טאי צ'י: כושר ב-7 דקות ביום מבלי להזיע במכון

ייתכן שנתקלתם בהם על חוף הים או בגן ציבורי, מזיזים את הגוף באיטיות, לעתים אוחזים בחרב או במוט. אם חשבתם שמדובר בקומץ תמהונים, חכו עד שתגיעו לסין, שם יוצאים מדי בוקר 80 מיליון איש אל הפארקים, לאימון הטאי צ'י היומי שלהם.

בשנים האחרונות מגלים במערב את מה שבסין יודעים כבר שנים: לא חייבים לעטות מלבושים זעירים ולהזיע בפוטוגניות בחדר כושר כדי לעשות פעילות גופנית. נהפוך הוא. אחד העקרונות הראשיים של הטאי צ'י הוא העוצמה שברכות. כיוון שמדובר בכל זאת באמנות לחימה, כל התנועות הן מעולם המתקפה או המגננה, אבל קשה למצוא דמיון ביניהן לבין בוקסים או אגרופים.

מפתיע, אבל גם בישראל, ערש העצבים, נדלקו על הטרנד הרגוע. "יש משהו מאוד פוטוגני בתנועה הרכה הזאת, חצי ריקוד חצי אמנות לחימה", מסביר אלי אלפי, מנחה סדנת טאי צ'י בשירותי בריאות כללית. "יש גימיק. יש אווירה. אתה רואה קבוצה. פתאום אתה מבין מה זה צ'י".

וצ'י, רק כדי שתהיו בעניינים, הוא בעצם אנרגיה. "זו האנרגיה המזינה של הגוף, אנרגיית החיים הפנימית, אשר נעה לאורך המרידיאנים, ערוצי האנרגיה", מבהיר סיני הראל, מורה בכיר בקמפוס ברושים, בית-ספר להכשרת מטפלים במועדון הספורט של אוניברסיטת תל-אביב. "על אף שזרימת הצ'י היא תכונה טבעית של כל גוף בריא, טיפוח הצ'י וזרימתו המכוונת יכולים להביא לשיפור ניכר בבריאות, בעיקר במערכת החיסונית, בשכלול היכולת הגופנית ובהבטחת יציבות נפשית".

בשבת הקרובה יציינו עשרות מיליוני הסינים ושאר מאמיני הטאי צ'י ברחבי העולם את יום הטאי צ'י הבינלאומי. על-פי המסורת, ביום זה נולד מייסד הטאי צ'י ג'אנג פאן ננג. בישראל יחגגו את האירוע במועדון הספורט של אוניברסיטת תל-אביב. מ-10 בבוקר ייערכו במקום סדנאות של מומחים, הופעות של תלמידי טאי צ'י, סדנת קליגרפיה (אמנות הכתיבה) ועוד.

"אנחנו מצפים לאלף איש לפחות", מתלהב עופר אפל, מנהל תחום רפואה משלימה בקמפוס ברושים. "נקווה שזו תחילתה של מסורת חדשה".

"הרעיון ביום הטאי צ'י הוא שבכל העולם במשך יממה שלמה עושים טאי צ'י בצורה מאורגנת יותר", אומר אלי אלפי. "אבל בסין זה לא כזה סיפור. שם כל יום זה יום טאי צ'י".

הזמן של הריאות

בארץ, לעומת זאת, מדובר בסיפור גדול, שכן עדת מאמיני הטאי צ'י צמאה לכל הכרה מהציבור בפעילותם. "פעם הייתי עושה טאי צ'י בפארקים ואנשים היו מסתכלים עלי כעל ביזאר", מספר אלפי. "לאט לאט השכנים התרגלו אלי, ראו שאני עושה גם מנגל, לא רק מערבב את האוויר עם הידיים. ראו אותי עושה טאי צ'י עם הבן שלי על הגב. ראו שאני מחובר למציאות.

"אנשים בארץ מתקרבים לזה לאט לאט. זה קשה להם. אנשים רוצים תוצאות מהירות, תחת מכווץ ובטן עם קוביות. ואז הם באים ואתה אומר להם: תעשה שלושה חודשים ונראה. יש כאלה שמכורים, ויש כאלה שהפלגמטיות הזו קשה להם".

