"אני לא ביץ'"

לרונה-לי שמעון יש כרגע בעיית תדמית קשה. היא נראתה יותר מדי מרוצה מעצמה ב"נולד לרקוד", היא לא עשתה צבא והיא מגלמת ביץ' ב"שיר שלנו". אם מוסיפים לזה זקיפות של בת אצולה, גוף מושלם, פירואטים שבני אנוש לא מסוגלים לחקות וכושר ביטוי מפותח, קל להבין למה מדובר במישהי שכל הכיתה מתה לעשות עליה חרם.

נראה שהחשק לראות את מלכת הכיתה סובלת, שאותו סוחבים עוד מהיסודי, הוא שגרם לאנשים לא להצביע עבורה ב"נולד לרקוד", והוא ילווה את הקריירה שלה תמיד. חבל, כי בפגישה של אחת על אחת רונה-לי מתגלה כבחורה מצחיקה ורגישה שקל להתחבר אליה בשניות. אבל בעוד שלנינט, למשל, קל לפרגן כי יש לה שם קצת מוזר, ביוגרפיה לא זוהרת (עד לפריצה) וכולנו זוכרות שפעם היא הייתה מלאה — משהו ברונה-לי מעורר חשד שהיא תתפוס עלייך תחת אם תשגרי אותה לניצחון בעזרת סמ"ס. כי מי מסוגלת לפרגן לרקדנית בטוחה בעצמה, שיכולה לגנוב לך את החבר בשניות אם רק תרצה? (למרות שבינינו, מי מביניהן הואשמה על ידי מעריצות זועמות שגנבה חבר? תחשבו על זה).

"אני מודע לבעיית התדמית המסוימת שיש לרונה-לי עכשיו", מודה אילן צלר, הסוכן שלה. "אבל רונה-לי ואני כבר הבנו והסכמנו שהיא לא נינט, לא באטיטיוד ולא באופי, וזאת לא בעיה מבחינתי. אני יודע שלאט לאט יגלו כמה שהיא רגישה, קשובה ומתחשבת. אני בטוח שהיא לא סיפרה לך שהיא מתנדבת בסתר".

ומה אתן יודעות, מסתבר שרונה-לי, בשיתוף "טדי הפקות" והשחקן אלי אלטוניו, ארגנה את ביקור כוכבי "השיר שלנו" בצפון, ביקור שבו זכו הצפונים לאבק כוכבים ומתנות. חוצמזה היא גם מתנדבת בימים אלה במועדון של ויצ"ו בתל אביב, שם היא משחקת ורוקדת עם ילדים בסיכון.

אילן בכלל טוען שאבחן את הפוטנציאל שלה עוד לפני "נולד לרקוד": "לפני כשנה ישבתי במסעדת 'סטפן בראון' עם ידידה, ורונה-לי מלצרה. הידידה שלי טענה שהיא קצת מעצבנת אותה, ואני אמרתי לה: 'אני מתחייב לך שבעוד שנה מהיום כל המדינה יודעת מי זאת'. זאת הייתה סתם אמירה שחצנית, אבל כנראה שידעתי על מה אני מדבר".

"אני לא חושבת שאני מתנהגת באופן פרובוקטיבי ומעצבן" (צילום: יריב פיין)

עכשיו, כשכל המדינה יודעת מי זאת, היא יושבת מולי עם לוק חצי מפתה וחצי גרובי, שמורכב מגופייה לבנה ומתחתיה חזייה שחורה. מעל הגופייה היא לובשת חולצת פסים גברית, הכפתורים פתוחים, ומעליה וסט שחור קטן ומגניב. לא סתם משטרות האופנה למיניהן אוהבות להחמיא לבגדים שלה. הרומן עם יגאל אלקיים, ממתמודדי "נולד", כבר מזמן מאחוריה, וכשאני תוהה מה פשר הקשר שלה עם איתן אורבך, היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה. כרגע היא מצהירה על עצמה כפנויה, אבל ההערכה שלנו היא שזה עניין זמני.

אולי הסקסיות שלך גורמת לתגובת אנטי?

"אז מה לעשות? להתחבא בבית? אני לא חושבת שאני מתנהגת באופן פרובוקטיבי ומעצבן. אני בנאדם עם המון תשוקות, שיוצאות בריקוד, אבל לא הכול בהכרח מתחבר לסקס. אני יכולה גם לרקוד ממקום של תשוקה לחיים, למלנכוליה, לעצב תהומי".

יש לך תשוקה לעצב?

"אני יודעת לראות את הפיוטיות של העצב. למשל השבוע, באחד הלילות, סיימתי לקרוא ספר שפשוט חייתי בתוכו, 'תולדות האהבה' של ניקול קראוס. כשסיימתי אותו היה לי חשק גדול להיכנס למיטה עם מישהו מקסים שיחבק אותי ובבוקר יכין לי קפה, אבל הייתי לבד. נכנסתי למיטה, ובאיזשהו שלב התחלתי לראות את היופי שבבדידות ושבעצב שהזדחלו אליי. לאחרונה החלטתי להיות בנאדם שמח, וזה אומר לאהוב גם את הרגעים הקשים שלך".

אוי, את יכולה למצוא בחורים מדהימים בשניות

"את חושבת? אני לא רוצה סתם איזה חבוב שימלצר לי קפה בבית. אני רומנטית, אולי קצת יותר מדי. הרבה פעמים אני מסתובבת בתחושה שהאהבה הגדולה שאני מחפשת היא משהו שלא קיים, שכבר אין דברים כאלה. קשה למצוא אהבה בתל אביב. יש משהו בעיר הזאת שבונה חומות סביב אנשים משום מה, ולי קשה עם המשחקים, הטלפונים והסמ"סים. אני כנה ולא מאמינה בכל הבולשיט הזה. אני רוצה אהבה שתסחוף אותי, תאתגר אותי ותיקח אותי לנופים הכי יפים שלי. לפעמים אני מתפוצצת מרוב אהבה, ואני מפחדת שהחיים ידכאו לי את זה. אני רוצה לחיות הכי קיצוני, להביא כל יום פרחים למי שאני אוהבת, לריב את הריבים הכי מהבטן, ואז להתפייס פיוסים מזככים. אני לא מאלה שנמנעים מאהבות כי הם מפחדים להתרסק כשהכול ייגמר. אני רוצה אהבה גדולה אפילו אם היא תימשך רק שלושה חודשים ואני אתרסק אחר כך. אבל יש בי משהו שמפחד מנישואים, מהשגרה שבהם. אולי כי ההורים שלי נפרדו".

בלי לשון

נראה שהחוויות הרבות שרונה-לי עברה ב-23 שנותיה חישלו אותה והפכו אותה לטיפוס שורד וגמיש. כרגע היא גרה בגפה בפלורנטין, שומעת "ג'יפסי קינגז" על הבוקר, משקה את העציצים, מדמיינת שהיא בספרד ומנסה להספיק כמה שיעורי מחול אצל עידו תדמור כדי לא להתנוון.

היא גדלה ברמת גן, בת בכורה מתוך ארבעה ילדים (אחות בת 22, אח בן 21 ואח בן 20!) ולמדה במגמת המחול של תיכון "בליך". בכיתה י"ב היא טסה עם המגמה לאמסטרדם וביקרה באקדמיה הלאומית לבלט של הולנד. כששמעה את שירת המלאכים בכניסה הבינה שהגיעה למקום הנכון והצליחה להשתחל למבחני הקבלה. רק אחרי שהתקבלה ללימודים על מלגה, הודיעה לאימא שלה שיש לה כרטיס ביד ושהיא בדרך לאירופה לשנה וחצי.

במהלך הלימודים היא קיבלה תמיכה מסוימת מההורים, אבל גם עבדה בדוכן פיצה כדי לכלכל את עצמה ("הכי מיסטיק פיצה", לדבריה).

בתום הלימודים, כשהסרט "פלאשדאנס" רץ לה חזק בראש, רונה-לי עברה לניו יורק, שכרה דירה בצ'לסי והתחילה ללמוד בסטודיו שמלמדים בו מורים של ה"ניו יורק סיטי בלט". על אף שקיבלה מלגה, עבדה במקביל כפקידת קבלה בסטודיו ומלצרה במסיבות קוקטייל. היא חלמה על פרויקט קבוצתי של מחול מודרני, אבל החלום נשבר בגלל האווירה בניו יורק ביום שאחרי פיגועי 11 בספטמבר. החבר שלה באותה תקופה היה שחקן מלוס אנג'לס, היא עברה אליו לחצי שנה ולמדה שם משחק. אחרי שלוש וחצי שנים בנכר סיפור האהבה נגמר, וחוצמזה התברר לה שגם אם תגיע לשלבים הסופיים של אודישנים בברודוויי, היא לא תקבל עבודה, כי אין לה ניירות.

"אני לא אוותר על דברים רק בגלל שאני מפחדת להיכשל בהם" (צילום: יריב פיין)

אז רונה-לי חזרה לארץ והתחילה לעבוד בבר התל אביבי "שושנה ג'ונסון" וב"סטפן בראון". היא הלכה לישון בארבע  לפנות בוקר וקמה ב-עשר לשיעורי בלט. המעסיק הבא ששילם לה כבר היה חברת "טדי הפקות", שבעקבות הנוכחות החזקה שלה ב"נולד לרקוד" ליהקה אותה ל"שיר שלנו" של "יס", לתפקיד שירי גולד (לטובת מחוסרות הלוויין, נציין ששירי בוגדת בכוכב הסדרה, רן דנקר, עם יונתן, הלוא הוא אושרי כהן).

