שתף קטע נבחר

 

10 מזונות שיכולים להיות בריאים ולא – תלוי איך מכינים

ירקות זה בריא? זהו, שלא תמיד. ומה עם ספגטי בדיאטה? יש דווקא מצב. ולחם שיפון, תמיד מומלץ? לא. ומלח, מה עם מלח? תלוי באיזה סוג תבחרו. עשרה סוגי מזון שמידת בריאותם תלויה בדרך בה הכנתם או בחרתם אותם

ספגטי גזר תפוח אדמה פיצוחים 
שוקולד מריר לחם שיפון מלח אורז 
שומשום ופשתן מיץ פירות מילה אחרונה 
אנחנו נוטים לחלק את קבוצות המזון בקטגוריות של בריא ולא בריא, חיוני לגוף ולא חיוני, אבל לעיתים אנחנו שוכחים שאופן העיבוד של פריט מזון זה או אחר משנה את איכותו מקצה אל קצה. וכך, גם מזון שהיינו בטוחים תמיד שהוא בריא, בגלל צורת הבישול או ההכנה שלו, יכול להיות לגמרי לא חיוני, ואף מזיק לגופנו. ומזון אחר, שלא זוכה להיכלל בקטגוריית ה"בריאים", בעיבוד או צורת הכנה מסוימת, יכול למעשה להיות טוב עבורכם.

 

הנה עשרה סוגי מזון שנמצאים בכל מטבח כמעט. הם יכולים להיות בריאים, בעלי מקור אנרגיה מעולה לגוף, אך גם מזיקים. הכל תלוי באופן ההכנה או הבחירה שלהם.

 

ספגטי
רבים מוציאים את הפסטה מהתפריט מחשש שמדובר במזון התורם להשמנה. אז זהו, שלא. פסטה, אפילו מקמח לבן, אך מחיטה קשה, שבושלה אל דנטה (לא רכה מדי) היא בעלת ערך גליקמי נמוך יחסית ולכן מהווה מזון מזין, משביע ובריא.

 

בישול יתר של הפסטה ישפיע על רמת החיוניות שלה לגוף מקצה לקצה: כל עשר דקות נוספות של בישול מוסיפות עשר יחידות לערך הגליקמי. אם אוכלים

אותה קרה, אזי הערך הגליקמי יורד 5 יחידות.

 

פסטה בצורת ספגטי ארוך עדיפה כי עברה תהליך דחיסה חזק יותר, המשווה לה ערך גליקמי נמוך יותר. מכאן שפטוצ'יני, רביולי או לזניה פחות איכותיים ותורמים לתנודות סוכר קיצוניות יותר.

 

מסקנה: עדיף לאכול פסטה בצורת מקרוני, מבושלת אל דנטה ואם מתאים אז אכלו אותה בתור סלט קר ותקבלו מלוא היתרונות הבריאותיים שלה.

 

חזור למעלה
גזר
הגזר, בניגוד לשאר הירקות, רגיש מאוד לחום ומאבד בטמפרטורות מסוימות את רוב חיוניותו. הערך הגליקמי של גזר חי נמוך ומכיל כמות משמעותי של ויטמין A ו- C. בישול הגזר, כמו כל ירק, יביא לאיבוד ויטמינים - 5% מוויטמין A ו-60% מוויטמין C.

 

בישול הגזר גם מביא לפירוק העמילן שבו, מה שיגרום לעיכול מהיר ולהעלאת רמות הסוכר בגוף. וזה אומר שהמנה לא תהיה משביעה והתיאבון רק יגדל. לכן, כדאי להימנע מגזר מבושל בזמן דיאטה או אצל סוכרתיים.

 

מסקנה: את הגזר עדיף לאכול חי (אפשר גם בתור משקה אבל אז מוותרים על הסיבים התזונתיים). ואגב, שילוב של הגזר עם שמן (עדיף זית, קנולה, פשתן) יביא לספיגה אופטימאלית של ויטמין A בגוף.

 

חזור למעלה
תפוח אדמה
יצא לו שם רע לתפוח האדמה במגזר הדיאטות. הרבה אנשים טורחים להרחיק אותו מהתפריט היומי, בגלל מיתוס שנוצר שתפוח אדמה משמין.