עם המכורות נמנית גם השחקנית נירה רבינוביץ', כוכבת "קישקשתא" לשעבר, שחקרה את התחום בהרחבה בעת שחיה בסין. "כבר 30 שנה אני עוסקת בטאי צ'י", היא מספרת. "היתה בחורה אחת בארץ שעסקה בזה, ולמדתי אצלה. נסעתי לסין כדי לחפש את המקור. ראיתי שהמאסטרים הטובים לא מבינים מילה אחת אנגלית, אז התחלתי ללמוד סינית. הסינים מאוד מעריכים חריצות ומאוד מעריכים את היהודים בכלל. ואם אני גם יהודייה וגם מדברת את השפה שלהם, אז שווה להשקיע בי.

"חייתי שם שנים ולמדתי את הפיזיותרפיה הסינית, את הטאי צ'י ואת הצ'י קונג, שהוא ענף של הטאי צ'י. התאהבתי. זה עובד מעולה לצד זה שאני שחקנית ועובדת בתיאטרון כל השנים. הדברים מתחברים נורא יפה יחד. אני משחקת יותר טוב".

היום רבינוביץ', לצד עיסוקי הבמה, היא מורה בכירה לטאי צ'י ולצ'י קונג ומנחה סדנאות חווייתיות בתחום. "הסטודנטים שלי זה הדור של קישקשתא", היא מספרת. "אני מקבלת מהם הרבה אהבה. אני עובדת גם בבית-חולים וולפסון ברפואה סינית, והילדים שבאים עם הילדים שלהם הם הילדים שלי מקישקשתא. גם מהם אני מקבלת אהבה, ובאותה אהבה אני מראה להם איך להקל על הכאבים של הילדים שלהם. באותה תשומת-לב ובאותה ראשוניות".

האוהדים האדוקים של הטאי צ'י מקפידים לבצע אותו לפי הספר, כלומר בשעות המאוד מוקדמות של היום. בחמש בבוקר, למשל, מה שמוסיף לאפיל התמהוני של התחום. "הבוקר זה הזמן של הריאות ברפואה הסינית", מסביר אלפי. "כשאתה מניע את הריאות, אתה מניע את הדם. רוב האנשים עושים את זה בבוקר גם כי האוויר נקי. בסין יש ערפיח מגעיל על הבוקר, ולא עוזר להם בוקר או ערב".

"השעות של הבוקר הן השעות של המרידיאן של הריאות", ממשיכה רבינוביץ'. "בשעות הבוקר יש יכולת לקלוט את החדש, להיכנס לחדש. הכל עובד על לחיות לפי דרך. אני קמה כשהאור קם, אני הולכת לישון כשהאור הולך לישון".

- את לא באמת עושה את זה.

"טוב, לא בדיוק. זה האידיאל, וכולנו בני אדם. אבל כשהשמש שוקעת אני כבר בהתכנסות עם המשפחה. הפילוסופיה של הרפואה הסינית זה לחיות בהתאמה עם הטבע. כשהיום יותר ארוך, אפשר ללכת לישון יותר מאוחר. הטאי צ'י לא נגמר בפארק בשעת האימון. זה אורח חיים. אנשים מתנהלים אחרת. זה מפתח מודעות מתמשכת לשינוי, והכל משתנה. את מרגישה נוח בגוף שלך".

כל יום נולד תרגיל

בין עיסוקיה הרבים מעניקה רבינוביץ' גם סדנאות לאנשי היי-טק. אלה נקראים לצאת זמנית משגרת יומם הוורקוהולית ולהניע את גופם באיטיות, כאילו אין בעולם מחשבי לפ-טופ וסטארט-אפים. "זה כולל גם עבודה פיזית וגם מנטלית", מסבירה המדריכה. "אחרי כמה דקות של תרגול אתה מרגיש אחרת. זה משפר יציבה, שיווי משקל, עוזר בהרפיית מתחים.

"זה לוקח שבע דקות ביום, והיום נראה אחרת. יש כל-כך הרבה סוגי תרגילים: כאלה שמגבירים אנרגיה, כאלה שמרגיעים אותך. כל יום נולד בסין עוד תרגיל. כמספר הסינים כך יש נוסחאות לתרגילים".

יש לך קבוצה קבועה שאיתה את עושה טאי צ'י?

"אני באה, מתרגלת על הים, בא מישהו ומצטרף אלי, כל אחד ברוך הבא. אני אוהבת לתת את מה שאני יודעת. אה, אני גם מתרגלת בודהיזם טיבטי".