גבר מי שמבשל

אין כמעט תוכנית בידור או אירוח שמרשה לעצמה לוותר על שירותיו של שף מכובד מן השורה. יובל כספין, אודטה, עינך ארליך, מיכל זוארץ, סיגל שחמון ועוד רבים וטובים נפלו לזרועותיהם של השפים הזכריים. בעקבות הטרנד המתפשט קמו להן תוכניות בישול, במרכזן נמצא גבר שמסביר לנו איך לבשל.

הטבח הסקסי בטלוויזיה

שגב משה הוא מולטישף. מלבד התוכנית שלו, שרצה ב"רשת", לבחור יש חברת קייטרינג, הוא מלמד בבתי ספר לבישול בארץ, כותב ספר בישול, ואף לוקח חלק במרכז עירוני לנוער שנשר ממסגרות חינוכיות ונמצא בסיכון, שם הוא מנדב את כישורי הבישול שלו. מעבר לזה, הוא סומן כטבח הסקסי של הטלוויזיה.

"את דרכי בעולם הטלוויזיה התחלתי בערוץ הילדים", הוא מספר. "שם היתה לי פינת בישול במשך שלושה חודשים. משם הגעתי לתוכנית של יובל כספין בערוץ 10, למשך העונה הראשונה של התוכנית, ומשם עברתי לאודטה לשנה וחצי. במהלך הזמן הזה פניתי עם פיילוט ל'רשת'. בהתחלה הם לא אהבו את הקונספט שהגשתי להם, וביקשו להשתמש במשהו יותר יצירתי. חשבתי על זה בבית, ואז החלטתי לצלם תוכנית שבה אני מארח מדי שבוע שלוש בחורות. התחלנו בצילומים. בהתחלה ייעדו את התוכנית לשמונה פרקים. כיום אנחנו כבר בעונה השלישית".

מה אתה חושב על תדמית הטבח הסקסי?

"יכול להיות שזה היה מעצבן אותי בדברים אחרים בחיים, אבל לא בטלוויזיה. אני מודע למראה שלי. זה נחמד שזה עוזר לי על המסך. לפעמים קצת מגזימים בתקשורת כשמדביקים לי תווית של תאוות נשים. למרות שבתוכנית יש סביבי נשים, אני לא כזה בחיי היום יום".

תודה שאתה נהנה מזה.

"אני נהנה מהיום הראשון שאני זוכר את עצמי, עוד לפני הטלוויזיה, ומקווה שזה ימשיך גם אחריה. אני מאמין שמה שאדם עושה חייב להיות משהו שהוא מאמין ואוהב אותו. ובמקרה שלי, אוכל זאת אהבת חיי".

התחרות בטלוויזיה על הצופים הרעבים היא קשה?

"העוגה מספיק גדולה בשביל כולנו. לי, לאהרוני ולחיים כהן יש קהל שונה לגמרי. כל אחד לוקח את הקהל שלו איתו, וזה לא בא על חשבון אחרים. הקהל שלי מורכב יותר מאנשים צעירים, גילאי 30-20. התוכנית מועברת בפאן בידורי, משעשע עם ניחוח רווקות".

מה אתה חושב על המטבח הישראלי?

"מדהים, אני מאוד מחובר אליו. זה מטבח שהוא קומבינציה של מבחר מכל העולם. עשיר, מתובל, בעיקר אוכל רחוב, שמתאים מאוד לאופי הישראלי הלחוץ. בחיים לא הייתי יכול לדמיין לעצמי ישראלים שהולכים ברחוב עם סושי. לעומת זאת, פלאפל עם טחינה נוזלת מהצד זה מבחינתי אוכל ישראלי".

מה אתה אוהב לאכול?

"חומוס, דגים של אמא, פיצה והמבורגר טוב בשעות הקטנות של הלילה".

ולארוחה רומנטית?

"תלוי מי בת הזוג. מה גם שאני לא ממהר לבשל למישהי. זה לוקח לי זמן. התקופה שאני אומר לה שאני אוהב אותה, זאת התקופה שאבשל בשבילה. לגבי התבשיל, אני אשתדל שזה יהיה שילוב של אוכל חם וקר, מאכלים חושניים שיתאימו לטעם האישי שלה".

איך אתה שומר על הפיגורה?

"למזלי, יש לי חילוף חומרים מעולה, וחדר כושר שאליו אני משתדל ללכת פעמיים בשבוע. אני שוקל 80 קילו כבר תשע שנים".

מטבח נועד לגברים או נשים?

"יש משפט שאומר 'מקומה של האשה במטבח', ובכל זאת תראה מי האנשים ששולטים בעולם במטבח, ובכלל - מי הם השפים הגדולים. גברים, ללא ספק".

