מדריך משפטי: כיצד להתמודד עם טעויות האולטרסאונד
בעקבות לידת התאומות הסיאמיות, אשר חולקות לב ומאושפזות במצב קשה, מגיש ynet מידע משפטי בכל הנוגע לאבחון מומים במהלך ההריון, אופן הגשת תביעת רשלנות רפואית וגם - כמה כל זה יעלה לכם
יומיים לאחר לידת התאומות הסיאמיות, המאושפזות במצב קשה, ובעקבות טענות שהאולטרסאונד לא הצליח לגלות את המום בזמן, מגיש לכם ynet שאלות ותשובות בנושא אבחון מומים.
התשובות ניתנו על ידי עו"ד טל נבו ממשרד עורכי הדין נבו, מולסון ושות', העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
האם סקירת המערכות שמבוצעת על ידי קופות החולים בודקת את כל האיברים?
לא. סקירת המערכות המנדטורית היא חלקית ביותר - יש מערכות גוף שלא נכללות בבדיקה ביניהן הגפיים והפנים. האיברים שנבדקים הם מוח, לב ואיברים פניימיים.
מדוע יש מקרים כה רבים של אבחון שגוי?
בחלק מהמקרים הטעויות הן מיותרות ויכולות לנבוע ממאבחן לא מיומן או מבדיקה לא מעמיקה. "פספוס" התוצאה נובע פעמים רבות מהקצב המהיר והסדרתי של הבדיקות אשר מבוצעות בידי מאבחנים שהכשרתם ו/או יכולתם אינה תמיד מעולה. הגורם החשוב ביותר להצלחת אבחון אולטרה סאונד הוא איכותו של המאבחן.
על ידי מי מבוצעות בדיקות האולטרסאונד?
סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בין השבועות 17-22 על ידי רופא מומחה במילדות וגניקולגיה אשר עבר השתלמות של שנה לפחות ביחידת אולטרסאונד מוכרת. הסקירה השנייה מבוצעת בין השבועות 24-28 ואותה יכול לבצע טכנאי אולטרסאונד או רופא מומחה במילדות וגניקולגיה עם ניסיון של מעל חצי שנה.
מה קורה אם טכנאי מוצא מומים לכאורה?
כשהטכנאי חושד בבעיה בזמן הבדיקה, הוא מערב את הרופא כשהיולדת עדיין תחת המכשיר.
מהן האבחנות השגויות הנפוצות?
אבחנות אותן מפספסים הן בדרך כלל שפתיים או חיך שסועים, מרחק לא נכון בין העיניים, מיקום לא נכון של האוזניים וזאת בעיקר משום שאזורים אלו כלל לא נסרקים בבדיקות הרגילות.
מה ההבדל בין סקירת מערכות ציבורית לפרטית?
סקירת מערכות ציבורית אורכת 15-10 דקות, ולעומתה הפרטית - 45 דקות עד שעה. לעתים ניתן לבקש בסקירה פרטית בדיקה של אזורים שלא נסרקים בבדיקה הציבורית.
מתי יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית?
אם הרופא או הטכנאי לא אבחן מומים אשר צריך היה לגלותם אילו נהג כרופא סביר, אזי קמה עילה לתביעה באופן עקרוני. גם הורים שלא קיבלו מידע על ההבדל הניכר בין הסקירות כבר זכו בעבר לפיצויים על רשלנות.
מה הסיבה לריבוי תביעות הרשלנות באבחון מומים בהריון?
אחת הסיבות היא כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים. סיבה נוספת הינה התיישנות - שכן ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25. סיבה שלישית היא שלידה מהווה את אחד האירועים המשמעותיים בחייו של אדם, ולפיכך כל פגיעה בעובר נתפשת על ידי ההורה כבלתי נסלחת.
מהן התביעות השכיחות בדרך כלל בתחום זה?
רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הללו ניתן לאבחן טרם הלידה, ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מהרגיל ולהותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון או להפסיקו.
מה עושים אם יש חשד לתביעת רשלנות רפואית?
יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה ולדאוג לאסוף את כל התיקים הרפואיים מתקופת מעקב ההריון ואת המסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של התינוק. לאחר קבלת החומר יש לפנות למומחה בתחום הגניקולוגיה כדי לקבל תשובה לשאלה האם הייתה רשלנות באבחון המום.
אם התשובה חיובית, יש צורך בדרך כלל בחוות דעת של רופא/ים נוספים שיעריכו את הנזק שנגרם לתינוק ו/או להוריו. חוות דעת אלו יצורפו לתביעה שתוגש.
מהם הסכומים הנפסקים בתביעות אלו?
הסכומים לרוב גבוהים במיוחד לאור העובדה שהנזקים אשר נגרמו לתינוק ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו, ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
מהן עלויות הטיפול בתביעה?
עורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית מטפלים בתביעות אלו בדרך כלל בתמורה לאחוז מהפיצוי המתקבל בפשרה או בפסק הדין. לרוב מדובר בכ-20%-25%, בהתאם למקרה ולניסיונו של עורך הדין. מעבר לכך, ישנן הוצאות מיידיות טרם הגשת התביעה:
איסוף וצילום התיק הרפואי: 100-400 שקלים.
בדיקת החומר הרפואי על ידי רופא מומחה: 500-1,500 שקלים. חוות דעת מומחה רפואי לבית המשפט 1,000-3,000 דולר.
לשאלות נוספות ניתן לפנות לעו"ד נבו במייל: t-nmlaw@bezeqint.net
המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד.