 

הנה בשורה - ניתן מעט לרכך את גזר דינו של תפוח האדמה

אם מבשלים אותו בקליפתו, על הסיבים החשובים שבה.

 

אם נשתמש בבטטה כתחליף, נשדרג לעצמנו את הארוחה בכמה היבטים: הבטטה עשירה מאוד בוויטמין A , משביעה יותר ובעלת תהליך עיכול איטי יותר. הבטטה גם אינה מעלה את רמות הסוכר בדם בניגוד לתפוח האדמה.

 

מסקנה: בא לכם תפוח אדמה? לכו על זה, אבל רצוי בטטה.

 

חזור למעלה
פיצוחים
הם עמוסי חומצות שומן חיוניות וחלבונים, אך האם הפיצוחים מהווים מזון בריאות בכל מצב?

 

נראה שלא. פיצוחים קלויים (במיוחד אגוזים), מכילים שומנים מזיקים, שכן חומצות השומן החיוניות המגיעות מהשומן הבלתי רווי נהרסות בחום. מעבר לכך, ההמלחה של הפיצוחים מספקת כמות לא מבוטלת של נתרן ומזיקה לבריאות.

 

מסקנה: רוב היתרונות האיכותיים של הפיצוחים מתבטלים כאשר הם עוברים קלייה והמלחה.

 

חזור למעלה
שוקולד מריר
מחקרים רבים יצאו באחרונה בשבחו של השוקולד כעשיר באנטי אוקסידנטים ומגן מפני זיהום אוויר ומחלות לב. העניין הוא, שרובנו לא מתעמקים מספיק להבחין בעובדה שמדובר כמובן בשוקולד מריר.

 

אבל זו לא המגבלה היחידה, מסתבר שהשוקולד המריר הבריא, הוא רק זה שכמות הקקאו בו היא מעל 70%. אם תבדקו את אחוזי הקקאו בשוקולד המריר הרגיל הנמכר בחנויות, תגלו לאכזבתכם שמדובר בכמות פחותה בהרבה מזו שמדברים עליה במחקרים.

 

מסקנה: חפצם בשוקולד? מוכנים לאכול מריר? עשו מאמץ נוסף והעדיפו את אלו שאחוזי הקקאו בהם מעל 70%, ותקטינו את השפעת תנודות הסוכר בדם וההתמכרות למתוק – תופעות שאופייניות לשוקולדים אחרים.

 

חזור למעלה
לחם שיפון
אמרו לכם שלחם השיפון הוא הבריא ביותר, ואתם קונים שיפון על עיוור וחושבים שמילאתם את חובתכם הבריאותית בלכ מה שקשור ללחם שאתם אוכלים?

 

נכון, אבל לא לגמרי. כמו בכל דגן, גם בשיפון, החשיבות והאיכות מתבטאת רק בדגן המלא. כאשר השיפון מעובד הוא נטול ומנוטרל מהחומרים החיוניים המצויים בקליפת הגרעין ולכן מאבד מאיכותו.

 

מסקנה: אם כבר פניתם לסדרת הלחמים המבוססים על שיפון, שדרגו את בחירתכם בכמה מונים ובחרו בשיפון מלא.

 

חזור למעלה
מלח
מלח לא בריא. את זה כולם יודעים. הוא גורם ללחץ הדם שלנו לעלות, ומשפיע לרעה על מחלות לב.

 

אבל גם כאן, יש הבדל בין מלח למלח, ואפשר ללכת על הגירסה הפחות מזיקה. כך למשל, מלח השולחן הרגיל יהיה הבחירה הגרועה ביותר. על מדפי המרכולים כבר

נמצאת אלטרנטיבה טובה יותר בדמות מלח ים עם חצי מכמות הנתרן במלח השולחן.

 

אבל האלטרנטיבה הטובה ביותר היא מלח אשלגן, שניתן להשגה רק בחנויות טבע. מלח זה מכיל פחות נתרן ובנוסף מכיל אשלגן ומגנזיום שהם המרכיבים הניזוקים בגוף מספיגת הנתרן.

 

מסקנה: לכו על מלח ים או מלח אשלגן, ואם אתם ממש רוצים להיות בסדר עם גופכם – עברו לחלופות עשבי תיבול כמו שום, זנגוויל, מיץ לימון או פלפל, שיעשירו לכם את המזון בטעמים, אבל לא יפגעו בבריאותכם.

