שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    והומוציסטאין כבר בדקתם?

    מדובר באחד האויבים הכי גדולים לבריאות שלכם, לא פחות מיתר לחץ דם וכולסטרול. אז איך זה שהרופא עדיין לא שלח אתכם לבדיקה?

    לפני כארבעה חודשים התעורר שמואל (השם המלא שמור במערכת), 35, רב סרן בקבע, עם כאבים עזים ברגלו השמאלית. הוא הניח שהגוש הקשה והכואב שגילה מאחורי הברך הוא תוצאה של שריר מתוח, והמשיך בשגרת יומו העמוס. אלא שלמחרת בבוקר גילה שיש לו חום גבוה ושהכאבים כל כך החמירו, עד שלא יכול היה לדרוך על הרגל. הרופאה הצבאית שניגש אליה הפנתה אותו בדחיפות לחדר המיון באיכילוב, שם התגלה שהוא סובל מפקקת (טרומבוזה), קריש דם שגרם לחסימה של הווריד ברגלו, ושאילו היה נסחף לריאות או למוח היה הדבר עלול להסתיים במותו.

     

    במקביל לטיפול מיידי למניעת קרישת הדם ניסו הרופאים להבין מה גרם לכך אצל אדם צעיר יחסית. התברר שהוא סובל מרמה גבוהה מאוד של הומוציסטאין - חומצת אמינו המיוצרת בגופנו בתהליך חילוף החומרים, ושכשרמתה גבוהה, היא מהווה סיכון משמעותי למחלות כלי דם בלב ובמוח. בדיקה נוספת העלתה שהדבר נובע מחוסר בחומצה פולית בגלל פגם תורשתי.

     

    מכאן היה ברור שהטיפול פשוט: שמואל יזדקק כל חייו לתוספת של חומצה פולית, מה שיאזן את רמות ההומוציסטאין בדמו. אלא שלא תמיד הפתרון קל כל כך, ופקקת ורידים אינה הסכנה היחידה לה חשוף מי שסובל מרמות גבוהות של הומוציסטאין. לאחרונה מצטברות עדויות לכך שהדבר מהווה גורם סיכון לסוכרת, אלצהיימר, אוסטיאופורוזיס, דיכאון, הפלות חוזרות, מחלות אוטואימוניות כמו קרוהן וקוליטיס, תת-פעילות של בלוטת התריס ואפילו סוגים מסוימים של סרטן (ראו מסגרת).

     

    לא ממהרים לאשר

     

    כשהחוקר האמריקאי ד"ר קילמר מק'קולי גילה את חשיבות ההומוציסטאין, בשנת 1968, רק מעטים הכירו את המונח הזה. מדובר בתוצר ביניים בתהליכי חילוף החומרים בגוף, שממנו נוצרות שתי חומצות אמינו חיוניות - ציסטאין ומתיונין - המשתתפות בייצור רקמות החיבור, השלד, העור, השיער והציפורניים, ואחראיות לצמיחה ולהתפתחות תקינה. תהליך הייצור שלהן מחייב פעילות משולבת של שלושה ויטמינים ממשפחת B: חומצה פולית, B6 ו-B12. כאשר אחד מהם חסר, התהליך נפסק ורמת ההומוציסטאין בדם עולה.

     

    הבעיה העיקרית היא שחוסר בוויטמינים אלה שכיח מאוד. מחקר שערך משרד הבריאות הראה, שכ-15% מהגברים וכ-30% מהנשים בארץ סובלים מחוסר של ויטמין B12, למשל. המשמעות היא שיש סבירות גבוהה לכך שרבים מאיתנו סובלים מרמה גבוהה של הומוציסטאין, ולכן נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה ולמוות בעקבות זאת. למרבה המזל, יש דרך פשוטה לאבחן את הבעיה, לטפל בה, ובכך למזער הן את הסכנות הבריאותיות והן את העלויות הכלכליות הכרוכות בסכנות אלה. לאור זאת היה אפשר לצפות שקופות החולים יאמצו אותה - ובהקדם.