אז מה נסגר איתך ועם אושרי? יש ביניכם משהו?

"לא. אם היה בינינו משהו, הייתי אומרת. למה שאני אסתיר כזה דבר? אהבה זה לא דבר רע שצריך להסתיר. אנשים מתקשים להפריד ביני לבין שירי גולד וחושבים שאושרי ואני ביחד, כי יש לנו סצנות התמזמזות".

עם מי היה יותר קל להתמזמז בסדרה, עם רן או עם אושרי?

"עם שניהם היה לי קשה. הראשון שצילמתי איתו סצנה כזאת היה אושרי. הוא התקרב אליי, וכשהיה ממש מול הפרצוף שלי צעקתי 'קאט', שזה ממש לא מקובל. לא עושים דבר כזה באמצע צילומים, אבל לא הבנתי: מה, צועקים לך 'אקשן' ואתה מתחיל להתמזמז? שירלי (שטרן — ד.ד) הבימאית אמרה: 'תתחילו להתנשק, וכבר ניקח את השוטים שאנחנו צריכים משם'. ביררתי אם צריך לעשות את זה עם הלשון, ומלי לוי אמרה לי: 'לא עם הלשון, זה לא מצטלם טוב'. אני באמת מעדיפה לשמור את הלשון לעצמי".

אם כבר הגענו למקומות רטובים, מה את אומרת על המיתוס שרקדניות הן הכי טובות במיטה?

"אם את עם מישהו שהוא דיקט ולא יודע לזוז, לא משנה מה תעשי, יהיה חרא. אבל זה יותר תלוי אם יש או אין לך כימיה עם הבנאדם".

יש אנשים שלא מחמיאים למשחק שלך בסדרה. את מרוצה מאיך שאת משחקת?

"ברור שאפשר להיות במקום יותר טוב. עשיתי קורס משחק מול מצלמה, אני עובדת על זה, ושירלי הבימאית עובדת איתי. אני עוד לא במקום האופטימלי, אבל אני אהיה".

אז למה רצת לטלנובלה אם המשחק שלך עוד לא מלוטש?

"הייתה לי הזדמנות ולקחתי אותה. מה, הייתי צריכה להגיד 'לא תודה, אני נכנסת ללימודי משחק של שלוש שנים ב'יורם לוינשטיין', תחכו לי?', אין לי סבלנות לחכות. יש כל מיני טוקבקיסטים באינטרנט שיורדים על המשחק שלי, אבל אני בוחרת להתעלם מהם. אם סתם אומרים לי 'בעעע', זה לא מקדם אותי לשום מקום. הכי פחדתי בעולם להיכנס לסדרה, אבל אני לא אוותר על דברים רק בגלל שאני מפחדת להיכשל בהם".

לקחת סיכון שתיכשלי בפומבי ושייפרדו ממך אחרי עונה אחת

"אני מקווה שזה לא יקרה. אני אתבאס מאוד אם שירלי תעיף אותי".

אז את לא באמת ביץ' כמו שירי?

"זה ממש מבאס אותי שחושבים שאני ביץ'. אולי קולטים שאני שאפתנית, אז חושבים שזה בא אוטומטי עם להיות בת זונה, וזה ממש לא ככה. תשאלי את החברות שלי איך אני, הן יגידו לך שאני כפרה, הכי משקיעה ומביאה פרחים. גם לבחורים שאני יוצאת איתם, אגב, אני מביאה פרחים. הם תמיד מבולבלים מזה, זה הורס להם את כל הפאסון".

יש אנשים שמפריע להם שיצא לך ללבוש מדים רק בסדרה. את מסוגלת להבין את זה?

"אני מסוגלת להבין, אבל אני לא מסכימה עם הביקורת. בגיל 18 התקבלתי על מלגה מלאה לאקדמיה באמסטרדם. זה היה החלום הכי גדול שלי. זה בער בי כל כך, עד שלא היה אכפת לי שאני אוכלת הכי קצת שאפשר כדי שיהיה לי כסף לחיות שם. לא קלטתי בכלל שאני עוזבת פה מדינה, משפחה וחברים מרוב שהייתי ממוקדת בחלום שלי. את היית מוותרת על הבעל שלך ומכחישה את האהבה הכי גדולה שלך כדי לעשות צבא? אני לא אתנצל על זה שהגשמתי את החלום שלי. לרקוד זה המכתוב שלי. שיגידו שאני אגואיסטית. אני עושה דברים אחרים שהם טובים לציבור ואני לא אוהבת לדבר על זה". 

רוצות לדעת מה רונה-לי חושבת על המין הגברי ומאיזה הרגל של רקדניות היא מתקשה להיפטר? הכתבה המלאה בגיליון אוגוסט של GO