אדריכלות מדברית

שתי הקומות הראשונות של הבניין נמצאות בתוך האדמה. לקרקע יכולת קיבול חום גדולה ויכולת בידוד טובה, באמצעות תכונות אלו היא מייצבת את הטמפרטורה בתוך המבנה.

כל הבניין (כולל הקומות התת קרקעיות), פתוח לחצר פנימית שיש לה תפקיד חשוב בחימום וקירור הבניין. החצר הפנימית מוקפת בזגוגית כפולה עשויה פולי קרבונט. הזגוגיות חתוכות באופן פריזמטי (בצורת פירמידות זעירות שגודלן חצי מ"מ), שמותאם לזוויות החדירה השונות של קרני השמש בקיץ ובחורף. בחורף, קרינת השמש מגיעה לארץ בזווית שטוחה והחיתוך הפריזמטי מאפשר להן לחדור את הזגוגית ולחמם את המבנה. בקיץ הקרניים מגיעות בזוית חדה ואז הזגוגית חוסמת אותן, לא מאפשרת להן לחדור אל הבניין ומחזירה אותן החוצה.

חימום החדרים בבניין נעשה ע"י ניצול האוויר החם בחלל הזגוגיות. בעזרת מאווררים מסיעים את האוויר החם אל תוך החדרים בחורף.

כיום ישנם בשוק חלונות שמסייעים בקירור או בחימום הבית, אולם אין חלונות שממלאים את שתי הפונקציות. בנוסף, בתים שמתוכננים לניצול אנרגיה סולרית, סופגים קרינה רבה שגורמת לחפצים לדהות וממלאת את הבית באור, שעלול להיות בוהק מאוד. במרכז לאדריכלות מדברית המציאו חלון שפותר את הבעיות הנ"ל וייתכן שהוא ייוצר באופן מסחרי בקרוב. החלון בנוי מכנף מסתובבת שהכיוון שלה ניתן לשינוי עם חילופי העונות. הוא בנוי משתי זכוכיות, האחת כהה שאינה חדירה לקרני שמש, מונעת את הבוהק ואת דהיית הרהיטים ועם זאת ניתן בכל זאת לראות דרכה. הזכוכית השניה היא זכוכית רגילה ושקופה.

לחלון ישנם שני מצבים: מצב קיץ, בו הזכוכית הכהה מופנית כלפי חוץ. קרן השמש פוגעת ישירות בזכוכית הכהה, לא חודרת אותה ולא מגיעה פנימה אל הבית אלא נשברת ומוחזרת החוצה.

מצב חורף- הזכוכית הכהה מכוונת אל תוך הבית. קרני השמש פוגעות בזכוכית הרגילה, חודרות אותה וכשהן פוגעות בזכוכית הכהה הן נשברות, משתחררות במרווח שבין שתי הזכוכיות ומחממות את הבית.

במרכז פיתחו שיטת קירור שעובדת על אותו עקרון של הזעת הגוף. כשאנחנו מזיעים, אנחנו פולטים נוזלים וכשהם מתאדים הטמפרטורה שלנו יורדת. במרכז, שמים מים על גג הבניין וכשהם מתאדים הבניין מתקרר.