    לרבים מהצמחונים הומוציסטאין גבוה                              צילום: יוסי סליס

     

    אבל כמה מכם, גם אלה שנוהגים לעבור בדיקות לגילוי כולסטרול, בכלל שמעו את המונח הומוציסטאין? מדובר בבדיקה שלא כלולה בסל הבריאות וקופות החולים מקשות על ביצועה. למעשה, אם לא שמעתם עליה עד היום, אין כמעט סיכוי שרופא המשפחה שלכם יספר לכם עליה, וגם אם תבקשו אותה ממנו באופן מיוחד, רבים הסיכויים שתיענו בשלילה.

     

    אז מה יש בהומוציסטאין שכל כך מסוכן לבריאות? "ברמות גבוהות ההומוציסטאין הוא בעל תכונות רעילות", מסביר ד"ר מק'קולי, בריאיון מיוחד ל"מנטה". "הוא פוגע בתאי האנדותל, אותם תאים היוצרים את השכבה הפנימית של כלי הדם. תאים אלה מפרישים חומרים האחראים ליכולת של כלי הדם להתרחב, מונעים תהליך של דלקת בתוך דופנות כלי הדם, מונעים התגבשות של טסיות הדם ויצירת קרישי דם ומשפרים את זרימת הדם. פגיעה בתפקוד תאי האנדותל גורמת לעלייה בקרישיות הדם ולהאצת התהליך הדלקתי בדופנות כלי הדם, שהוא השלב הראשון בהתפתחות טרשת העורקים. עודף בהומוציסטאין גם מגביר את תהליך חמצון הכולסטרול "הרע" (LDL) ושומנים אחרים, ובעקבות זאת הופך אותם למזיקים. כל זה גורם להרס של תאים, ובטווח הארוך, להתהוות מגוון מחלות".

     

    ואכן, מחקרים אפידמיולוגיים רבים מצאו שאפילו עלייה מתונה ברמת ההומוציסטאין בדם קשורה לפגיעה בתפקוד האנדותל, לתחלואת כלי דם ולב ולמחלות רבות נוספות. "כל אדם שרמות ההומוציסטאין שלו גבוהות מ-15 מיקרומולר, נמצא בסיכון גבוה למחלת לב", קובע ד"ר מק'קולי. "במחקר הלב של פרמינגהם (מחקר גדול מאוד שנערך בארצות הברית ונמשך כבר יותר מ-50 שנה), נמצא אצל שני שלישים מהמשתתפים המבוגרים חוסר בחומצה פולית, B6 ו-B12 בגלל תזונה לקויה או בעיות של חוסר ספיגה. הסיכון ללקות במחלות לב אצל המשתתפים עלה ככל שרמות ההומוציסטאין היו גבוהות יותר. יתרה מכך, מחקרים מראים שרמות ההומוציסטאין קשורות ישירות לתוחלת החיים: ככל שהרמות גבוהות יותר, כך תוחלת החיים נמוכה יותר".

     

    הכל מתחיל בצלחת

     

    כמו הרבה דברים, גם עודף בהומוציסטאין הוא תוצאה של תזונה לקויה. ההסבר פשוט: "הבעיה מתחילה בצלחת שלנו", אומר פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא. "תהליכי עיבוד המזון גורמים לאובדן של ויטמינים רגישים אלה, ובעקבות זאת לחוסר גבולי בהם אצל רבים באוכלוסייה. הסיבה השנייה היא מחלות הגורמות לליקויי ספיגה, כמו אולקוס, צליאק וקרוהן. ויש גם גורם שלישי: תורשה". לדברי פרופ' סלע, מדובר במוטציה הגנטית השכיחה ביותר המוכרת כיום והיא מצויה אצל כ-15% מהאוכלוסייה, כלומר אצל אחד מכל שישה אנשים (!). "כשפגם זה משולב עם צריכה לא מספקת של חומצה פולית, הוא יוביל להומוציסטאין גבוה", הוא מבהיר.

