שהוא ייתן לי להיות לפחות ניצב למרגלות קינג קונג. עשיתי לאחרונה סרט עם מישל גונדרי, במאי הקליפים של ביורק ושל הסרט 'המין האנושי'. זה היה פאן וזה הולך להיות סרט מאוד מצחיק, שעוסק בסוגיות זיכרון, ואני משחק לצד ג'ים קארי וקייט ווינסלט, שמגלמים זוג. אני גם רוצה להקים חברת תקליטים, כי אני אוהב מוסיקה, מה'סטורקס' ועד צ'אק בייקר, אבל אין לי כרגע זמן להתפנות לעניין. אולי בשנה הבאה".