כיף גדול

חיים כהן מנחה בערוץ הראשון את העונה החמישית של "שום פלפל ושמן זית". "בשנת 98' הופעתי ברמת הגולן", הוא נזכר. "במסגרת ההופעה היו המון שפים, כשכל אחד הגיע ועשה הדגמות של אוכל. באותו היום שתיתי המון יין, ונפל עליי מצב רוח טוב מדי. כשהגיע תורי לעלות לבמה, במקום להראות לקהל את האוכל שהכנתי, התחלתי לצחקק ולבצע מעין מופע סטנד-אפ. באותו אירוע היה מפיק של רשות השידור, שמשום מה קסם לו כל העניין. לאחר כמה ימים קיבלתי פנייה להעלות תוכנית בישול".

תמיד היית חובב אוכל?

"בטח, מאז ומתמיד. גם בתור המבשל וגם בתור האכלן. אצלנו בבית האוכל תמיד היה מרכז העניינים, ובגלל שבאתי מבית טורקי, היו לנו תמיד תבשילים טורקיים".

דרך הטלוויזיה אפשר להעביר תחושה של אוכל?

"מסתבר שדרך הטלוויזיה אפשר להעביר הרבה: רגשות, חום, אהבה, גירויים. אין לי ספק שהמדיום הזה יכול לבטא את האוכל, הריח והטעם שלו. לפעמים, אחרי התוכנית, אני מקבל תגובות מקהל הצופים שהאוכל נראה מאוד מגרה".

אתה מצליח לשמור על קהל קבוע?

"למרות שהתוכנית שלי זזה כל פעם ליום שידור אחר, בגלל משחקי הספורט השונים, עדיין יש לי את הקהל הקבוע שהולך איתי לכל מקום. אני גם מקבל המון פרגון ברחוב. בעיקר עוצרים אותי כדי לשאול על מתכונים. אני אפילו מקבל מכתבי אהבה הביתה".

הסנדלר הולך יחף, והטבח?

"אני מאוד אוהב לאכול. מבחינתי זה לא משנה אם האוכל יהיה אוכל רחוב, גורמה או עממי. זה צריך להיות טעים ואיכותי. כדי לשמור על משקל, אני משתדל לא לאכול בלילה. ספורט אני לא עושה כי זה משעמם אותי".

טרנד תוכניות הבישול נהפך לפופולרי בערוצי הטלוויזיה השונים. מרגיש מאוים?

"לא, בכלל לא. להפך. זה כיף גדול לראות שיש התעוררות בתחום. אני צופה בתוכניות השונות, ומשם שואב רעיונות לתוכנית שלי. באופן טבעי, תחרות היא דבר טוב. מה שיפה בתחום הזה הוא שכל תוכנית פונה לנישה אחרת".

מקומו של הגבר במטבח?

"יש עלייה בכמות הגברים שנכנסו למטבח בשנים האחרונות. אני מניח שזה נובע מהעובדה שהם גילו שלבשל זה כיף. התעסקות סביב אוכל הפכה להיות דבר מרכזי בעולם, וגם אצלנו בארץ גילו שלא אוכלים רק כדי לשבוע אלא גם כדי להתענג".

מה מאפיין את המטבח הישראלי?

"הבסיס של המטבח בארץ הוא ערבי. יש לנו המון ירקות, בשר ודגים טריים. אנחנו אוהבים לבשל ירקות ולהשתמש בשמן זית. המטבח הישראלי עשיר כי הוא מורכב מהמון עדות ותבשילים שונים".

איזה טיפים יש לך לגברים מתחילים במטבח?

"גברים הם בדרך כלל חסרי סבלנות בעניין האוכל. אני מציע להם שלא להזדרז בכל הנוגע להכנה. שיעשו את זה בצורה מדויקת לפי המתכון ולא לפי ראות עיניהם. לפחות בפעמים הראשונות כדאי לעקוב אחרי המתכונים".

פסיפס קולינרי מרהיב

ישראל אהרוני מנחה שתי תוכניות בערוץ 2. האחת, "דרך האוכל", תוכנית דוקומנטרית שמתעדת את המטבחים השונים בישראל. השנייה, "שיעור פרטי", היא תוכנית שבה הוא מלמד בכל פעם תלמיד אחר, כיצד מבשלים, כשהנושא משתנה מתוכנית לתוכנית.

"אני עוסק באוכל יותר מ-25 שנה", מדווח אהרוני. "ולתחום הטלוויזיה הגעתי לפני שלוש שנים. טרנד האוכל הוא משהו עולמי, שהתחזק מאוד ותפס את מקומו בערוצי טלוויזיה נחשבים. זה מדיום מצוין. להבדיל מספרים ותמונות, דרך הטלוויזיה יש אפשרות לשים דגשים ולהבליט תהליכים חשובים בהכנת התבשיל".

קורה שעוצרים אותך ברחוב ומבקשים מתכונים?

"קורה? אין יום שזה לא קורה. ביום ממוצע מתקשרים אליי לפחות עשר פעמים ביום, ומתייעצים איתי על מתכונים שפרסמתי בטלוויזיה, בעיתון ובספרים שלי. זה חלק אינטגרלי מהעבודה שלי. אני מתקשר עם הקהל שלי שנים רבות, ומרגיש שזאת חובתי להתייחס לכל בשלן או בשלנית שצריכים את עזרתי".

