צוקריה

נא להכיר: גיל צוקר, דוגמן וברמן שמתגעגע לעידן התמימות

סמדר שילוני פורסם: 07.04.05, 18:24

לכבוד הקיץ שמגיע (לפחות ליום אחד), אווררו את הדיאודורנט לכבוד גיל צוקר, ל"יולי", ברונטי עם שורשים קיבוצניקיים שיעניק לכל טמפרטורה משמעות חדשה.

צוקר, שחותם 27 שנות קיבוציזם, חזר לארץ אחרי שנתיים וחצי בניו יורק, והיום הוא גר בתל אביב. בתפוח הגדול הספיק לדגמן לקלווין קליין, בירה כלשהי והשתתף לבוש בכתבה במגזין פלייבוי (בגלל המאמרים).

היסטורית הדוגמנות של צוקר זה החלה בגיל 22, עת נרשם בתור לרכב של הקיבוץ ונסע לבטי רוקוואי כדי שתתן חוות דעת מקצועית בנושא. משם הוא המשיך למילאנו, ניו יורק, ואז חזר כדי להשתלב בעסקי המסעדנות המקומיים. היעד: בר שכונתי בתל אביב או בחיפה. ביתיים אפשר למצוא אותו מברמן ב"מסה" התל אביבי.

לידיעתכן הבחור אחוז נמרצות על ידי חברה בשם רוני שהכיר בבליינד דיייט! שסידרה לו דודה שלו!!. יחד הם מקיימים זוגיות בוגרת בת שבע שנים וחולקים דירה בתל אביב. בסופי שבוע הם נוסעים צפונה להתאוורר מהביצה, לאכול אוכל של חדר אוכל ולהיזכר בימים שבקיבוץ היה חור. ועכשיו כמה שאלות חשובות על המצב.

מה תעדיף לקחת לאי בודד שש בש או שחמט?

"שש בש, ותשבצי הגיון של יום חמישי".

איפה תעדיף לעשות על האש – בסנטרל פארק או בסאות' פארק?

"הכי עדיף בחצר בקיבוץ".

הקיץ בא. מה זה עושה לך?

"הקיץ זה אחת הסיבות שחזרתי לארץ".

על איזה עשור היית מוותר?

"העשור הזה, שמתחיל עכשיו. כל העשור הממוחשב והטכנולוגי והילדים של היום הם חכמים יותר, אבל שמנים ולבנים יותר. אני מתגעגע לעידן התמימות".

אתה ישן עם כרית?

"ברור".

השיא של השבוע האחרון היה..

"וואליד באדיר ועבאס סוואן, דאבל שיא".