45 חודשי מאסר לעו"ד שהונה את לקוחותיו
עורך הדין, ירון איל, הורשע על-פי הודאתו בעשרות מקרים של מרמה וזיוף, במסגרתם שלשל לכיסו מיליוני שקלים. השופט כתב בהחלטתו: "הנאשם רימה שכירים ועובדים שהתייגעו קשות להשגת ממונם. נראה כי לא בני האדם כלפיהם פעל עניינו אותו, רק ערימת הכספים מיקדה את מאוויו"
מאסר בפועל של שלוש שנים ותשעה חודשים נגזר היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על עורך הדין ירון איל, שהורשע על-פי הודאתו בביצוע עשרות עבירות של מרמה וזיוף, במסגרתן שלשל לכיסו מיליוני שקלים.
על-פי אחד האישומים, בשנת 2000, כאשר טיפל בחוזה לקניית דירה ברחוב דובנוב בתל-אביב, זייף איל שורת מסמכים על-מנת לקבל במרמה סכום כסף גדול מבנק לאומי למשכנתאות. בין היתר זייף איל ייפויי כוח של לקוח שלו וחוזה למכירת דירה בין הלקוח לבינו. בנוסף, ביצע איל מספר פעולות לצורך קבלת המחאה בנקאית בסך 600 אלף שקלים.
במקרה אחר קיבל איל במרמה שכר טרחה, ולהסדרת המרמה זייף מסמך הנחזה להיות פסק דין של השופטת אהובה עציון מבית הדין לעבודה והעביר אותו למתלוננים. באישום נוסף מתואר כיצד כאשר טיפל בהעברת בעלות על דירה בתל-אביב, קיבל במרמה מבנק ירושלים משכנתא בסך של 100 אלף דולרים. לצורך כך הוא זייף מסמך של חוזה למכירת דירה, לפיו הלקוח שלו מוכר את הדירה לחברה זרה, והציג עצמו בפני הבנק כעורך דינה של החברה.
במקרה נוסף, שאירע בחודש ספטמבר 2003, הציע איל במרמה מכירת בניין בבעלות אגודת אקו"ם על-מנת לקבל את דמי העסקה. מגזר הדין עולה כי "הנאשם קיבל במרמה, תמורת חלק מהעסקה המפוברקת, סך של למעלה ממיליון ו-700 אלף שקלים. חשוב להעיר בנקודה זו כי מעשי המרמה שביצע הנאשם בומעו בעת שהיה משוחרר בערבות בגין מעשים קודמים".
השופט, דוד רוזן, כתב בהחלטתו כי איל ביצע את המעשים במסגרת תפקידו כעו"ד, והשתמש בסמכויות שהיו לו לצורך עבירות המרמה. בנוסף ציין כי הוא ניצל את השכלתו המשפטית, ידיעותיו ונגישותו למוסדות לשם ביצוע העבירות וכך פגע בשמם הטוב של עורכי הדין בישראל וניצל את האמון שניתן לעורכי דין לשם קידום תחבולותיו.
השופט: "הנאשם התברך בנתונים פיזיים מרשימים"
עוד קבע השופט כי לא מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בפעילות שיטתית לאורך שנים ודרכי רמייה מתוחכמות ומיומנות וכי "מדובר בעשרות רבות של מעשים שלובים ושזורים. בדרך זו הוא פגע בעשרות גורמים ואנשים ללא נקיפות מצפון, בנפש חפצה ובעיניים פקוחות".
לטענת השופט, "הנאשם לא ראה מול עיניו את הנפגעים ממעשיו. הנאשם לא שת ליבו לקורבנותיו שאת חשבונותיהם רוקן וחסכונותיהם נטל לעצמו. הנאשם פעל נגד אזרחים תמימי דרך ששמו בו מבטחם, רימה ושיקר עשרות רבות של ממלאי תפקידים אשר באו עמו במגע במסגרת עבודתם.
"הנאשם גזל מרכושם של בעלי רכוש. אבל לא רק את ממונם של אלה חמד, ורימה שכירים ועובדים שהתייגעו קשות להשגת ממונם. הנאשם הכה זרים כמו גם חברים. הנאשם בחר את קורבנותיו על פי הפוטנציאל הרכושי שנשאו עמם. נראה, כי לא בני האדם כלפיהם פעל עניינו אותו, אלה לא נגעו לליבו, רק ערימת הכספים מיקדה את מאוויו. הנאשם בקור רוח ובצורה מחושבת פעל נגדם".
עם זאת ציין השופט איל גדל במשפחה חמה ותומכת, ובבית מבוסס כלכלית וחברתית והתברך בכשרונות רבים ובנתונים פיזיים מרשימים. בגזר דינו החליט השופט להתחשב בכך שאיל הודה ונטל אחריות על מעשיו והתחרט עליהם, וגזר עליו שלוש שנים ותשעה חודשים מאסר בפועל ו-15 חודשים מאסר על תנאי. כמו כן הוא גזר עליו קנס של 50 אלף שקל. התביעה שוקלת לערער על קלות העונש.