     

    עד כמה קריטי חלקה של התורשה מדגים מחקר שנערך במחלקה לאפידמיולוגיה במרכז הרפואי הדסה, שבמסגרתו נערכה השוואה בין רמות ההומוציסטאין של צעירים ירושלמים לאלה של צעירים אמריקאיים. "הממצאים היו מאלפים", מספר פרופ' בן עמי סלע. "התברר שצעירים שהוריהם לקו בלבם הם באופן מובהק בעלי רמת הומוציסטאין ממוצעת גבוהה יותר מילדים להורים בריאים, מה שמרמז שרמה מוגברת של הומוציסטאין היא מדד המקדים את הופעת אירוע הלב".

     

    אבל מה שהדאיג יותר את החוקרים היה הגילוי, שלגברים ישראלים צעירים יש רמת הומוציסטאין ממוצעת הגבוהה באופן ניכר לעומת בני גילם בארצות הברית (23 מיקרומולר לעומת 14 אצל הצעירים האמריקאים). החוקרים ייחסו את הממצא, בין היתר, לרמת ויטמין B12 נמוכה יותר בקרב הישראלים, אלא שהדבר לא מסביר את העובדה, שאף שנשים סובלות יותר מגברים מחוסר בוויטמין B12, הרי שבקבוצה הישראלית דוקא הגברים התגלו כבעלי רמות גבוהות בהרבה של הומוציסטאין. "סוגיה זאת תמשיך להוות נושא מרתק למחקר בעתיד ולבדיקת הגורמים התורשתיים הנוספים לעודף בהומוציסטאין", אומר פרופ' סלע.

     

    אז מה עושים? ד"ר מק'קולי משוכנע שכולם צריכים להיבדק. "המועדים במיוחד לעודף בהומוציסטאין הם הקשישים, שמרבים לצרוך מזונות מעובדים ודלים בוויטמינים מקבוצת B, וכן צמחונים וטבעונים שהתפריט שלהם דל ב-B12", הוא אומר. "אגודת הלב האמריקאית ממליצה גם לכל מי שיש לו גורמי סיכון למחלות לב לבצע את הבדיקה, אבל מכיוון שרמות ההומוציסטאין חשובות מאוד להערכת הסיכון למחלות כלי דם, ולדעתי הרבה יותר מאשר רמות הכולסטרול, אני ממליץ לכל אחד לבצע אותה אחת לשנה".

     

    החיסכון: מיליונים

     

    אלא שכאמור, בדיקת ההומוציסטאין עדיין אינה מהווה חלק מבדיקות השגרה במדינת ישראל. פרופ' סלע מספר שכשהתחיל בביצוע הבדיקות האלה, לפני כעשור, המעבדה שלו הייתה היחידה בארץ שביצעה אותן. "בשלב מסוים הכניסו הקופות את הטכנולוגיה למעבדות שלהן והחלו לבצע את הבדיקה בעצמן," הוא אומר, "אבל לאחרונה אנחנו מקבלים שוב הפניות מרופאים, ששולחים אלינו מטופלים באופן פרטי, מאחר שהקופות מסרבות לבצע את הבדיקה".

     

    "רבים מהחולים שמגיעים אליי מספרים שלא יכלו לעבור את הבדיקה דרך רופא המשפחה שלהם, אלא רק אצלי, כקרדיולוג", אומר גם ד"ר מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר במכון הלב בתל השומר. "הבעיה היא שיש אנשים שחושבים שזה בזבוז של כספי ציבור, בעוד שמדובר במניעה ראשונית שחוסכת לא רק תחלואה ותמותה, אלא גם הרבה מאוד כסף. במרפאה למניעת מחלות לב בחיל האוויר, שבראשה אני עומד, חסכנו בעזרת מניעה ראשונית פשוטה, שכוללת בין היתר בדיקות הומוציסטאין, כמה מיליוני דולרים".

