מחכים לקוסם

מה מביא אתכם לעשות הצגת ילדים בחנוכה?

מנסטר: "הפרנסה, הכסף. יש ימים שהם חגיגה לאמנים מבחינת פרנסה. אבל מעבר לזה, אני אוהב את קהל הילדים. אני מקבל אותם לייב ונטו".

מן: "אני נהנית מזה מאוד, אבל ברור שאנחנו לא עובדים בשביל העיניים היפות של אף אחד".

בדרך כלל מתחילים קריירה עם הצגות ילדים.

מן: "אצלי זה היה הפוך. עשיתי טלוויזיה ארבע שנים, הייתי נערת 'גלגל המזל', הנחיתי קדם אירוויזיון ואת זאפ".

מנסטר: "בואו נודה בזה, כל העסק הזה נהיה מסחרי. היום שמות מביאים את הקהל מהבית, וככה אני עושה את זה שש שנים".

צביטה בלב

ובכל זאת, אחרי דברים שעשיתם בתעשייה, אתם לא מרגישים רגרסיה?

מן: "אתה לא יכול להיות כל הזמן בשיא, ומי שלא מביא את זה בחשבון כשהוא נכנס למקצוע שלנו, הוא אומלל. זו בכלל כל דרכנו, אנחנו שואפים בשביל לנשוף, אוכלים בשביל להוציא, וחיים בשביל למות. אז ברור שבתקופה שאני למטה זה לא כיף".

ואכן, מן כבר לא נמצאת במרכז העניינים כמו פעם. עם זאת, לאחרונה היא הנפיקה לערוץ 10 את סרטה השמיני "ג'ט לייק", שעוסק בספורט אקסטרים. "אני לא בתקופה הכי זוהרת שלי", היא מודה. "אני בשיא שלי מבחינת האקסטרים, אבל אני לא בשיא בקריירה. הייתי, כשעשיתי בו זמנית הרבה דברים, ולא היה לי זמן לנשום. וגם ישנו הקטע של השחקנים החדשים והריאליטי. הרבה פעמים אני חושבת לעצמי, יכולתי לעשות את התפקיד הזה הרבה יותר טוב. אבל אני יודעת שזה יחזור. לפעמים ישנה הצביטה הזאת בלב, על זה שיש תקופות שאני עובדת בהן פחות, ואני רואה שקורים דברים בתעשייה, רוצה לעשות, ולא מגיעה אליהם".

מנסטר: "יש משהו מאוד אינסטנט בתקופה הזאת, כי אם אתה לא על מסך הטלוויזיה, אתה לא שווה. אבל אני עושה דברים אחרים, תיאטרון, אני מלמד משחק. אז נכון שמה שקובע היום זה אם אתה על המירקע, ואני מודע לכך שהיום אני נמצא קצת פחות".

השמיים הם הגבול

יש לכם תחושה שפספסתם את המומנטום?

מן: "יש לי תמיד תחושה שהיה יכול להיות טוב יותר. עברתי עכשיו לייצוג של שרון כהן ("לוק"), ומהשנייה שפגשתי אותו הרגשתי שהשמיים הם הגבול".

מנסטר: "אחרי שזכיתי בתואר שחקן השנה (על "לגעת באושר"), ישבתי בבית וחיכיתי לטלפונים, לדברים גדולים יותר, ציפיתי לסוג של המשכיות. גיליתי שיש פער גדול בין מה שהקהל חושב עליך, ובין איך שהתעשייה תופסת אותך".

מן: "אף פעם לא ישבתי בבית. תמיד היו לי העוגנים הקבועים. דווקא עכשיו אין לי עוגן קבוע. בהתחלה זה היה מלחיץ כלכלית, אבל זה בדיוק מה שנותן לי את הדרייב ליזום פרויקטים חדשים".

מנסטר: "גם אני יוצר כל הזמן, עובד על סרט, על סידרה חדשה ועל הפינה אצל אודטה, אבל, הפרויקט הכי גדול שלי הוא הרחבת המשפחה. אני כל כך צמא לזה ומחכה לזה. זה מה שמניע אותי עכשיו קדימה ליצירה".

מה עשתה לך התקופה של "לגעת באושר"?

"אין ספק שהייתי במקום אחר, והחשיפה הטלוויזיונית שלי היתה גדולה הרבה יותר. אבל דווקא היום אני חושב שאני שחקן חכם יותר ובשל יותר, וזה לא משנה אם זו הפקה קטנה או גדולה".

ברוך שלא עשני אשה

הטרנד של הריאליטי פוגע בעבודתכם כשחקנים?

מנסטר: "אני חושב שיש זילות של המקצוע, כי בחור שגמר עכשיו 'פרויקט Y' הוא הכוכב הבא".

מן: "למה, סליחה, מי מ'פרויקט Y' היום על המסך?"

מנסטר: "קמילה".

מן: "מי זאת קמילה?"

מנסטר: "ונינט טייב גם צמחה בריאליטי. יש בנינט משהו טבעי מאוד. היא לא רעה. אבל לדעתי, שחקן זה כמו עו"ד, רופא, נפח. צריך להתמקצע. היום כל אחד שיוצא מריאליטי הוא פוטנציאל לאייש תפקידים. הטלוויזיה היום טובה פחות".

מן: "יש היום אותה כמות עבודה והרבה יותר אנשים. זה פוגע, בזה שמגיעים אנשים שאין להם ותק וניסיון כמו שלנו, והם לוקחים ספוטים שיכולנו להשתלב בהם".

לפגישה בינינו מגיע מנסטר היישר מבדיקת אולטרה סאונד של יהודית אשתו, שבישרה כי בעוד חמישה חודשים יגיח בנו לאוויר העולם. מטבע הדברים הוא באופוריה.

טל, זה עושה לך חשק לילד?

"מה שמפריד ביני ובין ילד זה גבר ותשעה חודשים. לפעמים זה ממש בוער בעצמותיי, ולפעמים אני רחוקה מזה שנות אור".

מנסטר: "טוב לה לבד, לישון באלכסון".

מן: "ממש לא טוב לי לישון באלכסון. אני בן אדם שניזון וחי מאהבה. כשאני מאוהבת אני חיה מזה".

מנסטר: "תשמעי, תשעה חודשים לא תוכלי לעשות ספורט אקסטרים. לא לחינם אמרו 'ברוך שלא עשני אשה'. אני רואה את מה שאשתי עוברת - הבחילות והשינויים ההורמונליים, כל הקריזות ותופעות הלוואי של ההיריון. ואני בסך הכל מלווה מהצד. אשה היא הדבר הכי חזק בטבע. הרי שבוע היא מדממת ולא מתה, חשבתן על זה?"

טל, מה יהיה, את כבר לא בת 20.

"בואי נגיד שרווקה זקנה אני כבר לא אהיה, אלא גרושה זקנה. נורא בא לי זוגיות ואהבה, בן זוג לשים עליו את הראש בלילה, ולהגיד לו איך היה לי היום. הקטע של ההינומה כבר לא עושה לי את זה. אני כמהה לקשר אמיתי, בוגר, מצמיח, תומך. אבל לא קל למצוא".