מייסדי גוגל מחפשים את הכסף הגדול

מאות חברות הנפיקו לראשונה את מניותיהן (ועוד ינפיקו) בארה"ב מתחילת השנה - אבל יש רק הנפקה אחת שמעוררת עניין עצום. אנחנו מתכוונים כמובן להנפקה המדוברת של מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, גוגל (www.google.com).

בעוד ששטף ההנפקות הפוקד את וול-סטריט מושפע בעיקר ממצב הרוח של המשקיעים, ההנפקה של גוגל - יותר משהיא מושפעת, היא אמורה להשפיע: להכתיב לאן נושבת הרוח, ועד כמה. הצלחתה, או כשלונה, ישפיעו לא מעט על עתידן של הנפקות רבות אחרות.

גוגל הוקם ב-98' על-ידי שני סטודנטים לפילוסופיה מסטנפורד, לארי פייג' וסרגיי ברין. היום כוללת אימפריית גוגל 77 אתרים ברחבי העולם התומכים ב-88 שפות, בהן כמובן גם עברית. הגירסה הישראלית עלתה באוגוסט 2001. מקור השם Google הוא משחק על המילה googol, המתארת מספר אחד ו-100 אפסים אחריו.

למעשה, אין הרבה דברים גדולים יותר מהמספר הזה - מלבד, אולי, כמות הידיעות בעיתונות הכלכלית האמריקנית, המלווה את ההנפקה המדוברת. באופן טבעי, לא כל הסיקור חיובי. המחלוקות קיבלו ביטוי, בין היתר, בכותרת של הניו-יורק טיימס מהשבוע שעבר: אוהבים את גוגל, אבל לא את ההנפקה. במאמר צוטט סטפן וזניק, ממייסדי ענקית המחשבים אפל, שאמר: "אני לא קונה. נסיון העבר מלמד שכמה אנשים ירוויחו ביום הראשון, אבל זה לא אומר כלום ביחס לעתיד הקרוב או הרחוק". גם ג'רי קפלן, ממייסדי חברת התוכנה לוטוס, אמר: "אני לא אקנה מניות של גוגל, ואני גם לא מכיר מישהו שכן".

לעומתם, גון גייג', דירקטור בענקית המחשבים סאן, הודה בפני כתב הניו-יורק טייימס שהוא מתכנן לקנות מניות של גוגל, אם כי בעיקר מסיבות סנטימנטליות: הוא עבד עם מנכ"ל גוגל הנוכחי בעת שזה עבד בסאן. "הם חבר'ה טובים, והם עושים שם את הדבר הנכון. הם מכוונים כלפי משהו מאוד מעניין", הוא אומר.

בינתיים, מועד ההנפקה נדחה מספר פעמים. נכון להיום, המועד המשוער הוא המחצית השנייה של אוגוסט - אבל גם הוא כפוף לשינויים בשל גורמים שונים, כגון מצב השווקים. אז למי שלא בעניינים, הנה כמה מספרים בולטים על מה שמסתמן - למרות הביקורת - כהנפקה הלוהטת של 2004.

36 מיליארד דולר: זה שווי החברה שלפיו אמורה הנפקת גוגל לצאת לפועל. מדובר במספר גדול גם בקנה מידה אמריקני, קל וחומר כשמדברים על חברת אינטרנט, שבקושי חוגגת יום-הולדת 6. גוגל אמורה להנפיק בבורסת הנאסדק 15%-10% מניות במחיר שינוע בין 108 ל-135 דולר למניה, ובמסגרת זו לגייס עד 3.47 מיליארד דולר.

תג המחיר שהוצמד לגוגל מושפע לא מעט מהשווי שבו נסחרים אתרים מובילים אחרים בנאסד"ק, כמו פורטל האינטרנט יאהו (35 מיליארד דולר), אתר המכירות הפומביות E-BAY (כ-42 מיליארד דולר), וענקית הספרים המקוונת אמזון (14 מיליארד דולר).

השווי שלפיו אמורה גוגל לצאת להנפקה מעורר לא מעט מחלוקות בין המשקיעים הפוטנצאליים. חלק לא מבוטל מהם סבור שמדובר בשווי גבוה מדי ביחס לביצועים הכספיים, בעוד שחלק אחר מסתכל בעיקר על שיעורי הצמיחה המרשימים. גם הזיכרון המר מעשרות הנפקות הנפל של חברות דוט.קום בתחילת העשור ובסוף העשור הקודם לא מוסיף לעצבים הרופפים של המשקיעים.

1.3 מיליארד דולר: אלה ההכנסות שרשמה גוגל במחצית הראשונה של 2004 והן משקפות קצב הכנסות שנתי של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. הכנסות גוגל צומחות בקצב מסחרר. שימו לב: ב-1999 הן עמדו על 220 אלף דולר, ובשנת 2000 הן כבר זינקו ל-19 מיליון דולר. רוב הכנסות גוגל הן מפרסום.

גם מי שמסתכל על השורה התחתונה יתקשה לאתר חברה המציגה שיעורי צמיחה כה מרשימים ברווח הנקי: גוגל עברה לרווח נקי רק ב-2001 (6.5 מיליון דולר). ב-2002 הרווח כבר צמח ל-99 מיליון דולר, ב-2003 הוא עלה ל-105 מיליון דולר - ובמחצית הראשונה של 2004 הוא כבר הגיע ל-143 מיליון דולר, סנט לא פחות.

290 מיליון דולר: עוד לפני שהנפיקה, כבר מצאה גוגל שימוש לחלק נכבד מתמורת ההנפקה. בשבוע שעבר דווח, כי גוגל תשלם ליאהו 290 מיליון דולר (באמצעות הקצאת מניות) בגין הסכם פשרה. יאהו הסכימה לבטל את התביעה שהגיש החברה-הבת שלה, אוברטור סרביסז, נגד גוגל ב-2002.

אוברטור טענה כי גוגל השתמשה ללא רשות בפטנט שלה, המיועד לביצוע חיפושים באינטרנט.יאהו, משקיעה ותיקה בגוגל, החליטה גפ לנצל את ההנפקה כדי למכור במסגרתה כמות גדולה יותר של מניות משתוכנן תחילה (עד 1.6 מיליון, לעומת 550 אלף). כתוצאה מהסכם הפשרה, החליטה גוגל להגדיל את מספר המניות שתנפיק לציבור מ-24.6 מיליון ל-25.7 מיליון. עכשיו נותר לקוות רק שיהיו מספיק קופצים על החבילה המוגדלת.

25.9 מיליון דולר: כמו בכל דרמה אמריקנית טובה, גם כאן כנראה שבלי קצת לכלוך, זה לא יעבוד. באחרונה נאלצה גוגל להודות שהיא מכרה 23.2 מיליון מניות ל-1,105 עובדים שלה בהווה ובעבר וכן ליועצים שלה, והעניקה עוד 5.6 מיליון אופציות למניות ל-301 אנשים נוספים. שווי ההטבה - כולה 3.1 מיליארד דולר. כסף קטן. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שהבעיה היא שהמכירות הללו, שהתבצעו בין ספטמבר 2001 ליוני 2004, לא נרשמו, כמתחייב לפי החוק.

הפרשה הזו לא תרמה, בלשון המעטה, לרכישת אמון המשקיעים ולא מן הנמנע שהיא אחת הסיבות לדחיות החוזרות ונשנות של ההנפקה. כדי לסיים את הפרשה ברוח טובה, הציעה גוגל לשלם 25.9 מיליון דולר (כולל ריבית) כדי לקנות חזרה את המניות והאופציות שנמכרו לעובדים. בהתחשב במחירי ההנפקה, צריך להיות פראייר גדול כדי להיענות להצעה של גוגל. לא מן הנמנע כי מי שיכריע בסוף, כמו תמיד במקרים כאלה, יהיה בית-המשפט.

3,000: לצורך ההנפקה הושק גם אתר רישום מיוחד (www.ipo.google.com), המיועד למי שרוצה ליטול חלק בהנפקה. גוגל צפויה לבצע את ההנפקה שלה בשיטה הקרויה מכרז הולנדי. זוהי שיטה שונה משיטת ההנפקות המקובלת בוול-סטריט, שבה החתמים (הגופים המפיצים את המניות) בוחרים למעשה מי ישתתף בהנפקה וכמה מניות יוקצו לכל אחד (בדרך כלל, תוך העדפת מקורבים ובעלי אינטרסים). בשיטה ההולנדית, כל מי שרוצה יכול להשתתף בהנפקה, ובאופן שווה לאחרים (די מזכיר את שיטת החיתום הנוכחית אצלנו).

לאחד החתמים, מריל לינץ', מבנה ההנפקה הזה כנראה פחות התאים, והוא פרש מהעבודה היוקרתית, בהותירו את הזירה לעמיתיו - מורגן סטנלי וקרדיט סוויס פירסט בוסטון. אם מישהו חשב לרגע שהרייטינג של האתר החדש יפגע בפופולריות של מנוע החיפוש, הרי שהוא התבדה מהר מאוד. מנתוני חברת מעקב האינטרנט Hitwise עולה כי בחמשת הימים הראשונים שאחרי השקת אתר הרישום נכנסו לאתר החיפוש פי 3,000 מבקרים מאשר לאתר הרישום להנפקה.

מה זה יכול ללמד על ההנפקה? ימים יגידו.