פסטיבל הקולנוע בירושלים - המלצות ואזהרות

ביומיים הקרובים ינחתו פה קירק דגלאס מהוליווד, וים ונדרס ופולקר שלנדורף מגרמניה, אישטוואן סאבו מהונגריה, מיכאל קאקויאניס מיוון, ואנג לי הטיוואני-אמריקאי. הסיבה: פסטיבל הסרטים הירושלמי, שייפתח בחמישי בערב בפעם ה-17, עם הקרנת סרטו החדש של לי, "נמר, דרקון". לא בדיוק השמות הכי לוהטים בקולנוע העולמי היום, אבל בהחלט גלריה מכובדת. דגלאס בן ה-83 יכבד בנוכחותו את הקרנת "יהלומים", הסרט הראשון בכיכובו מאז לקה באירוע מוחי לפני כארבע שנים. בטקס מיוחד יעניקו לו בירושלים אות הוקרה על מפעל חיים. ונדרס, שלנדורף ולי ייצאו מכאן אמנם בידיים ריקות, אך יקיימו מספר מפגשים עם הקהל.

קצת מספרים: 150 סרטים יוקרנו השנה בעשרת ימי הפסטיבל. חמישה סרטי עלילה ישראליים ועשרה סרטים תיעודיים יוצגו בו בהקרנת בכורה עולמית, ויתמודדו על פרס וולגין הנכסף, שיוענק גם לסרט הקצר המצטיין. כמו כן ייחשפו לראשונה שש דרמות טלוויזיה מקוריות, שיתחרו על פרס על שם ענת פרחי ז"ל.

בין האירועים שילוו את הפסטיבל: יום עיון המיועד לאנשי מקצוע, בנושא הפקות קולנוע וטלוויזיה בעידן הדיגיטלי, שבו יטלו חלק שניים מהמפיקים הבולטים בקולנוע האמריקאי העצמאי: ג'יימס שיימוס ואנטוני ברגמן, שהפיקו כמה מסרטיו של אנג לי (שישי, 14.7, 10:00-14:30, תיאטרון החאן). ייערך גם ומפגש עם הדוקומנטריסט החשוב, ארול מוריס, בעקבות סרטו "מיסטר מוות" (שישי, 21.7, 12:00, סינמטק י-ם). הפסטיבל ינעל במוצ"ש, 22.7, עם הקרנת סרטו החדש של אלן רודולף, "טריקסי", שיעלה על המסכים בקרוב.

לטובת המעפילים אל הבירה, הכנו רשימה של המלצות, אזהרות והימורים.

קולנוע אירופאי

רוזטה

זוכה פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן 99'. סיפורה של צעירה בת 17 החיה עם אמה האלכוהוליסטית ונאבקת לשרוד בעיר מוכת אבטלה. סרט מחוספס, ישיר ונוקב של האחים-במאים הבלגים ז'אן פייר ולוק דארדן ("השבועה"). על אף הביקורות המעולות, הסרט לא נרכש להפצה בארץ, וזוהי כנראה הזדמנות יחידה לצפות בו.

הרמוניות ורקמייסטר

סרט הונגרי מהורהר, אניגמטי ואפוקליפטי, בשחור לבן, המתרחש בעיר קטנה ומושלגת, שאנשיה מתקבצים סביב אוהל קרקס בו מוצגת לראווה גופת לוויתן. הבמאי הוא בלה טאר המוערך, ומי שראה אומר שמומלץ להצטייד בסבלנות רבה.

החיה הגדולה

משל פולני שעניינו אי סובלנות כלפי מי שבוחרים לחרוג מהנורמות, על פי תסריט שכתב קז'ישטוף קישלובסקי הצעיר. פקיד בנק ואשתו אוספים אל ביתם גמל שצץ לפתע על הסף, וחייהם הופכים לגיהנום. יז'י שטוהר ביים, והתוצאה מעוררת סקרנות.

קנון במהופך

"אגדת הפסנתרן", בגירסת הכינור. כנר גאון ומיוסר מגולל את סיפורו באוזניה של צעירה שפגש בבאר בפראג, ערב הפלישה הרוסית. אופרת סבון רגשנית ומביכה שביים ריקי טוניאצי ("אי הבנות קטנות"). להיזהר.

פרידה

דרמה מרגשת ומעניינת המתרחשת בבית נופש בו שוהה המחזאי ברטולט ברכט, ימים ספורים לפני מותו, מוקף בבני משפחתו ומאהבותיו, בעבר ובהווה, ועורך חשבון נפש עם עצמו, אמנותו והעולם. הבמאי הגרמני יאן שוטה מתאר בחדות אבחנה את מערכות היחסים השונות המוצגות בסרט.

ענני ירח מאי

סרט תורכי עטור שבחים העוקב אחר קולנוען צעיר השב לכפר הולדתו באנטליה במטרה ליצור סרט על בני משפחתו. היו מי שהשוו את סגנונו של הבמאי נורי בילגה ג'יילן עם זה של עבאס קיארוסטמי האיראני.

קולנוע תיעודי

עלה ירוק

קיצור תולדות הגראס. סרט תיעודי קנדי המבוסס על חומרים ארכיוניים, מסרטי הדרכה ישנים למלחמה בסם, דרך השימוש הנפוץ בו בקרב המתנגדים למלחמת ויאטנם, ועד לקומדיות הנאפאס מבית היוצר של צ'יץ' וצ'ונג.