המטבח הפך לצעצוע החדש של הגברים?

"בכל העולם הבישול הפך למקצוע גברי. נשים מבשלות במטבח, בדרך כלל, מתוך מסורת תרבותית. סוג של מטלת בית שהן עושות שלוש פעם ביום. לגברים שמבשלים זה בעיקר קריירה יצירתית, תובענית ופיזית".

את מי לדעתך יותר קל ללמד לבשל?

"אני לא יכול להצביע על ההבדל. זה קשור לרמת העניין וההתלהבות של אותו אדם. מה שכן, נשים שמתקשרות אליי מבקשות יותר עצות למתכונים ולכמויות, בעוד גברים יותר מתלהבים מדיונים פילוסופיים על האוכל, ופחות צריכים עזרה בבישול עצמו".

גבר במטבח זה סקסי, לדעתך?

"שמעתי על הטענה הזאת בכל מיני מקומות. לדעתי זה מופרך. סקסי מתקשר לאישיות ולחיצוניות של הבן אדם. זה לא משנה אם הוא במטבח או בחצר".

מה אתה חושב על הבישול בארץ ביחס לעולם?

"הבישול בארץ מאוד מתפתח. האוכל אצלנו הולך ומתפתח, ואנחנו עם שאוהב לבשל בדיוק כמו שהוא אוהב לאכול. אצלנו, בגלל שאנחנו עם של קיבוץ גלויות, המטבח הוא רב שכבתי. זה יוצר פסיפס קולינרי מרהיב של מאכלים".

מה האוכל הכי אהוב עליך?

"אני אוהב המון מאכלים, ולא מרגיש צורך לבחור באחד. פסטה מדליקה יכולה להיות נחמדה".

העיסוק באוכל לא משמין?

"בטח שכן. אין ארוחות חינם, והכל נספר. פעם שקלתי 100 קילו, היום אני שוקל 70. אני יותר שומר על עצמי מבחינה תזונתית, והולך מדי יום למשך שעה וחצי לחדר כושר".

תן טיפים למטבח ישראלי?

"להשתמש כמה שיותר בחומרים טבעיים וטריים, לקנות אותם בשוק ולתת לחומרי הגלם את הכבוד המגיע להם. הבישול הוא לא עונש אלא תענוג. צריך להשקיע ולראות אותו כחוויה".

אוכל בגובה העיניים

צחי בוקששתר מנחה את התוכנית "טעמים" של הטלוויזיה החינוכית, המשודרת מדי שבוע ביום שישי בערוץ 2. הוא מפקד על המטבח בתוכנית כבר שבע שנים. "לפניי היתה הילה אלפרט, שפית מדהימה", הוא מספר. "יום אחד, במקרה, תפס אותי המפיק של התוכנית ברמזור, והציע לי להנחות את התוכנית במקומה. התנאי שלי היה שאני עושה תוכנית מטבח של אנשים ממוצעים ולא מטבח גבוה. לשמחתי, זה היה רצונו. במסגרת התוכנית אני מציע לקהל להכין אוכל מאוד נגיש, בגובה העיניים, ולא אוכל יקר עם מצרכים שקשים להשגה".

באיזה גיל התחלת לבשל?

"מילדות אהבתי לבשל ולאכול. בגיל מאוחר יותר הלכתי ללמוד ב'תדמור', בעקבות האהבה הרבה שלי לתחום, ומשם השתפשפתי בהמון מטבחים מכל הסוגים - בארץ ובעולם".

מה דעתך על הטרנד העולמי של תוכניות בישול, שבהן מופיעים גברים שפוזלים לדוגמנות?

"שמעתי על זה, למרות שאני לא מסכים עם הקביעה הזאת. חבל שאין יותר נשים במקצוע, וזה אכן נתפס כתחום של גברים נאים. אבל בלי קשר לטלוויזיה, שפים תמיד נחשבו אנשים סקסיים. חלקם קצת שמנים, אבל עדיין סקסיים".

יש שוני באופן שבו גברים מבשלים לעומת נשים?

"ברמה המקצועית אין הבדל. ברמה הביתית אני חושב שגברים פחות נרתעים מהמטבח מאשר בעבר. השוני הבולט ביותר הוא שגברים אוהבים פרויקטים, לבשל מנות גרנדיוזיות, והם לא חוסכים בכל הקשור ללכלוך ובזבוז מצרכים. בשביל רוטב למנה הם יכולים ללכלך המון סירים, ובסוף לבקש מהאשה שתעזור להם בניקיון. לעומת זאת, נשים יותר מחושבות".

אם גבר רוצה לעשות ארוחה רומנטית, איזה מתכון היית מציע לו?

"אין משהו מוגדר, זה תלוי בטעמים ובהעדפות האישיות. שהאוכל יהיה טעים ומושקע, והכי חשוב - שיהיה בו שוקולד. שוקולד זה רומנטי".

אפרופו שוקולד, איך אתה שומר על עצמך?

"אני לא שומר, אני באמת שמן. קשה לי לבשל בלי לטעום".