     

    לד"ר מק'קולי, ששמע בימיו הרבה תירוצים כנגד הפיכתה של בדיקת ההומוציסטאין לשגרת הבדיקות השנתית, יש הסבר להתנגדות לכך: "תעשיית התרופות כופרת בחשיבות רמות ההומוציסטאין, מחשש שההכרה בכך תפגע ברווחים שלה מייצור תרופות נגד כולסטרול, בעוד שאין לה רווחים מהוויטמינים".

     

    לדברי פרופ' סלע, המשמעויות הכלכליות של הכנסת הבדיקה לסל הבריאות מרחיקות לכת ומורכבות עוד יותר: "משרד הבריאות נמצא בין הפטיש לסדן, משום שאם הבדיקה תהיה בסל ויוכח שרבים בארץ אכן סובלים מהומוציסטאין גבוה, הם יצטרכו לצאת בהצהרה שהאוכלוסייה זקוקה להעשרה בוויטמינים, ואז מישהו יצטרך לממן את הוספת המרכיבים האלה למזון. זה מן הסתם יעורר התנגדות הן של קופות החולים והן של תעשיית המזון. לכן הם מעדיפים להמתין לממצאים הסופיים של מחקר אמריקאי, שעתיד להסתיים ב-2011. אם יתברר ממנו שלהוספת החומצה הפולית אכן יש השפעה מיטיבה, גם כאן ינקטו שיטה דומה", מסביר פרופ' סלע.

     

    ד"ר שכטר: "הנקודה העיקרית היא שאף שמחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין רמה גבוהה של הומוציסטאין לתחלואה מוגברת, עדיין אין די מחקרים גדולים שמוכיחים שהורדת הרמה באמצעות תוספי תזונה, אכן מקטינה את הסיכון לחלות. אבל משרד הבריאות הישראלי צריך להבין שהאמריקאים לא היו מממנים את המחקרים האלה, לולא האמינו ביכולתם של אמצעים כה פשוטים, כמו הוספת חומצה פולית למזון, להוריד את ממדי התחלואה. מרבית האוכלוסייה נמצאת במצב של חוסר גבולי בוויטמינים כיום, והחוסר הזה הולך וגדל עם השנים. במקום למנוע מחלות על ידי השלמת החוסר הגבולי, אנחנו מעדיפים לטפל בהן לאחר שהן פורצות - ומשלמים על כך ביוקר".

     

    אם בסופו של דבר הצלחתם לקבל הפניה לבדיקה, והתברר שאתם סובלים מעודף ברמת ההומוציסטאין, ד"ר מיכאל שכטר ממליץ ליטול תוספים משולבים הכוללים חומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6. אם בדיקה חוזרת לאחר שלושה חודשים לא תגלה שיפור, ייתכן שהבעיה קשורה לפגם גנטי, ואז תצטרכו להוסיף חומצה פולית בכמוסה נפרדת, במינון גבוה יותר.

     

    ואם תוצאת הבדיקה הייתה תקינה? בגדול, אתם כנראה אוכלים כראוי, אבל כדי להבטיח שהתוצאה תישאר כזאת, ממליץ ד"ר מק'קולי לאכול ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, דגים ובשר טריים, ולהימנע ככל האפשר ממזונות מעובדים, משומרים וקפואים, וכאלה המבוססים על קמח לבן, אורז לבן, סוכר ושמני טרנס (כמו מרגרינה). לדבריו, התזונה הטבעית היא הסיבה לכך שבמדינות כמו צרפת או יפן שיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם הוא נמוך.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יוסי סליס
    עודף הומוציסטאין. זה מתחיל בצלחת
    צילום: יוסי סליס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים