שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך נכוון את ההרזייה לתאי השומן שלנו?
    בין אם הוא מרוכז בכרס, נצמד לישבן או מתפרש על כל הגוף, השומן אינו אורח רצוי. בנוסף על המראה הלא האסתטי שהוא משווה לגוף, הוא גם מזיק לבריאות. לכן, כשמתכננים דיאטת הרזיה, הכוונה היא בעצם להורדת שומן. איך עושים את זה? בטח לא בעזרת כמוסות פלא
    הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת, ולתאי השומן הנמצאים בו יש מטרה ומשמעות, כמו לכל איבר. יחד עם זאת, חשוב להשתלט על השומן ולהצניע את נוכחותו, בעיקר למען שמירה על בריאותנו.

     

    לזכותם של תאי השומן ייאמר, כי הם מאגר האנרגיה האולטימטיבי ביותר שיש, מכמה סיבות:

     

    1. משום שתא שומן יכול להפוך את כל סוגי המזון לאנרגיה, ללא הבחנה בין פחמימות, חלבונים או שומנים.
    2. משום שבניגוד ל"מקורות אחסון" שבהם עומס יתר מביא ל"פיצוץ" המחסן או ל"פליטה" של התכולה, תאי השומן יכולים לקלוט העמסת יתר של מזון. כאשר מתמלאים כל מחסני התפקוד השוטף (תאי הדם, השרירים וכו') ישמש "מחסן תאי השומן" לקליטת עודפי המזון וללא הגבלה.
    3. משום שהגוף מפיק אנרגיה ממולקולה של שומן יותר מפי שניים מאשר הוא מפיק ממולקולת פחמימות או מחלבונים. זה אומר שאם היינו צריכים להתבסס בצריכת האנרגיה שלנו רק על פחמימות, היינו צריכים מחסני אנרגיה ענקיים שיכילו את כל האנרגיה הנדרשת, ואיזה מראה זה היה משווה לגוף?
    4. משום שבזכות תאי השומן קיימים בגופנו מחסני אנרגיה בלתי נדלים: מות מרעב אינו נגרם בשל מחסור באנרגיה. מחסני השומן לא מגיעים למצב של התרוקנות. כשמורעבים ומגיעים למצב של התרוקנות מחסני הגלוקוזה בגוף, הגוף משתמש בחלבונים כחומר דלק (שאינם אידיאלים לפירוק כאנרגיה מאחר שהם מפיקים תוצר לוואי רעיל). מצב זה פוגע בפעילות של מרכיבים חלבוניים במערכת החיסונית, ומשבש את חסינותה. רעב גורם לאנשים להיות רגישים לווירוסים ולחיידקים, ולכן יותר סביר שייפגעו ממחלות.

     

    למה חשוב לצמצם את השומן בגוף?

     

    אבל נחוצים ככל שיהיו, עודף בתאי שומן הופך לנזק בריאותי. לחובת תאי השומן נזקפים מחלות לב וכלי דם, סוכרת, עומס יתר על מערכת השלד, המפרקים והשרירים, הפרעות נשימה ומחלות עור.

     

    וכאילו לא די בכך, שומן עודף מקנה דימוי עצמי שלילי ממראה לא אסתטי ומשפיע על איכות החיים בכמה אופנים:

     

    1. תחזוקת תא שומן צורכת פחות אנרגיה מתא שריר, לכן צמצום מסת גוף במקום מסת שומן מקטינה את המטבוליזם, כלומר צריכת קלוריות יומית קטנה יותר.
    2. תא השומן אינו חזק ומוצק כתא השריר והוא משווה לגוף מראה דליל.
    3. תאי השריר שוקלים יותר מתא שומן (אם כי נפחם קטן יותר), לכן הרזיה הנובעת מצמצום תא שריר מתעתעת דרך המשקל אך הרזיה המבוססת על צמצום תא שומן דומיננטית יותר בצמצום היקפים.

     

    זאת הסיבה לכך שכשאנו מדברים על אורח חיים בריא או מבנה גוף בריא, בין היתר הכוונה היא לצמצום עודף שומן בגוף. מאחר שכלי המדידה המקובל והנפוץ ביותר למדידת ההישגי ההרזיה הוא המשקל, קשה להבחין בין ירידה במשקל הנובעת מצמצום תאי שומן לבין זו הנובעת מצמצום נוזלים, תאי שריר או מסת הגוף.

     

    כאשר מרזים ומדווחים על ירידה במשקל, לא בהכרח מיוחסת כל ההרזיה לצמצום תאי השומן. תהליך של השמנה, לעומת זאת, מיוחס כולו להתרחבות תאי השומן.

     

    למה אנו משמינים יותר מאחרים?

