יסמין לוי: הכי ספרדייה שיש

כקודמו, "רומנסה ויסמין", גם "לה חודרייה", אלבומה השני של זמרת הלדינו הירושלמית יסמין לוי, מציע סערת רגשות, כי לוי (28), בתם של האספן-פייטן יצחק לוי ושל הזמרת כוכבה לוי, היא זמרת נדירה בכל קנה מידה, משכנעת ומרגשת בכל שפה. ואחרי ששילמה חובות מבית, היא מחפשת מרגוע לנשמתה הבוערת והסוערת באלבום שמוקדש כמעט כולו לשירת הפלמנקו.

ה'כמעט' שייך לגיחות החיזוק והאישוש אל הלדינו, חיבור חשוב להבנת "לה חודרייה" (היהודייה, בתרגום חופשי), להבנת הקשר בין פלמנקו, לדינו וזמרת ישראלית. ולוי, כזמרת איברית, עם ניסיון באסקי ושורשים אנדלוסיים, גם מספיק חזקה ובטוחה ליצור בספרדית (התרגום בגוף החוברת!).

עשרה קטעים ב'לה חודרייה'. שלושה לקוחים מדיוואן הלדינו של אביה - 'כתר יתנו לך' בעברית, וביצועים מרטיטים ל'נוצ'ס נוצ'ס' ול'לה סרנה', כה שונים מהמתקתקות המוכרת; שלוש קלאסיקות עכשוויות - בהן 'נולדתי באלאמו' מהסרט 'ונגו' (הצועני) ו'גראציאס א לה וידה' האלמותי של מרסדס סוסה (בביצוע מצמרר וקורע לב); וארבעה שכתבה עצמה.

לוי הולכת עד הקצה בשיריה. ממעמקי הנשמה לעולמות עליונים. שירתה היא חיבור נאצל שבין תפילה לקינה. ארצית, כואבת ונואשת, אובדנית ומדממת, נקרעת לגזרים ומתרסקת לרסיסים, אך גם שוצפת, כועסת ומלאת תשוקה ('בת הים') ותמיד מדויקת, מלאכית ונוגעת. יותר ספרדייה מספרדייה.

הנגינה המשובחת של יחיאל חסון (גיטרה), ששון לוי (קאנון והקשה) ואמיר שהסאר (ניי וקלרניט טורקי), מעצימה את החוויה המאתגרת והמזככת. תנו ללוי בקסטנייאטס בדרכה להיות כוכבת-על בינלאומית.