אז החלטת להיות רואה חשבון

עם ההתעוררות במשק, ואחרי תקופת קיפאון ארוכה, החלו הפירמות הגדולות לראיית חשבון לגייס לאחרונה מאות עובדים חדשים. 

בישראל רשומים כיום מעל 11 אלף רואי חשבון, מתוכם כ-70% שכירים, 25% עצמאים, ו-5% עובדי מדינה. 5 הפירמות הגדולות בענף בארץ (Big 5) הן: ארנסט אנד יאנג - קוסט פורר את גבאי, קסלמן וקסלמן PWC, סומך חייקין KPMG, דלויט ברייטמן אלמגור, ו-BDO זיו האפט. הפירמות מעסיקות, יחד, מעל 3,500 עובדים (כולל מתמחים), מתוכם יותר מ-1,000 רואי חשבון.  

רונן בראל, מנכ"ל ארנסט יאנג ישראל - קוסט פורר את גבאי, מסביר כי הצורך בגיוס העובדים עלה נוכח הגידול בפעילות במשק (בעיקר בתחום הטכנולוגיה), ההתעוררות שהורגשה בתחילת השנה בשוק ההנפקות, ועל רקע הגידול בביקושים מצד חברות הנסחרות בארצות הברית, עקב הטמעת תקנות ה-Sarbanes Oxley, שהן תקנות המחייבות את החברות לבצע סקר על טיב הבקרות. 

ניצלנו את ההתעוררות המחודשת בענף כדי לבחון מהם תנאי השכר, מהם היתרונות והחסרונות בעבודה במשרד גדול לעומת קטן, ולאן אפשר להתקדם בתחום. 

כמה מרוויחים?

כדי לקבל רישיון לראיית חשבון יש לעבור את המבחנים של מועצת רואי החשבון (גוף שהוקם מכוח חוק רואי החשבון ב-1955), ובנוסף,  גם תקופת סטאז' של שנתיים. אגב, לא נדרש  תואר אקדמאי לשם כך, אבל בפועל מרבית רואי החשבון הם בוגרי תואר ראשון לפחות. הבחינות נחשבות קשות למעבר, בהתחשב בכמות החומר ומורכבותו. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה הקלה מסוימת ברמת הבחינות, וממועצת רואי החשבון נמסר כי אחוז המעבר נע כיום סביב ה-70%, בהשוואה לשיעור של כ-50% עוברים לפני 10 שנים.

סטאז'ר מתחיל, המכונה ג'וניור בעגה המקצועית, יקבל כ-5,000 שקלים לחודש בממוצע. עופר מנירב, נשיא לשכת ראי החשבון, מסביר כי הנוהג המקובל הוא לקיים העלאת שכר מדי שנה, המתאפיינת בהעלאות משמעותיות יותר בתחילת הדרך, כשעקום הלמידה של הסטאז'ר גדל באופן חד יותר ובהתאם לכך התפוקה. 

גורמים בענף מוסרים כי ההעלאות נעות בין 1,000 שקל ועד 2,000 שקל לשנה. יצוין, כי בניגוד למצב אצל עורכי הדין, קבלת הרישיון אינה מקפיצה אוטומטית את השכר.  

מי שעובר את דרך החתחתים ומקבל לבסוף את הרישיון, הוא בעל פוטנציאל השתכרות לא רע: מרכז תיקים בכיר (מנג'ר) מרוויח כבר בין 10,000 שקל ל-15 אלף שקל לחודש, ויותר. שותף בפירמת רואי חשבון ישלשל לכיסו מעבר למשכורת החודשית גם חלק מרווחי המשרד, ביחס לחלקו בשותפות. אלא שבדרך כלל הביקורת מהווה קרש קפיצה לעבר השתלבות במשרות אחרות בתחום הפיננסי, כדוגמת חשב או סמנכ"ל כספים, שם השכר יכול לנוע מ-8,000 שקל לעוזר חשב או חשב בחברה קטנה, ועד לעשרות אלפי שקלים לסמנכ"ל כספים.

הגודל כן קובע

לבחירה היכן יבוצע הסטאז', יש השלכות ארוכות טווח. זאת מכיוון שבמהלך העבודה במשרד, נחשפים עובדי הביקורת לשלל חברות במשק, ורבים מהם "נשאבים" על ידי החברות, בתום תקופת ההתמחות, כחשבים באותן חברות שהם ביקרו. הסידור הזה טוב לכולם - לחברה שמגייסת עובד טוב, לרואה החשבון העורק לחברה, צעד שמלווה לרוב בהקפצת שכרו, וגם לפירמת רואי החשבון שמבחינתה מבטיחה את שימור הקשר עם הלקוח כאשר גורם נאמן לה הופך לפונקצייה בחברה המבוקרת. 

לדוגמא, אבי ורטהיים, שכיהן כיו"ר בנק המזרחי, ויואב נחשון, סגן נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה) החלו דרכם כמתמחים במשרד רואי החשבון שביקר את החברות (המבוקרות עד היום על ידי ברייטמן-אלמגור). עוזי מור, בכיר בקבוצת מאיר (של יעקב שחר וישראל קז) התחיל את דרכו כמבקר במשרד פאהן-קנה, רואה החשבון של הקבוצה.  

בדרך כלל, מי שמכוון את עצמו להיות חשב או סמנכ"ל כספים, יעדיף לעשות את הסטאז' במשרד גדול, המבקר חברות ציבוריות גדולות. זאת למרות שהעבודה שם מונוטונית יותר, מתוקף העובדה שההתעסקות היא בעיקר סביב ציר אחד - הביקורת. לעומת זאת, מי שמעוניין להתפתח בתחום כרואה חשבון עצמאי - יעדיף להשתלב במשרד קטן, בו הוא יעסוק בפועל בתחומים נוספים פרט לביקורת - למשל, בהכנת תוכניות עסקיות, בייעוץ מס, וייצוג מול רשויות המס.  

נישות נוספות הקיימות בענף, פרט לביקורת, הן תחום הביקורת החקירתית - העוסק בחשיפת הונאות ומעילות וגיבוש דרכי מניעה (המשרד הגדול בתחום - ברלב ושות'), תחום המיסוי, ביקורת ענ"א (עיבוד נתונים אלקטרוני), והייעוץ הפיננסי. האחרון, הוא תחום שצבר תאוצה בשנים האחרונות, כאשר כל פירמת ראיית חשבון גדולה מחזיקה חברת ייעוץ נפרדת, המתמחה במתן שירותי ייעוץ כלכלי, הכוללים, בין השאר, ביצוע הערכות שווי, בדיקות נאותות (דיו-דיליג'נס), ליווי עסקאות, ניהול סיכונים, וליווי הליכי פירוק וכינוס נכסים.