     

    לא מעט אנשים מאשימים את הגנים שלהם כאחראים על "קליטה" טובה של השומן ונותנים דוגמה של אחרים שאוכלים בלי סוף ונשארים רזים. אך "גנים" זו מילה כללית שיכולה לשמש תשובה לאלפי שאלות בנושאים שונים ומגוונים. לכן כדאי להבין את ההיגיון, שייתן מענה ל"אפליה" המיוחסת לשומן:

     

    1. כמות תאי השומן הבסיסית נקבעת בזמן הילדות, כפונקציה של אורח החיים והתזונה. כמות זו לא יכולה להצטמצם אלא רק לגדול בזמן הריון או עם עלייה קיצונית במשקל (השמנת יתר).
    2. אי אפשר להוריד את כמות תאי שומן. אך כאשר אנו "שורפים" שומן אנו בעצם מצמצמים את כמות השומן בכל תא, וזה מה שקורה בזמן ירידה במשקל.
    3. ככל שכמות תאי השומן הבסיסית בגוף גדולה יותר, קיימת נטייה רבה יותר לעלות במשקל. מכאן החשיבות העצומה שבתזונת ילדים, בשמירה על משקל לאורך ההריון ובמניעת שינויים קיצוניים במשקל.

     

    לכן, אנשים בעלי כמות בסיסית קטנה יותר של תאי שומן:

     

    1. הם בעלי נטייה קטנה יותר בהוספת שומן לגוף.
    2. יפיקו תוצאות מיידיות יותר מדיאטת ירידה במשקל.
    3. יכולים להגיע למשקל נמוך יותר מאחר שכל תא צריך להכיל אחוז מינימלי של שומן, וככל שכמות התאים קטנה יותר, מצטבר פחות שומן. רק כדי לחדד את המשמעות: אדם עם משקל עודף יכול להגיע ל-75 ביליון תאי שומן, אבל עם עלייה קיצונית במשקלו הוא יכול להגיע ל 250 עד 300 ביליון תאי שומן. תאי השומן מכפילים את עצמם כפונקציה של הכמות הבסיסית, כך שככל שזו גדולה יותר, הנטייה להעלות אותה גדולה יותר.

     

    אבל לא להתייאש: גם 300 מיליארד תאי שומן מרוקנים יכולים לשוות לגוף מראה חטוב.

     

    התפלגות תאי השומן

     

    לא רק כמות תאי השומן היא המבדילה בין אנשים ומשפיעה על יכולה השליטה במשקל אלא גם התפלגותם על פני הגוף. עבור אלה שהשומן מרוכז אצלם במקומות
    מסוימים כגון: כרס, ירכיים או ישבן, ירידה באחוזי השומן תורגש פחות (ועלייה תורגש יותר) מאשר אצל אלה שהשומן מפוזר אצלם באופן אחיד על פני כל הגוף, ותהליך ירידת השומן יימשך פחות זמן.

     

    גם סוג תאי השומן שונה בכל אזור. תאי השומן המרוכזים בכרס בעיקר מצטמצמים (ומתרחבים) יותר בקלות. הם נמצאים מתחת לשרירי הבטן ולכן פחות נראים (ומסכנים את הלב). לעומתם, תאי השומן המרוכזים בירכיים ובישבן (הנפוצים יותר בקרב נשים) הינם תת עוריים, כלומר השריר אינו "מחפה" עליהם ולכן ניתן לראות אותם והם נוטים להיות משופלים ודלילים. הם מתרחבים (ומצטמצמים) בקצב איטי יותר.

     

    אז איך נכוון את ההרזיה דווקא לתאי השומן?

     

    השומן משתחרר לשריפה כאנרגיה באופן די קבוע, העומד סביב 10-20 אחוז מסך כל שריפת הקלוריות היומית. יכולת ההשפעה שלנו בטווח אחוזים אלה תבוא לידי ביטוי דרך הגורמים הבאים:

     

    1. דיאטה שתכלול רמת פחמימות מספקת: השומן בתאים נשרף כאנרגיה רק בנוכחות פחמימות. מחסור בפחמימות (בין אם דרך דיאטה דלת פחמימות או חוסר תזונה מתאימה לפני פעילות אירובית) יקטין ברמה משמעותי את יכולת הגוף להשתמש בשומן כמקור לאנרגיה.
    2. כושר גופני: תנאי נוסף לשריפת שומן היא נוכחות של חמצן. כושר זה היכולת להשתמש באופן מקסימלי בחמצן המגיע לגוף. ככל שרמת הכושר גבוהה יותר כך מגיע יותר חמצן לתאים ועולה רמת שריפת השומן (בעלי כושר גופני נמוך שורפים יותר אנרגיה מפחמימות).
    3. פעילות אירובית: הצורך בנוכחות חמצן לשריפת שומן מביא לגורם הבא: השומן בגוף נשרף באופן אופטימלי כאשר הגוף נמצא במצב של פעילות אירובית. פעילות היא אירובית כאשר הדופק נמצא בין 65 אחוז ל-80 אחוז מקצב הלב המקסימלי. פעילות מאומצת יותר או רגועה יותר תביא לקצב שריפת שומן איטית יותר.
    4. דיאטה מאוזנת מבחינה קלוריות: מאחר שקצב שריפת השומן הוא סביב האחוזים שציינתי לעיל, דיאטה דלה מדי בקלוריות, כלומר בעלת פער גדול מקצב שריפת השומן, תשלים את פער הגרעון בקלוריות על ידי ירידה במסת השרירים והגוף.

     

    אין מקום למיתוסים, רק להיגיון

     

    לא ניתן לכוון ירידת שומן לאזורים ספציפיים: גם אם תעשו 100 כפיפות בטן או תרגילי חיזוק לישבן, לא תצמצמו את השומן באזורים אלה. תרגילים אלה יחזקו את השרירים, דבר חשוב בפני עצמו, אך לא ישפיעו על רמת השומן באזור.

     

    ההפרזות בנושא שומן הגיעו לרמות מעניינות במיוחד: שמעתי על כמוסות שמגבירות את שריפת השומן (וחוסמות את קליטת הקלוריות בכל ארוחה), על תה שורף שומן בתום ארוחה, על בגד הזעה המגביר את שריפת השומן בזמן פעילות, על מסאז'ים וקרמים שפועלים על השומן, ולא אתפלא אם ימציאו בקרוב שוקולד ששורף שומן. כל רשימת הקסמים לעיל מתמחה בדבר אחד: שריפת כמות הכסף בכיס. השומן, מצידו, נשרף כאנרגיה על ידי הגוף בתהליך די מקובע וכנראה אינו מעודכן בכל השכלולים המתקדמים והשמועות.

     

    חובבי ספורט רבים טוענים ששתיית קפה אספרסו לפני פעילות אירובית (ריצה, הליכה וכו') מגבירה את ניידות חומצות השומן לדם ולפיכך מגדילה כמות השומן שנשרף. הם טורחים לשתות קפה טרם הפעילות אך מעטים מהם מקפידים על תזונה מתאימה המתחזקת את "מחסני הגלוקוז" לקראת הפעילות.

     

    זה משול למארח שמזמין אורחים, טורח, מבשל ומכין מכל טוב, וכשבאים האורחים הוא מגלה שדלת הכניסה נעולה ואין מפתח.

     

    הקפאין משפיע רק בכמויות גדולות (כ-5 מ"ג לק"ג משקל גוף). כמויות אלה מעוררות תופעות לוואי (הגברת השתן, כאבי ראש וכו') ולכן זה לא מתאים לכל אחד. חימום מתאים לפני הפעילות האירובית יביא לתוצאות זהות.

     

    הדרך האיטית היא הנכונה

     

    לסיכום, אם אתם בתהליך של דיאטת הרזיה, כוונו את התהליך אל ירידה באחוזי השומן בגוף. כל הרזיה אחרת תביא בסופו של דבר להורדת איכות החיים או לחזרה למשקל הקודם. בדקו את תזונתכם ואת פעילותכם הגופנית. זכרו שמדובר בתוכנית איטית ומתונה ויש לחכות בסבלנות עד לירידת השומן גם במקומות המיוחלים.

     

    חשוב להבין שההבדל בין כמות תאי שומן, ריכוזם וסוגיהם משפיע על קצב הצמצום (או ההתרחבות), מביא לשונות בפרקי הזמן של תהליך הרזיה ואין להתאכזב אם הקצב שלכם אולי יהיה איטי יותר. מה שחשוב הוא שתגיעו למטרה. התעודדו - ככל שהדרך למטרה איטית יותר, כך היא יציבה יותר וגם התהליך ההפוך (השמנה) יהיה איטי.

     

    אל תשתמשו במשקל כמדד לתוצאות. קחו בגד שאינכם לובשים בתדירות רבה, ומדדו אותו אחת לשבוע. זה ישמש מדד טוב ומדויק יותר לבדיקת צמצום היקפים.

     

    וזכרו: הרזיה נכונה, בריאה ואמיתית היא זו המבוססת על צמצום תאי שומן עודפים. ירידה זו מאפשרת שמירה על מטבוליזם גבוה ומראה חטוב ותורמת לבריאות הגוף.

     

    הכותבת הינה מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. רוצים עוד? בקרו באתר של אוסנת הראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איך נכוון את ההרזייה לתאי השומן שלנו?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים