קבוצת פוטבול ביום: דנבר ברונקוס

העונות האחרונות של הברונקוס נראות כמו ניסיונות נואשים לתפור טלאי על טלאי על טלאי, כדי לכסות על טעות, שכיסתה על טעות, שכיסתה על טעות. דוגמאות לא חסר: מג'ייק פלאמר המוערך הרבה יותר מדי, לבחירה ברוקי ג'יי קאטלר כמועמד להחליפו כבר השנה. מהוויתור על קלינטון פורטיס, השחרור של מייק אנדרסון הוותיק ששירתו נאמנה לאורך שנים לטובת קידומו של הראנינג-בק האלמוני מייק בל.

טאטום בל (מימין), עכשיו מייק בל לפניו בהרכב (איי.פי)

כמו שרואים, רוב הניסויים של המאמן נעשים בגזרת הראנינג-בק. שנהאן סבור כי אין זה משנה מי נושא את הכדור, העיקר שיש שחקני קו הגנה יעילים לפניו, הפועלים לפי השיטה המוצלחת שלו. קחו את הצעצוע החדש, מייק בל בן ה-23, שחקן אלמוני שהועדף על פני טאטום בל או רון דיין כנושא הכדור המוביל של הקבוצה. ולחשוב שלפני שנה הימר על מוריס קלארט המעורער בנפשו, שרק לאחרונה נעצר בגלל שוד אלים והחזקת נשק חם לא מורשה. שנהאן החליט לבזבז עליו בחירה דראפט, למרות בעיות המשמעת, למרות הבעיות המשפטיות שגרם לליגה, למרות החלודה שממלאת כל נים דם בגופו. 

אבל הצעד התמוה ביותר של שנהאן בן ה-54, צעד יוצא דופן לכל הדעות, הוא להעביר את קו ההגנה של קליבלנד בראונס בשלמותו ולהשתילו בדנבר. כמו בתהליך של העתקת מבנים לשימור ממקום למקום, כך הצליח שנהאן להביא העירה את קורטני בראון, ג'רארד וורן, אבנאזר אקובאן ומייקל מאיירס ולשלבם בהגנה. השנה השלים את המבנה עם החתמת קנארד לאנג. לא שמדובר בשחקנים שהרשימו מדי כפרטים או כיחידה אחת בקליבלנד. האם מדובר בגחמה נוספת של המאמן, שהוא גם קוסם? למרות הכל, בסוף הוא תמיד מצליח להביא את הברונקוס לפלייאוף.

רון דיין. גם הוא בשורת הראנינג-בק'ס של הברונקוס (איי.פי)

חשבון עובר ושב

עזבו: מייק אנדרסון (ראנינג-בק, בולטימור), ג'ב פוטזייר (טייט-אנד, יוסטון), טרבור פרייס (דפנסיב-אנד, בולטימור).

הגיעו: ג'בון ווקר (רסיבר, גרין ביי), קנארד לאנג (דפנסיב-אנד, קליבלנד), נייט וובסטר (ליינבקר, סינסינאטי), ווילי מידלברוקס (קורנרבק, סן פרנסיסקו).

רוקיז בולטים: ג'יי קאטלר (קווטרבק, סיבוב ראשון), טוני שפלר (טייט-אנד, סיבוב שני), ברנדון מרשאל (רסיבר, סיבוב שלישי), אלוויס דומרוויל (דפנסיב-אנד, סיבוב רביעי). 

ג'ייק פלאמר. עדיין קווטרבק ראשון - עד שג'יי קאטלר יתבגר (איי.פי)

התקפה

ג'ייק 'דה-סנייק' פלאמר הוא כפי שמשתמע קווטרבק חלקלק וערמומי, שיודע להכיש גם בלי אזהרה. אבל פלאמר, שנחשב בעבר להבטחה גדולה כבר לא יהיה קווטרבק גדול. הוא עושה הרבה יותר מדי שטויות. אם אשתקד נראה היה כי הוא מתאפס על עצמו ונותן עונה גדולה נקייה מטעויות, הגיע הפלייאוף כדי לחשוף את פניו האמיתיים. אפילו שנהאן נואש ממנו והבחירה בקאטלר השאפתן היא יותר מרמז לכך.

ובכל זאת, לפלאמר יש עוד צ'אנס והוא מגיע בדמותו של ג'בון ווקר, הווייד-רסיבר הטוב ביותר שיכל לקוות לו - חזק, מהיר. הוא ורוד סמית' ינסו לצמצם את כמות הטעויות של הקווטרבק בעזרת הניסיון העצום שלהם. הברונקוס הם קבוצת ריצה, תלויית ראנינג-בקים וקו התקפה וכאלה יש הרבה בדנבר. מצמד הבלים - מייק וטאטום, רון דיין וססיל סאפ. כולם ישגשגו כמו כל נושא כדור שמביא שנהאן לקולורדו. הסיבה: קו ההתקפה המנוסה והידוע לשמצה.

צ'אמפ ביילי. השומר האישי הטוב בליגה (איי.פי)

הגנה

לברונקוס היה קו הגנה לא רע בשנים עברו ולמרות זאת הובאו בראון, וורן, אקובאן, מאיירס ולאנג להשתלב ברוטציה המעובה, למרות שלא עשו מי יודע מה בקליבלנד. הם התאקלמו מהר אחד בעזרת השני וכן בגלל הגיבוי שנתנו להם הליינבקרים אל ווילסון ודי.ג'יי. וויליאמס. צ'אמפ ביילי הוותיק, שמאז הגעתו לדנבר שיחזר את מעמדו כשומר אישי הטוב בליגה, מעניק חום אבהי לדארנט וויליאמס ודומיניק פוקסבורו הצעירים בעמדת הקורנרבק. הסייפטי הדועך ג'ון לינץ' יעזור כשמרטף.

ספיישל טים 

צעד תמוהה נוסף של הברונקוס לפני שנה היה הבאת טוד סאורברון בטרייד. הוא אמנם נחשב לפאנטר הטוב בליגה, אך גם איתו הגיעו הבעיות. בשנה שעברה נחשף כי השתמש בסטרואידים, השנה הוא כבר מושעה בגין שימוש במריחואנה. ג'ייסון אילם, הקיקר הוותיק והטוב, מעולם לא עשה בעיות וכך גם השנה. 

רוד סמית'. הולך ומזדקן ועדיין כאן ובגדול (איי.פי)

בנימה אישית

את הקרדיט על הצלחת משחק הריצה של הברונקוס (ולא משנה מיהו הראנינג-בק) נותנים כולם לשחקני קו ההגנה. ממאט לפסיס וטום ניילן הוותיקים לג'ורג'

 פוסטר הצעיר. זאת למרות שמדובר בשחקנים קטני מימדים יחסית לתפקידם. קטנים, קטנים אבל ממזרים. וממש לא סימפטים. יש להם מנהג המכוער להשתמש ב'קאט-בלוק' (חסימה בגובה הברך) כנשק לגיטימי לבלימת שחקני התקפה. מעבר לסכנות הבריאותיות ליריבים מדובר בצעד הרתעתי. אף אחד לא רוצה לגמור את העונה.

דיוני מנהלת הליגה לא הניבו איסור על ה'קאט בלוק', מהסיבה הפשוטה שכולם עושים זאת. ייתכן שזה אכן המצב, אבל הבחירה של שנהאן וצוותו לעשות מזה שיטה, אסטרטגיה שגרתית, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ומהלך בהחלט ראויה לגינוי. מצדי, מצד המאמנים ומצד בובי וויליאמס מסינסינאטי שגמר את העונה בעיצומה בגלל חסימה שכזאת מול הברונקוס. אני בכל אופן, לא מסוגל להתחבר לאנשים, שמפרקים אחרים בכוונת תחילה.