 

חזור למעלה
אורז
ככל שהאורז ארוך יותר ותהליך העיבוד שלו קצר יותר, כך יהיה תהיה איכותו התזונתית טובה יותר. הקיצוני ביותר הוא אורז קצר שעבר בישול יתר (זה הדביק, כמו בסושי) או אורז בבישול מהיר –אלו מעלים את רמות הסוכר בדם בצורה קיצונית. הטוב ביותר (חוץ מהאורז החום המלא כמובן) הוא האורז הבסמטי בבישול מינימאלי שזהה בהשפעתו על רמות הסוכר בדם לאורז מלא.

 

לא רק בישול האורז פוגם ביעילותו אלא גם התפחתו. התפחת אורז (אפילו אורז מלא) כמו למשל בדגני הבוקר או בפריכיות, מורידה באופן קיצוני מחיוניותו והוא לא משביע ומשפיע על רמות הסוכר בדם (אותו הדבר לגבי תירס וקורנפלקס שהוא תירס מעובד).

 

מסקנה: אם אתם לא אוהבים את טעמו של האורז המלא, לכו על האורז הבסמטי.

 

חזור למעלה
שומשום ופשתן
השומשום והפשתן, ועל כך אין כל ויכוח, עמוסי יתרונות בריאותיים: הם עשירים בחלבונים, בוויטמינים, במינרלים ובחומצות שומן בלתי רוויות.

 

אבל הגוף שלנו אינו יכול לנצל את חומצות השומן החיוניות מאחר והוא אינו מסוגל לפרק את הגרעינים הקטנים בתהליך העיכול. בגלל זה, כשאנחנו אוכלים אותם בשלמותם, לא ניתן להפיק מהם את חומצות השומן החיוניות.

 

מסקנה: כדי ליהנות מהיתרונות האדירים של השומשום והפשתן, עדיף לאכול אותם גרוסים דק. בניגוד לשומשום, הפשתן גם מאבד מאיכותו בחום, כך שלא ניתן לייחס תרומה איכותית לפשתן כשהוא משולב בלחמים, למשל.

 

חזור למעלה
מיץ פירות
על פירות אין ויכוח. הם אמנם מכילים כמות לא קטנה של סוכר, אך בשילוב עם הסיבים התזונתיים של הפרי, שממתנים את ספיגת הסוכר בדם, אנחנו במצב טוב מאוד, שלא לדבר על שלל הוויטמינים במביא עמו כל פרי.

 

אבל מה לגבי מיץ פירות? כאן הסיפור שונה מעט. כשפרי נסחט, הקשרים הכימיים בו משתנים ומשפיעים על התרומה לגוף. כך למשל, פריט סחוט מאבד את הסיבים התזונתיים שבו מצד אחד, אבל נשאר עם אותה רמת סוכר מצד שני. וכך, אנחנו מקבלים רמת ריכוז גבוהה מאוד של סוכרים, אלא שהפעם הסיבים התזונתיים, הממתנים בדרך-כלל, כבר לא כאן כדי לעזור.

 

מסקנה: אכלו את הפרי בשלמותו. מתי בכל זאת מיץ פירות טוב? כאשר רוצים להקל על העיכול (במקרים של קלקול קיבה) ולנקות את מערכות העיכול והכבד.

 

חזור למעלה
מילה אחרונה
לכו על הטעם האישי, אבל העדיפו איכות. אין מה לעשות: מיץ פירות הרבה יותר טעים מהפרי עצמו, והפיצוחים נראים אחרת לגמרי כאשר הם קלויים ומומלחים והשומשום שעוטף את הלחמנייה, מעשיר את טעמה. אבל יש לכך מחיר, שהוא ויתור ברמת איכות המזון.

 

אז קודם כל זיהוי המכשולים והבנתם יעזור לנו להעריך נכון את איכות המוצרים. עכשיו, כל אחד יעשה את החשבון האישי שלו: מה עקרוני עבורו, היכן הוא אדיש ועל הוא מוכן לוותר לטובת איכות. את בחירת הגבול זה אני משאירה לשיקול דעתכם הבלעדי.

 

  • הכותבת הינה מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. לאתר של אוסנת הראל - לחצו כאן

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים