"סוף-סוף אפשר להביע בכי, כעס ומתח"

שרית גרוס, המשמשת כאחות אחראית במחלקה פנימית א' בבית-החולים, מרגישה בתקופה האחרונה שהיא נלחמת בכמה חזיתות. בנוסף לטיפול בחולים ובפצועים, היא גם תומכת בחברי הצוות שלה ומספקת להם משענת. ואילו בבית בנווה-שאנן ממתינים לה מדי ערב שלושת ילדיה, שגם את שלומם עליה לתחזק.

"שלוש החזיתות האלו יוצרות מתחים", היא מספרת. "אני כל הזמן צריכה להיות במצב של שליטה, להיות בקונטרול, לתת לכולם. אין לי את הפריבילגיה להיות במתח. אני צריכה להיות בשיאי מבחינה אישית ומקצועית".

קבוצת התמיכה אפשרה לה לפרוק את המתח דווקא בפני זרים. "שם אפשר היה להביע כעס, בכי, התרגשות ומתח, אנשים נתנו לעצמם לבכות ולהביע רגשות. אחרי הבכי הם הרגישו פורקן וקיבלו לגיטימציה לתחושות שלהם".

"מחפשים את הביחד וההדדיות"

את הרעיון המוצלח העתיקה גרוס גם אל המחלקה שהיא מנהלת, שבקרב אנשיה היא הבחינה במקרים ספורים של תפקוד לקוי ומתח מוגבר שגורם להתפרצויות בכי. וכך, צוות המחלקה מקדיש מספר דקות לשיחות מדי יום. "אני רואה איך הדינמיקה של השיחות עוזרת", גרוס מעידה.

במהלך השיחות הקבוצתיות העובדים מספרים על ההתמודדות עם המצוקה הזמנית, מדווחים היכן נמצאים הילדים, ההורים או בני הזוג, ומספקים אלה לאלה עזרה הדדית. "אני רואה איך כולם רוצים להמשיך ולדבר ולפרוק, ועד כמה כולנו מחפשים את הביחד הזה וההדדיות", היא מוסיפה.

אייב צוקרמן, מנהל מחלקת הביטחון ב"בני-ציון", מציע לכל עובדיו להתנסות במכשיר ההרפייה לאחר שדגם אותו בעצמו. "גם כשאני הולך הביתה אני דרוך כל הזמן, נמצא בהאזנה מתמדת ומחובר לביפר של מד"א והמשטרה, וגם אני נושא

 בנטל הנפשי הכבד", הוא מספר בגילוי לב. "אצלי המתח מתבטא באכילה של דברי מתיקה רבים ובעייפות מצטברת. אני מוצא את עצמי נרדם מהר מאוד".

המתח נותן את אותותיו גם אצל אנשי הביטחון, צוקרמן מעיד. בשעת האזעקה הם מכוונים את השוהים בבית-החולים למרחבים המוגנים אך לעתים נשארים חשופים בעצמם. בנוסף, הם אחראים על קליטת המקרים הדחופים שמגיעים לבית החולים וכל העת ממשיכים לדאוג ליקיריהם שנשארו בבית.

"אני לא רואה אצלם שחיקה, אני עדיין רואה את הניצוץ בעיניים, אבל את המתח מרגישים ברגעי הצפירות", צוקרמן מוסיף. "רואים במבט של האנשים שצריכים לבצע פעולות מיידיות בבית-החולים שהראש שלהם נמצא במה שקורה אצלם בבית. אני מאמין שהמכשיר בו אנחנו משתמשים יכול לתרום להפחתת מתחים שהצטברו, ואני ממליץ גם לכוחות המשטרה ולמתנדבי מד"א להתנסות בו".

מי שיזמה את השיחות הקבוצתיות ואת הטיפול במכשיר היא ד"ר אהובה בני, מנהלת היחידה הפסיכיאטרית ב"בני-ציון". "חלק מהעובדים היו במקומות בהם נפלו קטיושות, אצל חלקם הילדים נמצאים רחוק והם מודאגים", היא מסבירה. "יש אנשים שמגיבים למצב בעליית מפלס החרדה או לחוצים באופן כללי, ומרגישים לא בנוח שהם לא כמו כולם. מעצם התמיכה, אנחנו נותנים לגיטימציה למצב הזה".

לדבריה, למרות שהרופאים "מרגישים שהם צריכים להיות יותר חזקים" מאנשי הצוות הפרא-רפואי, בימים האחרונים התקבלו גם בקשות שלהם לקחת חלק בקבוצות התמיכה.