יום בחיי אנדריי ארסנייביץ'

פרק שביים הדוקומנטריסט החשוב כריס מרקר, במסגרת הסידרה התיעודית "קולנוע בן זמננו", על במאי הקולנוע הרוסי הדגול, אנדריי טרקובסקי. בצד קטעים מסרטיו ופרשנות עליהם, מתועד טרקובסקי באתר הצילומים של "הקורבן", סרטו האחרון, ובימים שלפני מותו. נפלא, למעריצי הבמאי.

סרט אמריקאי

במרכז הסרט המצחיק והמלבב הזה עומדת דמותו של צעיר אקסצנטרי, שחלומו לעשות סרט ראשון באורך מלא אינו עולה יפה, והוא מחליט לביים סרט אימה קצר. מלווים אותו בדרכו האמנותית חברו האהבל ודודו בן ה-82 שאמור לממן את הסרט. זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל סנדאנס 99'.

מיסטר מוות

סרטו המטריד והחשוב של ארול מוריס ("קו כחול דק") שגיבורו הוא אחד, פרד איי. לויכטר, טכנאי אפרורי וטרחני של הוצאות להורג. מהנדס של כיסאות חשמליים, ומומחה לגרדומים ומכונות להזרקת רעל (אחת כזאת, משומשת במצב טוב, אף מוצעת על ידו למכירה בסרט). לויכטר נקרא לשמש עד מומחה במשפטו של מכחיש שואה, וגם חיבר מסמך לפיו מעולם לא הופעלו תאי גזים באושוויץ. דרך אולפני הצילום מלעיג מוריס על גיבורו הביזארי (בראשית הסרט הוא מציג אותו כמו קריקטורה של פרנקנשטיין), תוך שהוא מנסח הערה מרתקת על הבנאליה של המוות.

קולנוע אמריקאי עצמאי

משק בית למופת

קומדיה שחורה שנראית כמו גירסת ה"ווייט טראש" של "מלחמת רוז ברוז". גבר מובטל מגלה שלאשתו, עמה הוא אינו מדבר, יש מאהבת. בתגובה הוא בונה קיר מפריד באמצע ביתם, וזוהי רק ההתחלה. הדמויות והרקע החברתי שלהן מזכירים את סרטיו של ג'ון ווטרס, והתוצאה, שמצולמת בסגנון כמו-תיעודי, משעשעת, מטורפת במידה, ואפילו נוגעת ללב. פרנק נובק כתב וביים, והסרט זכה בפרס הגדול בפסטיבל סלמדאנס.

שחור ולבן

סרטו של ג'יימס טובאק, אחד הבמאים הוותיקים, המקוריים והפרועים של הקולנוע האמריקאי העצמאי (הוא כתב וביים את "אצבעות" המדהים, מ-78', עם הארווי קייטל בתפקיד הראשי), עוקב אחר צעירים ניו יורקים לבנים ועשירים שמזדהים עם התרבות השחורה, ומבקשים לאמץ אותה. עם בן סטילר, ברוק שילדס, קלאודיה שיפר, להקת הראפ "וו טאנג קלאן" (שמנהיגה RZA כתב את המוזיקה ל"גוסט דוג"), והמתאגרף מייק טייסון שמאלתר בתפקיד עצמו.

קולנוע מזרח-אסיאתי

אודישן

סרט יפני מצמרר על צדה המבהיל של הפנטזיה הגברית. שבע שנים אחרי מות רעייתו, משתכנע גבר בגיל העמידה על ידי חברו, מפיק סרטים, לערוך מבחני בד כדי למצוא לו אישה חדשה. הוא נכבש בקסמיה של צעירה ביישנית ואקסצנטרית, בלרינה לשעבר, ומה שמתחיל כסיפור רומנטי הופך לסרט בלהות אינטנסיבי. מחצית השעה החותמת את הסרט קשה במיוחד לצפיה, והיא מטשטשת ביעילות בין מציאות, הזיה, זיכרון וסיוט גברי, אחד האלימים והאפקטיבים שנראו אי פעם בקולנוע. הבמאי הוא מיקה טאקשי, שההשוואה בינו לבין דיוויד קרוננברג – מתבקשת. ביציאה מהסרט תרגישו כאילו הקצתם מחלום נורא.

יום שני

הבמאי סאבו הוא אחד היוצרים המעניינים היום בקולנוע היפני, וסרטו החדש, הרביעי במספר, קומדיה מפתיעה על גבר שמנסה לשחזר את אירועי הימים האחרונים שחמקו מזכרונו, הוא הימור כמעט בטוח.

קולנוע דרום אמריקאי

אין לקולונל מי שיכתוב אליו

סרטו של הבמאי המכסיקני המרתק ארתורו ריפשטיין על פי סיפור מאת גבריאל גרסיה מרקס. זוג קשישים - קולונל שממתין לשווא לפנסיה הצבאית שלו, ואשתו החולנית – חיים בעוני נורא, מגדלים את תרנגול הקרב שנותר להם מבנם היחיד שנרצח, ועומדים לאבד את ביתם. סרט עצוב ויפה על זקנה פאתטית, איטי למדי ומשעמם לפרקים, אך ראוי. משחק אדיר של פרננדו לוחאן ומריסה פארדס ("הכל אודות אמא"). סלמה הייק מופיעה בתפקיד חברתו הזונה טובת הלב של הבן המת.