תכירו: אבישי ברוורמן, "שר האוצר של עמיר פרץ"

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופסור אבישי ברוורמן, שהצטרף היום למפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, הוא מחשובי הכלכלנים בישראל, וככזה הוא הפך היום ל"מועמד טבעי" לתפקידים כלכליים בממשלה בהשתתפות העבודה.

ברוורמן, בעל דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת סטנפורד, שימש בשנות ה-80' ככלכלן בכיר בבנק העולמי, והשתתף בקביעת קווי המדיניות של הבנק בעולם השני והשלישי. גם כשנכנס למגדל השן האקדמי, המשיך להיות מעורב מאוד בחיים הכלכליים במדינה.

ברוורמן עיצב לאחרונה את התוכנית הממשלתית לרפורמה במערך המילואים ולהקלת שירות המילואים. בשנה שעברה שימש כבורר בסכסוך בין מפעלי רמת חובב לבין המשרד לאיכות הסביבה, שהביא להפחתת הזיהום במפעלים. הוא יזם ושיכנע את הממשלה להקים תחנת הרכבת ליד האוניברסיטה, והקים בתוך האוניברסיטה חדר עסקאות לסטודנטים. השבוע הצליח לסגור הקמת קרן השקעות חדשה שתשקיע 60 מיליון דולר בפרויקטים כלכליים בנגב.

לברוורמן יש קשרים בקהילת העסקים המקומית והבינלאומית. בעבר שימש כדירקטור בחברה לישראל. הוא מקורב למשפחת שטראוס, ולבני גאון, מקורבו של עמיר פרץ, שנמנה גם על תורמי האוניברסיטה. ברוורמן ניצל את קשריו לאיסוף תרומות לאוניברסיטה, לבאר-שבע ולפרוייקטים חברתיים רבים בנגב. פרשנים בתקשורת הגדירו אותו כ"מומחה מספר אחד בגיוס תרומות".

ביקורת על הקפיטליזם

קשריו הכלכליים לא מונעים מברוורמן להיות בעל דיעות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות. ברב שיח שהשתתף בו לפני שנה, על רקע הרפורמות במשק, הצהיר ש'לישראל מתחיל להיות פרופיל של מדינת עולם שלישי: הקיטוב בין שכבה צרה של עשירים למעמד ביניים נשחק ועוני עצום". בכנס אחר שהשתתף בו שאל "תהיה צמיחה, אבל מה עם המובטלים?".

בראיון גדול שהעניק בעבר ל"ידיעות אחרונות", אמר כי "הקפיטליזם העכשווי אשם בהתנשאות, בגבהות לב ובהגזמה. הוא איבד צלם אנוש, ועלול לאבד את עוצמתו כדגם מועדף לחיים כלכליים".

"טועה מי שסומך רק על היד הנעלמה של כוחות השוק או על היד הכבדה של הממשלה... החברה צריכה להתמודד עם שניהם כאחד, בליי להיקלע לקיצוניות", אמר ברוורמן בראיון, "לא תהיה תקומה לקפיטליזם שלוח רסן, נהנתני, החי את הרגע, רודף בצע ונטול עקורונות מוסריים. הציבור מסתכל על מנהלי העסקים, הבנקאים, היועצים ורואי החשבון המובאים לחקירות בארה"ב ותוהה עד כמה רקובה המערכת כולה. רק קפיטליזם נאור ומתוקן ישרוד".

"ישראל חייבת לעבור טרנספורמציה פנימית עמוקה. בעיותיו של הקפיטליזם האמרקני מתגמדות מול בעיותינו. הדבק שליכד את החברה הישראלית לא מחזיק עוד מעמד. יצרנו כאן שני משקים: של העולם הראשון שול העולם השלישי, בלי מספיק גשרים, קשרים וניידות ביניהם".